אלוף ה\"פולק מיוזיק\"...שרה הו שרה...

ויקיפדיה:
לאורך חייו קיים בוב דילן יחסים מורכבים עם היהדות וישראל. הוא נע מהכחשה, להתנצרות, חסידות ואף כתיבת שירים למען \"החייל הישראלי\". עבור רבים נחשב דילן למייצג של היהדות האמריקאית. בתחילת הקריירה שלו, עם עזיבתו את ביתו במינסוטה, נחשב דילן למי שהכחיש או לפחות ניסה להסתיר את יהדותו, כדי להפוך להיות \"אמריקאי אמיתי\".

בסוף שנות השישים ותחילת השבעים החל דילן לחקור את יהדותו. ביום הולדתו ה-30 אף ביקר בישראל ובדק אפשרות לעבור לקיבוץ וביקר בקיבוץ עין דור, אצל דוד ילין (Bob Yellin), נגן בנג'ו אשר הכיר מתחילת שנות ה-60 בניו יורק. רבים ממעריציו שזכרו אותו עוד כנציג תנועות זכויות האדם ראו בתמיכתו בישראל בגידה, בעיקר לאור האווירה האנטי-ישראלית ששררה בחוגים אלה בעקבות מלחמת ששת הימים.

ב-1978 התנצר דילן לעיני התקשורת.

ב-1982 החלו שמועות שדילן \"חזר\" ליהדות והחל ללמוד אצל חסידי חב\"ד מברוקלין. באלבום \"Infidels\" מ-1982 יצא דילן בגלוי בעד ישראל בשירו \"Neighborhood Bully\" (\"בריון השכונה\") ובעטיפה הפנימית של האלבום נראה דילן כורע בהר הזיתים. השיר חודש בגרסה עברית על ידי אריאל זילבר באלבומו \"אנבל\". באותה שנה אף ביקר שנית בישראל לרגל בר המצווה של בנו והצטלם ליד הכותל המערבי. השיר גרם לגל של תגובות שליליות מצד אנטי-ציוניים כלפי דילן .

ב-1988 דילן ניגן במפוחית עבור התרמה טלפונית של חסידי חב\"ד לצלילי השיר הבה נגילה. כמו כן ישנן שמועות רבות על השתתפותו במנייני תפילה ובאירועים יהודיים שונים.

דילן הופיע בארץ פעמיים עד כה, ב1987 וב1993. בספטמבר 1987 דילן הופיע בפארק הירקון בתל אביב ובבריכת הסולטן בירושליים. ההופעה בתל אביב נקטלה על ידי מרבית המבקרים. דילן בעצמו, כשנשאל על כך, הצהיר שההופעה בתל אביב הייתה הגרועה ביותר שנתן. ההופעה בירושליים נקטעה באיבה על ידי קצר חשמלי, לאחר 13 שירים בלבד. ביוני 1993 בוב דילן חזר ארצה והופיע בהיכל התרבות בתל אביב, באיצטדיון הכדורגל בבאר שבע ובנמל חיפה. הופעות אלה התקבלו הן אצל הקהל והן אצל מבקרי המוזיקה בחום רב. עיתון מעריב כתב לאחר ההופעה בתל אביב \"בוב דילן הרוויח כל קמט ביושר\".

השפעתו העצומה של דילן ניכרת גם במוזיקה הישראלית. אמנים רבים תרגמו וביצעו גרסאות כיסוי לשיריו, ביניהם אביב גפן, אהוד בנאי, הדג נחש, משינה, רמי קלינשטיין, שלום חנוך, דויד ברוזה, דני ליטני, יהודה עדר, שלומי שבן, ושי גבסו. להקת פרויקט הגומיה אף הוציאה אלבום שכולו גרסאות כיסוי בעברית לשיריו. יהונתן גפן תרגם כמה משיריו של דילן לעברית. מבחינה מוזיקלית, דילן נתפס אצל אמנים ישראליים רבים כשילוב בין משורר מחאה לזמר פולק, ורבים ניסו לחקות את סגנונו. במיוחד התבלט בכך מאיר אריאל, שנחשב ל\"דילן הישראלי\" בעיני רבים. אריאל הכיר את דילן באופן אישי וטען לא אחת כי היה מקור ההשראה העיקרי שלו. בהופעותיו נהג לבצע גרסה מתורגמת לשיר \"מתדפק על שערי גן עדן\".