כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bsdyg8
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תגובות (5)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      2/5/10 23:37:

     
    לחצו על התמונה כדי לשנות אותה)
    סגור
    בתו של המרגל אלי כהן פותחת את כל הפצעים התקציר ארוך מידי(מקסימום 500 תווים)

    http://www.1giga.co.il/file/64j37q4h25

    בתו של המרגל אלי כהן פותחת את כל הפצעיםhttp://www.1giga.co.il/file/64j37q4h25

    ממש בזמן
      21/4/10 22:00:

    בתום חידון התנ"ך הארצי המסכם הוכרזו החתן והכלה, אבנר נתניהו בחינוך הממלכתי ואור אשואל בחינוך הממלכתי דתי.

     

    בתום חידון התנ"ך הארצי שנערך בקירית שמונה, הוכרזו אתמול אחר הצהריים (שלישי) החתנים, אבנר נתניהו בחינוך הממלכתי ואור אשואל בחינוך הממלכתי דתי. השניים יעפילו לחידון העולמי יחד עם שני סגניהם, אלעד נחשון מהחינוך הממלכתי ויהודה רוזנברג מהחינוך הממלכתי דתי.
    חידון התנ"ך הארצי המסכם לבני הנוער בישראל נערך אתמול אחר הצהריים (שלישי) במעמד שר החינוך, גדעון סער, בעיר קריית שמונה לרגל חגיגות ה 60 ליסודה. השנה עומד החידון בסימן הפסוק: "ויהודה לעולם תשב וירושלים לדור ודור". (יואל  ד', כ').
    המידע הגיע מאתר ערוץ 7.
    לכתבה המלאה ולצפיה בהקלטה של החידון -
    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/201934

    http://www.google.co.il/#hl=iw&rlz=1R2WZPC_enIL350&q=%D7%95%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D+%D7%AA%D7%A9%D7%91%2B%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F+%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A&meta=&aq=f&aqi=&aql=&oq=&gs_rfai=&fp=a15e14438246de5a

     

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=1508884

     

      21/4/10 21:53:

    להרחבת הדעת 

    ייחודה של ירושלים, בהיותה לב העם והארץ, באים לידי ביטוי בתפילה, בברכה ובכל מנהגי חיינו.

    ירושלים עיר הקודש היא מרכז חיי העם ואנו חוזרים ומתפללים אל ירושלים בכל יום ובכל אירוע:

    בתפילה- הן בנוסח והן בכוון התפילה.

    במנהגים- זכר לחורבן. (שבירת הכוס ע"י החתן, משאירים קטע לא צבוע בקיר הבית.)

    בתשמישי קדושה- עליהם חקוקים שמה או תמונתה של ירושלים.

    בתכשיטים- כתכשיט ירושלים של זהב שנתן ר' עקיבא לאשתו.

    בשירה ובפיוט- " כל עיר ועיר , משורר  לה השר את יופיה , חינה וכבודה .

    וירושלים כל משורר שר עליה , ומי שאינו שר על ירושלים – אינו משורר "

    דבריו של היימן הירושלמי מבטאים את רום מעמדה של ירושלים בשיר ובפיוט.

    מן המקורות:

    "נעלה את ירושלים על ראש שמחתינו" (בחתונה)

    "מהרה ה' אלקינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה" (בברכות הנישואין)

    "והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם" (במוסף לרגלים)

    "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" (בהגדה של פסח, בתפילת נעילה)

    "יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים" (בברית מילה)

    "רחם על ציון עירך ועל ירושלים משכן כבודך" (בברכות ההפטרה)

    "מנחם ציון בבנין ירושלים" (מנחה של תשעה באב)

    "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים" (בנחום אבלים)

    "מקדש מלך עיר מלוכה" (הפיוט לכה דודי)

    אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. 

    הפסוק מופיע  בפרק קלז' בספר תהילים .

    פרק זה הינו קינת הגולים אל בבל " על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון "...

    אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם--    תִּשְׁכַּח יְמִינִי.

    תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי--    אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: 
    אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם--    עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי  "

    לשון שבועה בלשון נוכחת אל ירושלים , שהיה נשבע כל אחד מגולי ציון בבבל: הרני נשבע שלא אשכחך ירושלים – והרני מקבל עלי את הקללה שאם אשכחך – תשכח יד ימיני –

    ינטל ממנה כוחה .

    ואם לא אזכרך בדיבורי-תדבק לשוני לחיכי .ובכל שמחה שאערוך אזכור את ירושלים .

    ( מתוך דעת מקרא , פרוש לספר תהילים ) 
     
     
     
     

    וִיְהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב   מתוך ספר יואל פרק ד'  

    "יח וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב, וְכָל-אֲפִיקֵי יְהוּדָה, יֵלְכוּ מָיִם; וּמַעְיָן, מִבֵּית יְהוָה יֵצֵא, וְהִשְׁקָה, אֶת-נַחַל הַשִּׁטִּים.  יט מִצְרַיִם, לִשְׁמָמָה תִהְיֶה, וֶאֱדוֹם, לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה; מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה, אֲשֶׁר-שָׁפְכוּ דָם-נָקִיא בְּאַרְצָם.  כ וִיהוּדָה, לְעוֹלָם תֵּשֵׁב; וִירוּשָׁלִַם, לְדוֹר וָדוֹרכא וְנִקֵּיתִי, דָּמָם לֹא-נִקֵּיתִי; וַיהוָה, שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן.  

    על הלחן מתוך ספר השירים לתלמיד עמ' 228  -   קנון בשני קולות .

