צטט: DN/DN/500 2012-09-18 17:13:48

באיזה בימ"ל צילמת את כל המכונות....? זווית ראיה מעניינת.

אגב זאת לא פסולת....שביבים.

אהבתי.

אכן גם משבבים אפשר לעשות הרבה דברים יפים..אבל מבחינת התוצאה הסופית...

זו ה"פסולת".

זה צולם במפעל חביב ביותר:) תודה ושנה טובה ויצירתית.

באיזה בימ"ל צילמת את כל המכונות....? זווית ראיה מעניינת.

אגב זאת לא פסולת....שביבים.

אהבתי.

אין לי דרך להודות לך רון

על מילותיך המפתיעות.

על העומק.. על הראיה..

בטוחה שאתה איש מדהים!

ריגשת (והשארתי לך הודעה :)

שרי, ביקרת אצלי וזה רמז לי,

הייתי אצלך בתערוכה. כל כך נהניתי.

הביקור עשה לי אז אני מוכרח להשאיר תגובה בספר האורחים.

גם אשלח במכתב היות ולא יודע אם תראי את תגובתי שהשארתי אי שם. 

כיכבתי אחת (סדן מקדחה) וצריך את כולן, גם אי אפשר פעמיים וכו' ועכשיו נוסע לשבועיים, ואחר כך....

אז נעזוב את הכוכבים,

את כוכב.

אני לרוב לא מגיב לתוכן או פרטים, אני מגיב למה עושה לי התמונה, הבלוג, הדעה, למה אני מרגיש.

את מקסימה בתפישת המיקרו עם אמירה על המאקרו, בסדרת המתכת למשל, אבל גם בתמונות הנוגעות בטבע, בחי ובאדם.

את המיקרו את את מגישה בחדות מדהימה, ובחיתוך המשאיר את המעבר ל....

המאקרו הוא החלק של הצופה והתמונות שלך עושות את זה, אומרות משפט והצופה - אני, משלים לנאום. אני רואה מתכת וחושב נשיקה, או מעשה אהבה, או בלות וזיקנה, או מעשה מרכבה, או....

כולם יוצאים אל הטבע ואת נכנסת אל העומק והפרט של האורבן, ובאורבן חיים רוב רובנו. שם בין הפטיש והסדן אנו נולדים, חיים, אוהבים, בוגדים, רוקמים תקוות, מגשימים, מתאכזבים מחלידים.

אולי לא התכוונת ואולי כן, אני מדבר על מה עושה לי הנתינה שלך.

לא אכביר יותר מילים, הן גם לא כל כך חשובות, ולא ישנו כלום, סתם הבל אצבע. ובכל זאת היזון חוזר.

הצילום שלך עושה לי, מזיז לי.

מי הזיז לי את הגבינה? את יקירה

רון