יער אוסישקין
תמונות מאיזור הגובל בין כס למגדיאל, שהיה ברובו אדמת שדות וחורשת אקליפטוסים\r\nתגובהלבלוג של סוזי סופרייז \"הרימון הרומנטי\"\r\nבדרך לעצי האקליפטוס בתקופה הזאת של השנה\r\nראיתיבחצר של אריק, עץ רימון, שהיה פריו מכוסה\r\n בשקיות נילון צהובות, ואז המשכתי אל האקליפטוסים וראיתיאת ענפיהם הקצוצים, כגדמי ידיים אלמים, ורק צמרתם החפה מעלים צרחה צריחה בשקט כמו השקט הנשמע לאחר צרחת העורבים.
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך צבע השרב, לעצים בכלל וכפי שנוכחתי לאקליפטוס בפרט יש יכולת גנרציה,
להתחדשות גם אחרי מקרים קיצונים של שריפה, וכל עוד לא יעקרו את העצים ויכסו אותו במלט
יש סכוי שהעצים יחזרו לקדמותם ואף ישתבחו,
שיהיה לך שבוע טוב יקירה
שירת העֵצים הכָּלים...
מכשופה תודה על בקור במחוז נעורייך,
ואני מתנצל שכל מה שיש לי לכיבוד אלו תמונות עשנות
שיהיה לך המשך שבוע נעים יקירה
תודה לך killerwhale על התגובה ועל ה*,
אכן לוקח כמה שנים והטבע מתגבר ,
אבל לעיתים קרובות יותר ואולי יותר מדי, גוברת יד האדם,
שיהיה לך המשך שבוע טוב ידידי
תודה לך halinka על התגובה ועל הכיכוב,
בד'כ סיפורים עצובים כשהם נוגעים ללב הם
גם מצטלמים יפה , כמו גם שהם נכתבים יפה,
במקרה זה הסיפור יותר עצוב מאשר נראה בצילום ,אבל רוב האנשים שעוברים מדי יום
באותו מקום אינם מבחינים גם בקונטקס ,הזה שצילמתי.
שיהיה לך המשך שבוע טוב יקירה.
עופרה הוצאת לי את המילים מהפה ,:
בדמיוני ראיתי את הגזעים הגדומים והמפויחים כדמויות הנלחמות ,
לכבוי השריפה, או להבדיל שהם משתתפים ,בלחימה כנגד בני מינם
תודה לך ואני שמח שקלטת את המסר בצורה הזאת,
שיהיה לך המשך שבוע נאה יקירה
הגזעים הגדועים נראים כדמויות המרימות ידים
מאוד סימבולי
תמונה מיוחדת שמעבירה את המסר חד כתער
אשר, הצילום מקסים, הצבעים והכל אבל הסיפור עצוב כל כך!
*
לאה HALINKA