| (בתמונה: מתנחלים מדרום הר חברון תוקפים פלסטינים ופעילים ישראלים בדרך לחריש - 2003 ) רבנים לזכויות אדם 23.4.09 דבר המנכ"ל כתבתי דבר מנכ"ל אחד, אבל העברתי אותו ל"השבוע שהיה" בשל הצורך הפשוט לומר שאנחנו זקוקים לכם. אנו זקוקים ל 10 מתנדבים בעין עבוס ול-10 נוספים בכפר סנג`יל, ליום ראשון הקרוב. על אף הנסיונות בשבוע האחרון להניע את המערכת הצבאית לאבטח את החריש, או לפחות לא להפריע (ראו מכתבים בסוף פרשת השבוע וגם השבוע שהיה) לא היה חשוב לאף אחד שהאדמה מתייבשת ושבעוד ימים ספורים תגמר העונה עבור חקלאים רבים. אף שמעתי שנאמר לחקלאים בדרום הר חברון "כללי המשחק השתנו." כנראה יש הסבורים שהבג"ץ שלנו הוא היסטוריה, ושאין לשופטי הבג"ץ הנוכחיים את האומץ לאכוף את הפסיקה שלהם. עקב המצב, אנו מציעים ליווי לכל חקלאי המעז להגיע לאדמותיו ללא אבטחה, ולהגיע למקומות שלא דרושה בהם אבטחה ואין חובה לתאם, אבל המתנחלים וכוחות הביטחון מיצרים עובדות בשטח. אחרי שנים רבות בהן העדפנו לעבוד עד כמה שניתן בתאום עם כוחות הביטחון, הגיע הזמן לומר, "מלאו את חובותיכם. אם אתם שוברים את הכלים אנו נאלצים לחזור לדרכי הפעולה מ-2002." ב-2002 היו יותר סיכונים מכיוון המתנחלים. ב-2002 הייתה התגייסות של מאות מתנדבים/ות. בשבוע הקרוב אני מבקש התגייסות דומה. עשו זאת בשם ובעבור כל החקלאים הרואים את אדמותיהם ופרנסתם נגוזה מול עיניהם. עשו זאת כדי לשמור את כל מה שהשגנו בשנים האחרונות. ואל תדאגו לתעסוקה לאחר ההתגייסות היחסית קצרה הזאת. לאור הודעת הממשלה – נצטרך להתגייס גם כדי להלחם נגד הצעת תקציב המדינה ופגיעותיו בשכבות החלשות. שבת שלום, אריק עבודה חקלאית החריש בעין עבוס שפרסמנו אתמול נדחה ליום א`. בכל זאת יצאנו היום (ו) לחריש בסנג`יל. לאחר עימות עם המתנחלים בסינג`יל, קצין מת"ק שעד כה סירב לתאם אבטחה עד לאחר יום העצמאות (מאוחר מדי) הבטיח אבטחה ליום ראשון הקרוב. לצערנו, אין לסמוך על כך. נזדקק לכל מתנדב, סה"כ יש צורך בעשרה אנשים. אנא צרו קשר בהקדם עם זכריה: 050-2103982 , יחיאל: 050-2110639 או אריק: 050-5607034 חריש התרענו על מצב חרום בפני המנהל האזרחי והיועץ המשפטי שנותר רק כשבוע לחרוש, וברוב המקומות המת"קים לא התארגנו לאבטחת החריש במקומות המסוכנים, וכי כוחות הביטחון אף סיכלו את העבודה במקומות בהן הפלשתינאים לא זקוקים לאבטחה אם לא מפריעים להם. עזרנו למשפחה מאוורתא כאשר מתנחלים הצליחו לשכנע את הצבא שאדמתו של החקלאי שלהם. בסוף הסתבר שהמת"ק כבר הכירו בבעלות הפלסטינית לפני שנה. כרגע מנסים לעודד פלסטינים במקומות בהן המת"ק לא מתארגן מזמן ללכת אתנו ללא תאום עם כוחות הביטחון (אולי הודעה על קיום העבודה אם אין סכנה שכוחות הביטחון ימנעו את העבודה). פלשתינאים ? הכיבוש ? ביום ב` לווינו חקלאי מכפר אוורתא שהלך לחרוש את אדמתו מתחת למאחז איתמר. מדובר במקום שלפני שנה פתאום גלינו שמתנחלים הקימו שם על דעת עצמם גדר באורך מספר קילומטרים כדי לספח אדמות במורדות הגבעות שעליהן הם שולטים. בשנה שעברה הפלשתינאים הגישו תלונות, המת"ק לקח מהם ניירות בעלות 3 פעמים, ואחרי זה לא שמעו דבר, אך כוחות הביטחון הורידו את הגדר. במסיק השנה גירשו מתנחלים את החקלאים הפלשתינאים מהשטח. לצערנו, לא ידענו. הפעם ביקשו את נוכחותנו כי פחדו על הטרקטורים. הם עבדו כשעה וחצי-שעתיים ללא הפרעות – עד שהגיע כוח צבאי. הם סרבו לומר מי הזעיק אותם, אבל ברור שהמתנחלים שצפו מלמעלה שלחו אותם. כבר לפני שבועיים סיכמנו עם