מוקסם מהסידרה הזו של הציורים יש בה ראשוניות במהות האישה שאינה מתבוששת ואינה מודעת לקיום מושגי ערום, היא בטבעיות מתרפקת על הזמן , והוא מניח עליה צעיף שקוף במרחב . אישה והבד והמימד הבלתי אמצעי . מרשים (אותי לפחות) .

תנוחה אירוטית ומזמינה...:-) והשקיפות המיוחדת שאת מצליחה ליצור בציורים...נהדר!!

דבי יקרה שלי,

הציור יפיפה והשקיפות מדהימה,

אוהבת את היכולת שלך להעביר תחושות 

ומעלה המון מחשבות...

תודה,גרטה*

איך את עושה את זה, שקוף ויפה.

 

צטט: halinka 2009-03-17 22:07:23

דבי, אוהבת כל כך את היכולת שלך לצייר שקיפות של בדים וכל כך מקנאה! במקרה הזה השקיפות האדמדמה נראית כמו  היה הערום מדמם והגוף הערום, כמעט  כולו חבול. גם התנוחה של הדמות, שאת פניה החלטת לא לחשוף משום מה משרה עלי תחושה של קורבן. אין לי מושג מדוע, קורבן לאלימות קשה, אולי מינית ואולי לא. לא ברור לי עדיין. דבי, אשוב להתבונן בציור זה שוב במצב רוח שונה לראות אם תהיינה לי תובנות נוספות

תודה דבי על העוצמה הזאת ו*

לאה HALINKA

לאה יקרה,

תודה על ההתבוננות העמוקה,

יש איזשהו חוסר אונים בתנוחת הגוף,

ניגוד בין שפת הגוף והשקיפות האדומה,

אולי הוא שגורם לתחושות קשות.

גם אני שמתי לב לבד שנראה כאילו חלק מן הגוף, כפי שציינה קודמתי,  ולי זה משום מה העלה אסוסיאציה פרועה לגמרי, הזכיר לי שיחה היום ברדיו על תערוכת BODIES המפורסמת מניו יורק ולונדון המגיעה לארץ, למרות שאני יודעת שזו לא הייתה כוונתך בציור, אלא משהו אחר.

דבי, אוהבת כל כך את היכולת שלך לצייר שקיפות של בדים וכל כך מקנאה! במקרה הזה השקיפות האדמדמה נראית כמו  היה הערום מדמם והגוף הערום, כמעט  כולו חבול. גם התנוחה של הדמות, שאת פניה החלטת לא לחשוף משום מה משרה עלי תחושה של קורבן. אין לי מושג מדוע, קורבן לאלימות קשה, אולי מינית ואולי לא. לא ברור לי עדיין. דבי, אשוב להתבונן בציור זה שוב במצב רוח שונה לראות אם תהיינה לי תובנות נוספות

תודה דבי על העוצמה הזאת ו*

לאה HALINKA