ידידי המובטל הרם ראש את הפוסט הראשון כתבתי בעקבות סיפור של חברה.הפעם זה סיפור אישי של ידיד ותיק משכבר הימים . אוסיף ואומר כי ניתן לי אישורו לכתוב ככל העולה על רוחי.לכן השמטתי כל פרט מזהה אשר יכול לחשוף את זהותו כאן בין גולשי הקפה. הטלפון צלצל, ומצידו השני שמעתי אותו " היי אלונה מה שלומך?? חזרת מאנגליה אייך היה ,מה חדש ? איך העסקים? . סיפרתי, הוא הקשיב מתעניין ושואל .אין הרבה חברים כמוהו.שאלתי "ולמה אתה נשמע מדוכדך?" הוא ענה בהססנות " פיטרו אותי". מה זאת אומרת שאלתי, איך? סתם ככה. כן, הוא השיב. אמרו לי "קום ולך" .ככה סתם שאלתי ,בלי הסבר?. כן אמר פחות או יותר "ישבו איתי בהדרת כבוד,תלו בי את חוליי העסק התיכו בי אשמות והוסיפו שהמצב הכלכלי החדש דורש את פיטורי" . הייתי בהלם, עכשיו זה אמיתי,קרוב, אישי משהו, זה כבר לא עוד מספר בסטטיסטיקה הכואבת, זה מישהו שאני מכירה . הוספתי לשאול, אבל אייך הרי אתה נדבך חשוב שם בעסק, אתה עושה תפקידים שבעל העסק לא יודע לעשותם." כן , נכון את צודקת" אמר אבל עכשיו זה לא חשוב אמר,הביאו מישהו בזול שחושבים שיש לו יכולת לעשות את העבודה. שאלתי,ומה עכשיו ? אתה מחפש מקום חדש?. הוא אמר לי, את יודעת הענף שבו אני מתעסק משגשג רק שיש פרוספריטי ,כשהכלכלה קורסת, הענף הזה קורס ראשון, ומתאושש אחרון.את יודעת הוא אומר לי, כשצריכים אותי משלמים לי סכום מכובד .אפילו בהשוואה לעצמאי קטן זו משכורת טובה. אבל כשלא צריכים אותי בועטים בי כמו כלב ברחוב.מה עכשיו שאלתי ,הייתי בלשכת התעסוקה,בדקת מה הזכויות שלך?. כן אמר ,אבל אני בבעיה הוסיף.אני מקבל רק 70% מהמשכורת דמי אבטלה, וכידוע לך בענף המזורגג שלנו תלוש המשכורת הוא רק חלק מהשכר. כן נכון אמרתי בקטע הזה אתה נדפק חזק!. כן, אמר את יודעת איך זה.מראש זה משחק אבוד, בענף שלנו ככה זה עובד. זו הצעת העבודה אצל כולם בלי יוצא מהכלל!. נדירים הצדיקים בענף.למרבה הצער הסכמתי איתו. אני מכירה קצת את סיטואציית האונס בענף הזה.הוא הוסיף שלחתי קורות חיים ל כארבע מאות מיילים רלוונטיים ,ואפילו תשובה אחת לא קיבלתי." נשמע שהמצב ממש גרוע" אמרתי. כן , הוא אומר" אפילו חשבתי לעשות אולי הסבת מקצוע".הוא מספר לי שהיה בהלם כשביקר בפעם הראשונה בלשכת התעסוקה.הוא סיפר לי שהיחס שם כלפיו היה מכוער מאוד,גסות הדיבור והאטימות הם מנת חלקם של העובדים שם.הוא סיפר לי שהוא מתכנן לקחת קורס בישול .הוא אומר באירוניה שלפחות לאכול אנשים חייבים, אין להם ברירה.הוא סיפר לי גם שהוא מפשיל שרוולים יורד על ארבע ומנקה דירות .הייתי מופתעת ,ושאלתי אותו איך הגיע לזה.הוא ענה לי ביובש שאם מותר למפוטרי ההיי טק מותר גם לו מותר.אמרתי לו שאני מורידה את הכובע בפניו,ומצדיע לו. הוא אמר שהוא ישתגע מלשבת בבית ולא לעשות כלום. ביקשתי לעודד את רוחו ולא ידעתי ממש איך. שאלתי אותו איך בבית, המשפחה והילדים ?. שתיקה ארוכה....ואחר כך אמר. היא רוצה להתגרש,והפעם זה סופי,החוזה חתום והכול סגור,נשאר לקבוע רק לוח זמנים. שוב הייתי בהלם !!!. מה ,אמרתי, זה קשור לפיטורין שלך? שאלתי. לא, לא קשור ענה ,אבל את יודעת איך זה הצרות באות בצרורות. עכשיו אמר אני מרגיש כמו סמרטוט. הרגשתי מדקרה של כאב וחשתי איך הוא מתענה בייסורים. הוא הוסיף,עכשיו אני במעמד חדש גם פרוד וגם מובטל ,כמו אחד שבאמצע החיים משכו לו את ההאנד ברייקס. תתעודד אמרתי לו זמנים חולפים בחיים, והכול נתון לשינויים.אתה טיפוס מיוחד וקליל והכול עוד יסתדר אמרתי לו. הוא צחק ואמר יפה מצדך שאת מנסה לעודד אותי. אבל אני הרי מכיר את המציאות.והפעם אני לא אופטימי. עוד יעבור זמן רב עד אשר אני אחזור לעבוד במקצוע שלי. וגם כפרוד אני מוקצה מחמת מיאוס. איזו היא האישה הנורמאלית שתרצה קומבינציה מופלאה של מובטל שהוא גם פרוד.ניסיתי לגייס את כל יכולותיי לעזור.אמרתי לו תראה את עצמך, אתה נראה צעיר לגילך,שנון חכם,חטוב ספורטיבי,יודע לבשל, יודע לעזור בבית הנדימאן,אבא נפלא. אתה החלום של רוב הנשים. הוא צחק במבוכה ואמר ,התיאוריה שלך נכונה אולי בסרטי קולנוע . אבל במציאות כאן ועכשיו את יודעת שאין מצב שמישהי תתרשם מזה. אמרתי לו שעבודה חדשה אני לא ממש יכולה למצוא לו,אני לא שולטת בתחום. אבל מישהי נחמדה אני אשמח להכיר לו וגם להמליץ.המשכנו לדבר עוד על החיים ועל הישרדות.אחרי שהסתיימה שיחת הטלפון איתו ,חשתי עגמימות מסוימת, הרגשתי איך התקדרה נפשו בענני-עצבת. איך מהאדם הכי שמח שהכרתי נעשה בין רגע נוגה ושפוף.ואני חושבת ותוהה לעצמי האם אני עושה מספיק למען חבר טוב.איך אני יכולה לעודד את רוחו.האם זה נכון למצוא לו מישהי ראויה.מה אתם אומרים\ות. ,כתבו את תובנותייכם ואולי יש גם כאן מישהי שתרים את הכפפה. |