צטט: irisoded 2010-09-15 17:17:36

עכשיו אני סקרנית לדעת מה הקונטקסט.
?

 

לא כזה מרגש.

עשיתי את זה ביום שבו נגמרה העופרת היצוקה.

זוכרת? המלחמה ההיא בעברנו.

זה היה טייק על עניין נפגעי החרדה.

הדפסתי את זה על נייר, צילמתי את עצמי במצלמה שקבועה בראש המסך.

חצי דקה.

 

פתאום זה עלה בחזרה וזה די משעשע בקונטקסט של יום כיפור.

למרות שאני, בדיוק כמו פרנק סינטרה,

 

 

או סיד וישס,

 

 

אינני מתחרט על כלום.

כמעט.

 

 

עכשיו אני סקרנית לדעת מה הקונטקסט.
?

ציניות טהורה וסאטירית על גבול הסרקאזם - רק על גבול. יעני לא מכה בך אלא נוגח בך בין העיניים מקצוץ-כפול קנה עד שאתה מגחך במרירות.
חובש במילואים, צלף באזרחות.
סחתיין.
רק תזהר - תמשיך להתנהג כך בימים הקרובים, החתימה שלך בסכנה..

צטט: המחסן של רונית 2010-09-13 04:08:22

נראה לי מתאים לקראת יום הכיפורים.

 

וואלה. סחתיין על התזמון.

 

נראה לי מתאים לקראת יום הכיפורים.

לצערי, נפגעי החרטה מספרם זעום.

 

עבודה מצויינת!

צטט: נדיר 2009-01-23 11:08:41

 

ד. דולברגר (בקפה) כתב היום בבוקר : 

"בא איש הרכיב אצלי בסלון ילד דק מת מתוח שטוח לגמרי "

אני אומרת , אצל כולנו באה הממשלה והרכיבה ילד דק מת

מתוח שטוח לגמרי , בנשמה . מתנה לחג החנוכה  ..

וואו, איזה ניסוח

.

להב, מצוין, כרגיל

 

 

ד. דולברגר (בקפה) כתב היום בבוקר : 

"בא איש הרכיב אצלי בסלון ילד דק מת מתוח שטוח לגמרי "

אני אומרת , אצל כולנו באה הממשלה והרכיבה ילד דק מת

מתוח שטוח לגמרי , בנשמה . מתנה לחג החנוכה  ..