החבר היחידי שלי - מתוך אוגדן השירה - נוער במצוקה

‎1

2 תגובות יום שבת, 25/4/09, 09:25

כְּשֶׁאַבָּא וְאִמָּא לֹא בַּבַּיִת,

יֵשׁ לִי חָבֵר,

בַּקְבּוּק הַוּוֹדְקָה,

לוֹ יָכֹל לְסַפֵּר

אֶת כָּל מָה שֶׁכּוֹאֵב לִי,

וְהוּא עוֹשֶׂה לִי מַצַּב רוּחַ טוֹב,

כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן

הוּא הֶחָבֵר הַיְחִידִי שֶׁלִּי.

דרג את התוכן:

נא להתחבר כדי להגיב

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

25/4/09 11:11:

צטט: תמר רבנו 2009-04-25 11:04:07

ומה אפשר לעשות

כשבגילנו המופלג

אבא ואמא כבר

אף פעם לא בבית

וגם הבית -

לא תמיד בבית.

נגעתָּ לליבי, צבי.

בכול גיל צריך..בית..

25/4/09 11:04:

ומה אפשר לעשות

כשבגילנו המופלג

אבא ואמא כבר

אף פעם לא בבית

וגם הבית -

לא תמיד בבית.

נגעתָּ לליבי, צבי.