    בשנת 1935 יצא לאור בגרמניה ספר שירים בשם "הבה נשירה " שהכיל 255 שירים , מהם 178 שירים בשפה העברית . מרבית השירים העבריים שבספר הושרו ו/או חוברו בא"י ומשם עברו לקהילות ישראל בארצות אירופה השונות והיוו שם חלק מההווי התרבותי הציוני .

    בין השירים העבריים שבספר זה היתה קבוצת שירים שלחניהם חוברו ע"י יעקב יעקובסן , אחד מעורכי "הבה נשירה" , ואלה הושרו כקנונים בשני קולות ויותר . המילים של הקנונים היו פסוקים שנבחרו מתוך התנ"ך ומתוך סידור התפילה . הקנון "ויהודה לעולם תשב " הוא אחד מאלה שהתחבב על הכל והוא מושר גם היום . 

    יְרוּשָׁלַיִם     מילים: אביגדור המאירי ( 1890-1970)

                        לחן    : עממי – יידי 

    על השיר מתוך ספר השירים לתלמיד עמ' 222

    את השיר כתב אביגדור המאירי בשנת 1929 , לתיאטרון הסטירי " הקומקום " .השיר נכתב בארבעה בתים כאשר בדרך כלל מושרים רק הבית הראשון והאחרון המובאים כאן

    הבית השני על פי הסדר , כיאות לתיאטרון סטירי , הצביע על מציאות ירושלמית שונה , אך מוכרת גם כיום , וכך נכתב שם :

    "בלב בוטח באתי הלום

      הקים את הריסותיך

    אך איך אבנה את בית מקדשך

    אם אין שלום בין בניך ?

    ספרדים , אשכנזים , תימנים , פלשים

    ערפלים וגורגי'ם וחרדים וחפשיים- "

    והפזמון לבית זה עם המשאלה בסופו :

    "ירושלים ירושלים לא חזיתי זאת בחלום !

    ירושלים ירושלים בין בניך השרי נא שלום " . 
     
     
     
     

    במסגרת פעילותה של ה"קרן הקיימת לישראל " בסדור וארגון חגיגות א"י בקהילות היהודיות בחו"ל , הופצה אז (1930) הצעה להציג ולהמחיז את השיר (ללא הבית השני , כמובן ) כך :

    " בעת עליית המסך עולה חלוץ על הר הצופים ועל שכמו חבילה ובידו מקל ארוך . לרגלי ההר מרחוק : תמונת ירושלים בלילה . החלוץ עומד רגע על ההר , מביט מסביב כלפי העיר למטה , ומתחיל לזמר . המקהלה עונה לו תמיד את ארבע השורות האחרונות , וכשהוא מגיע אל הבית האחרון הולכת ירושלים ונדלקת באור יותר ויותר ."

    לחן השיר מקורו בשיר יידי העוסק גם כן בירושלים .

    המשורר אביגדור המאירי עלה לארץ מהונגריה בגיל שלושים ואחת . הקים וניהל את התיאטרון הסטירי " הקומקום" (1927-1931 ) .

    אביגדור המאירי הוא חתן פרס ישראל . 

    עִיר וָאֵם    מילים ולחן :  נעמי שמר 

    נעמי שמר כתבה מספר שירים הקשורים בירושלים כשהמפורסם ביותר מבין שיריה הוא " ירושלים של זהב ", שנכתב בשנת 1967 ומאז היה השיר למעין המנון לאומי. בשנת 1992 כתבה נעמי שמר שיר נוסף , "עיר ואם " שהוא אחד משמותיה הרבים של ירושלים. השיר נכתב לזמרת רוחמה רז , לתכנית הטלוויזיה " לכל שירייך " תכנית שהוקדשה לשירי ירושלים .

    השיר  משובץ בפסוקים מוכרים מהמקרא המתייחסים לירושלים למרות שהשם ירושלים לא מוזכר בשיר  . 

    שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם   מילים : תהילים קמ"ז י"ב, לחן    : אביהו מדינה 

    אביהו מדינה הוא אולי היוצר המזוהה ביותר עם מאבקה של התעשייה הים תיכונית ללגיטימציה תקשורתית. מהלך כל שנותיו כיוצר רצוף מאבקים והקמת שדולות חברתיות שפעלו למען המוזיקה המזרחית. כפי שאמר לסדרת התעודה "ים של דמעות": "המאבקים שלי למען המוסיקה שלנו, הביאה אותי למצב שבו השקעתי פחות בעשיית מוסיקה ויותר במלחמות. אם לא המלחמות אני מאמין שהייתי מכפיל את כמות היצירות שלי".

                                 

    עוּרִי צִיוֹן  ישעיהו פרק נב , משה וילנסקי

    א עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן:  לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ--כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד, עָרֵל וְטָמֵא.  ב הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי, יְרוּשָׁלִָם; התפתחו (הִתְפַּתְּחִי) מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ, שְׁבִיָּה בַּת-צִיּוֹן

      21/4/10 21:48:

    הפסוק שמופיע בראש העמוד "ונקיתי דמם לא נקיתי וה' שוכן בציון" שאל פעם האדמו"ר ממוז'יץ שזכה להגיע לארץ אחרי השריפה הגדולה, ניצל, ויצא מן השואה. הוא שאל את השאלה הפשוטה בפסוק "ונקיתי דמם לא נקיתי", ונקיתי או ולא נקיתי? מה כתוב פה? הוא אמר שאחרי שהוא עבר את מה שעבר, הוא הגיע, זכה לראות את המדינה ולהיות חלק ממנה, ונקיתי דמם גדול יותר. אז צריך לדעת, כך הוא אמר, שלמרות התחושה שכבר הגענו ל"ונקיתי דמם" עד שלא יהיה "וה' שוכן בציון" לגמרי עוד לא נקיתי. "ונקיתי דמם לא נקיתי", הונקיתי יתקיים ב"וה' שוכן בציון".

    פריטים נוספים