המפוזר מהכפר
פוסטים אחרונים
- הוא נסע 4/12/11
- זה מה שיש 24/8/11
- טבע במדבר...חי בר יוטבתה 11/11/10
- חוק האגרה-טמטום או חלמאות??? 29/8/10
- תשאירי לי פרח 23/5/10
- מתבשלת במיץ של עצמי 20/5/10
ארכיון
הוא הלך ולא יחזור
הוא לא היה החבר הכי טוב שלי ובכל זאת , הוא היה איתי כל יום נפגשים בעבודה, שותים קפה, מדברים מעבירים חוויות ואירועים. שואלים אחד את השני מתייעצים...צוחקים, בוכים, מתרגזים, נשברים ומתחזקים. המון שעות ביחד...את החיים מעבירים...
סיפרת לי כשחזרה המחלה הנוראית אמרתי שתתגבר ומדוע לא...אתה שיא הבריאות, בחור חזק, יפה ספורטיבי ו...
כשנסעת לטיפולים בבי"ח דיברנו מדי פעם בטלפון היו לך ירידות, היו עליות, אבל אתה אמרת שתחזור... אפילו הבטחנו שנלך לרקוד יחד ולהתפרע כמו פעם.. כי כעת אתה יודע שאתה חייב להנות מכל רגע בחיים וידעתי שתחזור...כולם ידעו המישרה שלך חיכתה...הכיסא החפצים... הם חיכו רק לך...הילדים וכולנו ידענו שתחזור
ולא חזרת...השארת אותנו המומים ...בלי לדעת מה לומר...הלכת והשארת חיים שלמים אך לא מושלמים...
|
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את צודקת...ואני יכולה לומר שזה חבר וידיד זה לא בן זוג ולמרות זאת זה היה אדם שהיה קרוב אלי כל יום . זה פרדוקסלי אבל אנחנו מפתחים קשרים כל כך טובים לפעמים עם אנשים איתם אנחנו עובדים כי הם שם למענינו כל יום ואם יש כימיה אז בכלל...תודה לך ויום נהדר
את צודקת...עם הזמן יש את הגעגוע וזה נורא לא קל...
אומרים שהזמן הוא תרופה,אני לא יודעת אם זה כ"כ נכון במצבים כאלה אבל צריך את יודעת,להשתדל לא לחשוב הרבה(למרות שזה הכי קשה בעולם) ולהמשיך הלאה...
יפתי...המון חיבוקיםתודה...אני חושבת שדווקא עם הזמן כשמבינים שהאדם אינו...זה קשה יותר...
אני מבינה את התחושה..ממש לא קל..
יהי זכרו ברוך ואת תהיי חזקה...את חייבת..
תזכרי את הימים הטובים שלכם ואולי..אולי זה טיפה יקל...
*
אואץ
שולחת לך חיבוק!!!