כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    טל. ס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עוד גלריות (20)

    תגובות (6)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      18/1/09 20:25:

    צטט: snow6247 2009-01-18 17:36:17

    טלטול.. 

    בהתחלה חשבתי, שכל מה שארצה לומר לך יסתכם בכך שהאופק בתמונה שלך נראה לי כמו סוג של ציור בד עגול מרוח צבע, שנפרש אל האין קץ תחת ים של עננים... אבל ברור לך , שאצלי המחשבות דוהרות כמו רכבת הרים ורגע ההתנגשות של מחשבה אחת ברעותה בוקע דרך השקט בשאון קול. וכמסלולן של מחשבותיי אני, כך דימיתי את מסלולו של האור בתמונתך... חותך את השמים, תוך שהוא מבהיר בדרכו אפלה מתגבשת. איזה רגע מזכך טל... ככה לך עם השמים... כשאת נושאת עינייך אל האופק ורואה נגוהות אור אחרונים הנערמים זה על זה בשכבות, וכל שכבה שונה מקודמתה, וכל שכבה שנערמת מוסיפה לדרך המתהווה אל האור. והפתח הזה שנפער שבשמים וממנו מתחילה לבקוע בערת שמים... הזכיר לי תפיסת עולם קדומה שגורסת, כח לשמים יש פתחים הנקראים דלתות, ואלו נפתחות רק על ידי צו אלוהי.... "ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח"... זוהר מואר נע ונד לאורך רצועות וטלאים של שחור ואדום מסמיקים, כאילו נוצר מאבקה של קסמים, וכל מה שהתחשק לי זה להרים את היד באוויר ואת הראש גבוה כדי לראות את האור... ככה ממש כמו בחלק מהשיר שצירפתי לך..http://www.youtube.com/watch?v=cB0k52u0pfg 

    שירי יקרה

    כתמיד!! תגובה נפלאה

    מאוד אהבתי את התגובה, כיוון שהתחברתי לתחושת ההתעלות אל מול השמים הנפלאים

    אכן זה מה שהרגשתי למולם כאשר צילמתי את התמונה

    שקיעות בכלל יוצרות תחושה של משהו גדול ועצום ממך וזו במיוחד

    והשיר שצירפת כל כך מתאים להרגשה, עם קולה הרך ועוצמת המילים

    המון תודה, כרגיל :-)

     

     

      18/1/09 17:36:

    טלטול.. 

    בהתחלה חשבתי, שכל מה שארצה לומר לך יסתכם בכך שהאופק בתמונה שלך נראה לי כמו סוג של ציור בד עגול מרוח צבע, שנפרש אל האין קץ תחת ים של עננים... אבל ברור לך , שאצלי המחשבות דוהרות כמו רכבת הרים ורגע ההתנגשות של מחשבה אחת ברעותה בוקע דרך השקט בשאון קול. וכמסלולן של מחשבותיי אני, כך דימיתי את מסלולו של האור בתמונתך... חותך את השמים, תוך שהוא מבהיר בדרכו אפלה מתגבשת. איזה רגע מזכך טל... ככה לך עם השמים... כשאת נושאת עינייך אל האופק ורואה נגוהות אור אחרונים הנערמים זה על זה בשכבות, וכל שכבה שונה מקודמתה, וכל שכבה שנערמת מוסיפה לדרך המתהווה אל האור. והפתח הזה שנפער שבשמים וממנו מתחילה לבקוע בערת שמים... הזכיר לי תפיסת עולם קדומה שגורסת, כח לשמים יש פתחים הנקראים דלתות, ואלו נפתחות רק על ידי צו אלוהי.... "ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח"... זוהר מואר נע ונד לאורך רצועות וטלאים של שחור ואדום מסמיקים, כאילו נוצר מאבקה של קסמים, וכל מה שהתחשק לי זה להרים את היד באוויר ואת הראש גבוה כדי לראות את האור... ככה ממש כמו בחלק מהשיר שצירפתי לך..http://www.youtube.com/watch?v=cB0k52u0pfg 
      14/1/09 12:02:

    צטט: עמית אחד 2009-01-14 11:14:19

    די נו... למה ללא כותרת?

     

     

    לא באים עם די נו..

    ובלי הצעה בונה לכותרת מתאימה

     

    תציע, יהיה מכרז.. אם תזכה תקבל קרדיט על השם

      14/1/09 11:14:
    די נו... למה ללא כותרת?
      13/1/09 15:45:

    צטט: נועז גולן 2009-01-13 12:24:13

    כל כך יפה!

    הכלי הותיק של אלוהים,

    שמים בוערים...

     

     

    הדרך הציורית שלך לתאר דברים..

    אוהבת את הפרשנות שלך לתמונות שלי :-)

      13/1/09 12:24:

    כל כך יפה!

    הכלי הותיק של אלוהים,

    שמים בוערים...

     

    פריטים נוספים בגלריה