
בבית הקפה של עיירה אחת, נהגו קבוצת אנשים לצחוק על חשבון הטמבל של העיירה. המסכן, לא חכם במיוחד, היה חי מנדבות ולפעמים איזה עבודה קטנה מזדמנת.כל יום היו קוראים לו לבית הקפה והיו נותנים לו לבחור בין: מטבע שערכה 5 ופיזית היא גדולה, לבין מטבע אחרת שפיזית היא קטנה אבל ערכה 10. תמיד האיש היה בוחר בגדולה בשמחה, והיה ממשיך בדרכו. יום אחד, בחור שהסתכל מהצד, שאל אותו: האם לא שמת לב שהמטבע הקטנה - שווה יותר ? ה"טמבל" השיב לו:"כן, אני יודע, אני לא כל כך טיפש. אבל אם הייתי בוחר בקטנה, היה נגמר המשחק ולי הפרנסה..." הסיפור הזה היה יכול להיגמר כך, כסתם בדיחה, אבל אפשר להוציא ממנו כמה תובנות: * מי שנראה טמבל לא תמיד הוא כזה (מי היו הטמבלים האמיתים בסיפור הזה?) * שאיפה ללא גבולות וללא מעצורים יכולה לגרום להפסקת ההכנסות. * ההנאה הגדולה ביותר של אדם חכם היא, להראות שהוא טמבל מול טמבל שמנסה להראות חכם. |
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יפה לך אחלה סיפור
צריך לשאול את נותן המתבעות
אם האיש לדעתו טמבל או טיפש
או מטומתם מעניין מה היה אומר
יפה אהבתי
סיפור יפיפה,
קצר וקולע,*
אהבתי את המשל..
יפה
*
אהבתי ביותר ,
חמוד
ניתן להשליח בקלות לפוליטקה :)
קבלי כוכב מחיך ממני
טל
*
וואלה......((:
יפה.
*
כן כן
במתת תובנות מרובות
ודלית יפות מביניהן
וגיוונת
60 ועוד 1
"פסל ידידות אמריקה ישראל"
אין לי יכולת לשלוח דואר ,
משהו היתקלקל אז פתחתי בלוג חדש ,וגם זה לא עובד.סליחה
וחג שמייח
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1001187
מקסים!
אביחי
"נדיבות זה לתת יותר משאתה מסוגל, ויהירות זה לקחת פחות משאתה צריך". ג'. ח. ג'.
P A F