החטיבה למסור שעד הודעה החדשה חורשים ואין להפריע (אחרי בחילה הקציבו 3 ימים בלבד). כמובן, האמירה הראשונה הייתה שהעבודה לא מתואמת ולכן צריך להפסיק מיד. אילו הפלשתינאים היו לבד, זה היה סוף הסיפור. אבל אנחנו אמרנו שהבג"ץ פסק שלא צריך תאום. אחרי זה כמובן ביקשו לראות את ניירות הבעלות. כאשר שאלנו האם הוגשה על ידי מישהו אחר הוכחת בעלות כל שהיא –החיילים לא ידעו לענות. הסברנו שהבג"ץ פסק שאסור להם לעצור את העבודה בלי צו סגירת שטח מראש או איזה שהיא הוכחת בעלות. לא עניין אותם שבג"ץ קבע שאין להם זכות לעשות את זה. אבל, הם היו קצת במבוכה והתחילו לטלפן כדי לדעת מה לעשות. קיבלו שוב הוראה לעצור את החריש, אבל גם אנחנו טלפנו לחטיבה. הם הבינו שההוראה להפסיק היתה מבוססת על מידע לא נכונה והחריש המשך. בדיוק באמצע הויכוח – כולנו עמדנו דום לצפירת יום השואה באמצע מטע הזיתים. אולי אז הבנו שכולנו ישראליים באותו רגע ירד מתנחל (הוא לא עמד בצפירה) עם מפה חתומה כביכול ע"י המת"ק ה"מוכיחה" שכל האדמה מעבר לקו היכן שהיתה הגדר הוא שטח מריבה שאסור לחרוש. קודם כל אמרו שצריך לעצור, אחרי כן הסבירו למתנחל הכועס שנמשיך עד שהמת"ק יגיע, ושוב פעם הגיעה הוראה להפסיק עד שיגיע המת"ק. אולי בגלל העמידה בצפירה הם היו קצת יותר פתוחים כאשר ניסיתי להסביר שאני יודע שהם רק מקבלים פקודות, אבל אחרי 9 שנים, הייתי באותו סרט מספר פעמים אנחנו מטלפנים לחטיבה ולמת"ק וליועץ המשפטי ולשוטר שטיפל בתלונה לפני שנה ולשוטר נוסף שמטפל במקרקעין. כולם או אינם או לא מבינים מה בוער. ניסיתי להסביר שכל ההתנהלות שלהם עולה כסף לבעל האדמה שמשלם על זמן הטרקטוריסטים. מצידו, בעל האדמה לקח את זה יותר בקלות ממני. הוא אמר שזה מחיר קטן לשלם כדי לא להפסיד את אדמתו. בסוף הטרקטוריסטים עברו למקום אחר ואנחנו החלטנו להגיע למת"ק לחפש אחד השוטרים האחראי על מקרקעין שלא ענה. ברגע שהגענו קצין מת"ק אחר אומר שהוא שלח אנשי מת"ק לשטח. קציני מת"ק סרבו לדבר אתנו עד שבמאי סרטים הסכים להפסיק לצלם. ואז – פלא פלאים הוא אומר – "בוודאי שזו האדמה שלך – טיפלנו בזה לפני שנה." אבל, הוא המליץ לחקלאי לא להזמין את הטרקטוריסטים חזרה כי מסוכן ומוטב לתאם יום עם אבטחה לעשות את חצי שעת החריש שנשארה. לצערי, החקלאי הסכים לתאם ביום אחר. אבל, כתמיד, אנו מאמינים שאסור לנו לומר לבעלי האדמות מה לעשות. מי ניצח כאן? בעל האדמה קיבל חזרה את הזכות לעבוד את האדמה שלו. זה ניצחון גדול נגד הכיבוש הזוחל (ולפעמים רץ) אבל הכיבוש גם זכה בכמה נקודות. אחרי שבג"ץ קבע שמותר לו לעבוד את האדמה שלו ללא תאום, המת"ק הצליח לשכנע אותו לעבוד רק בתאום. הצבא קיבל מה שהוא רוצה יותר מכל-שפלשתינאים לא יזוזו לימין או לשמאל ללא היתר ותאום. במקום להיות אדם עצמאי, בעל האדמה היה זקוק לעזרתם של "הישראלים הטובים." בכל השטחים הכבושים, אנו רואים בעונת חריש זו יותר מאי פעם, את רצון הצבא לבטל את הישגי בג"ץ המסיק. ברוב המקומות אומרים שהאדמה יבשה מדי לחרוש בעוד שבוע, ברוב המקומות שבאמת זקוקים לאבטחת הצבא לא תואמו לחקלאים ימי חריש, ובמקומות שהחקלאים היו מסתדרים אם לא היו מפריעים להם, שם כוחות הביטחון מתערבים. אנחנו לחצנו השנה פחות מאשר בשנים קודמות, וראינו איך המערכת כמעט ולא עושה דבר למלא חובותיה כלפי הפלשתינאים. מזה אני גם לומד על אחריותנו ומה קורה כאשר אנחנו לא על המשמר. מזה אני גם לומד על הדילמות של איך לשמור ולהחזיר אדמות לבעליהן בלי לשתף פעולה עם הכיבוש. |