לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 399 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 814 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 698 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
נאסף אל אמותיו
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אובדן בתוך אובדן, פרידה ועוד פרידה.
יקירה, אני מקווה שאת מרשה לעצמך את העצב, ובוכה ונשענת על אוהביך.
}{
תודה ורד.
אכן, בזמן ה"שבעה" גיליתי, אבל הוא לא שרד.
אוי. חשבתי שזה שיר על עובר אך לא הייתי בטוחה.
אל תוותרי... תנסי שוב. אם זה הגיע יגיע גם אחר.
שולחת לך חיבוק.
תודה על החיבוק.
אבל החיים החדשים היו העובר שלי, שלא שרד.
הקשר בין מוות וחיים חדשים הקשורים במוות הוא קשר הדוק ומסתורי במידה מסוימת.
למה מסתורי?
כי בעת מוות עוסקים בצער ובאבל ולא ברגשות אחרים שלא מפסיקים לחוש אותם באותה עת.
מוות זה לא דבר שיודעים.
חיבוק גדול גדול.