אני אגב גם מאו אוהב את הבית- הוא מאוד אינטלגנטי בכל האופנים- חבל שהוא קצת שכח להיות בית מגורים.
אגב - אותו צוות (כמעט) עבד על המבנה בצד השני של הכביש- נוימן-הקר-שרון והבית ממול מתוחכם גם הוא אבל פשוט יותר ופחות מבהיל (צמוד למדרגות למגדל המים)
אבל הנה סיפור...הקר תכנן את המבנה והגיש תכניות לעירייה- אולם הדייר בבית ליד, גילה שהוא בעצם קרוב מאוד למבנה שלו- ואף עובר את קו הבנין המותר לבניה- השכן פנה לעירייה ולא שמו עליו, הוא פנה למחוזית - וראש העיר שכל כך אהב את המבנה והאדריכל - הגן על המבנה במחוזית - בסוף הוא הגיע למבקר המדינה(כן כן) שבסוף..הקשיב לראש העיר.
אז השכן ספג לא מעט על הראש ובסוף לא קיבל כלום(חוץ ממבנה שחלקו באמת קרוב לביתו)- אבל זה לא הספיק- והקר שהתעצבן על החוצפן סיים את המבנה עם נחש שכאילו עוטף אותו מלמטה למעלה ( וראשו של הנחש, פעור, זועף....פונה בדיוק......לדירה של השכן הסורר...
הבניין הזה מאתגר שכל, מצחיק, מפתיע, משוגע, מטורלל, אקלקטי במובן המילולי של המילה, ממחזר ופיקנטי. אם אחשוב עוד קצת אמצא עוד הרבה סופרלטיבים. אני אוהב אותו מאד. אז הוא לא יפה, סו ווט?
הגאון שחשב על זה הוא האדריכל צבי הקר, ולמרות שנראה שלקח לו בין 40 שניות לדקה וחצי לחשוב על זה, בפועל זה קרה מאמצע שנות השמונים עד שנת 90 .
עניין הגיבוב והטלאים אכן עומד בבסיס התכנון - הבניין עשוי בטון, ומחופה בשברי זכוכית, אבנים בצורות שונות ויריעות של פח גלי. זה נשמע מכוער, אבל כשמתקרבים לזה מגלים עד כמה שהמילה "מכוער" עושה איתו חסד.
ומנסיון אישי/משפחתי, הבניין הזה גם מבהיל ילדים בני 4 .
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בניין הספירלה
זה שכחתם לומר
הקונספט הוא תכנון ספירלה, בתכנית, על זה הכל מתבסס
הוא עבד וליטש את הקונספט במשך שנים רבות
עד שבסוף הגשים זאת כאן
הבניין מכוער אבל מיוחד, אמיץ ומוזר
אדריכל הקר איש מעניין, בנה מעט יחסית אבל דברים מיוחדים
אגב גם מוזיאון הפלמ"ח ברמת אביב שלו וגם מבנים בגרמניה
כאן באמת שהקונספט בא על חשבון נוחיות הדיירים, אבל אף אחד לא מכריח אותם לגור שם...
בדיוק! דווקאי.
אגב, כשמציצים פנימה, החצר הפנימית נראית מסקרנת מאוד.
המבנה ממול הוא כמעט ציור של אשר. גם אפור, זויתי ומסותת כמוהו.
מאוד מאוד מאוד אוהבת את הבית הזה.
בגלל שהוא כזה, לא רגיל כזה, דווקאי כזה.
אני אגב גם מאו אוהב את הבית- הוא מאוד אינטלגנטי בכל האופנים- חבל שהוא קצת שכח להיות בית מגורים.
אגב - אותו צוות (כמעט) עבד על המבנה בצד השני של הכביש- נוימן-הקר-שרון והבית ממול מתוחכם גם הוא אבל פשוט יותר ופחות מבהיל (צמוד למדרגות למגדל המים)
אבל הנה סיפור...הקר תכנן את המבנה והגיש תכניות לעירייה- אולם הדייר בבית ליד, גילה שהוא בעצם קרוב מאוד למבנה שלו- ואף עובר את קו הבנין המותר לבניה- השכן פנה לעירייה ולא שמו עליו, הוא פנה למחוזית - וראש העיר שכל כך אהב את המבנה והאדריכל - הגן על המבנה במחוזית - בסוף הוא הגיע למבקר המדינה(כן כן) שבסוף..הקשיב לראש העיר.
אז השכן ספג לא מעט על הראש ובסוף לא קיבל כלום(חוץ ממבנה שחלקו באמת קרוב לביתו)- אבל זה לא הספיק- והקר שהתעצבן על החוצפן סיים את המבנה עם נחש שכאילו עוטף אותו מלמטה למעלה ( וראשו של הנחש, פעור, זועף....פונה בדיוק......לדירה של השכן הסורר...
בשמחה.
הגאון שחשב על זה הוא האדריכל צבי הקר, ולמרות שנראה שלקח לו בין 40 שניות לדקה וחצי לחשוב על זה, בפועל זה קרה מאמצע שנות השמונים עד שנת 90 .
עניין הגיבוב והטלאים אכן עומד בבסיס התכנון - הבניין עשוי בטון, ומחופה בשברי זכוכית, אבנים בצורות שונות ויריעות של פח גלי. זה נשמע מכוער, אבל כשמתקרבים לזה מגלים עד כמה שהמילה "מכוער" עושה איתו חסד.
ומנסיון אישי/משפחתי, הבניין הזה גם מבהיל ילדים בני 4 .
שנתיים עבדתי ברחוב הזה.
"צל הגבעה" ברמת-גן (מגזין "אוטו").
בית מכוער לתפארת!
סוג של "תביאו לי את כל השאריות שלכם, אני כבר אטליא".
בקיצור, הוא לא סגור על עצמו