
היום גבורה של תפארת לעומר --- שבעה. שבעה שבועות של ימים נוראים. של חשבון הנפש ונקיונה. ספירת העומר. כמו ספירת מלאי של כל ההתעמרויות הקטנות והגדולות, שאנו עושים בנפשינו. בעצם קיומינו. --- כתמי עומר צפים ועולים, רבבות רבב ורבב - --- אחד חורבן ביתהמקדש שניים אדם לאדם שלושה יום הזיכרון ארבעה יום העצמאות חמישה חומשי תורה שישה מיליון שואים שבעה ימי אבלות --- חסד של גוף גבורה של נשמה תפארת של אמת נצח של איפּוּק הוד של תודה יסוד של טוב זוּלתי מלכות של לב פועם --- ארבעים ותשעה ימים. יש לספור יום ועוד יום ועוד אחד, לעצור לספור לשיים להתבונן לספר להבין לפתוח לנער לעורר מבפנים החוצה. כל יום בפני עצמו, משקיעה עד זריחה, בפני עצמו (אחרת נשתגע ונשוב להתעמר), בפני עצמינו. לנקות. --- ואז אפשר שנהיה פנויים, אולי אף ראויים, לקבלה. --- |
תגובות (41)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איי טוּת.. מה אתה ממלמל כאן..
עוד טיפי והספירה מסתיימת ((:
אוי אחות..
הנה גם את מצחצחת חרבות פנימיות.
ימים טובים עודמעט.
}{
אני בתקופה של חורבן מסויים פנימי.לובשת מסכה של שיגרת חיים וממשיכה.
זה היה חזק מה שכתבת.מאוד אפילו.
ג'י יקרהלי
נוו.. צריכה לחלוק את ה.. דבר הזה איתך.
פנים אלמוּל פנים ((:
מתרחבת דעתי ונפשי אצלך
ונכנס חמצן
ומלובה האש
:)
אחותי בשם חגים ומעדים ושום תירוץ אחר לא הופכים עץ בלי שום סיבה לאפר.
זה כמו לזרוק אוכל לפח - את ידעת בניו יורק בחורף בכפור שמגיעות משאיות עם מתנדבים לתת עצים חינם להסקה לשכונות העניות אנשים עומדים ברחוב בהמוניהם ומוחאים כפיים. בלי העצים האלה הם ימותו.
וכאן שחם ונעים מחנכים ילדים לקחת עץ ולשרוף אותו כי זה כייף - לא חארם ?!
ליזי פזיזי תרגיעי כּוּלה ל"ג בעומר..
תשמע,
אולי הייתי צריכה להשיב שכאדם ש'אינו יודע מה לאמר',
אמרת די הרבה..
מתנצלת. בחרתי להדגיש את שרציתי להביע - את משמעות
ספירת הימים האלה - בעיניי.
וגם השבתי לך תודה, בכל זאת, תגובה יפה הנחת לי כאן.
בהיר יותר כעת?
לא מתעסקת עם ההורים שלהם.
בן אדם שחושב שהאל רוצה שהילד שלו יחתך בגיל 8 חודשים ואולי גם יחטוף איזה סיבוך וזיהום על הדרך.
הוא לא בן אדם בריא בנפשו , לא מודע ומסוכן.
את אמא את אוהבת את הילד שלך - היית אוהבת אותו פחות אם לא הייתה לו ברית ?
ברור שלא. גם הם לא.
הם ממש חושבים שהם הרבה יותר מבינים וחומלים וסבלניים מן האל.
ושהוא זה שצריך לעבוד אצלם בתמורה לטקסים.
אירוניה במיטבה - דווקא הם שעובדים ועושים טקסים והכל חושבים בעצם שהם מעל האל. לפחות בעלי אופי יותר טוב ממנו, וגם יכולת לשלוט בו בעזרת טקסים.
נעשה מדורה ננשק מזוזה ואז הוא ישרת אותנו.
אין גבול לטימטום שלהם.
הם לא יהרגו את השכן שלהם ששומע מוזיקה שהם ישנים. כי הם הומנים.
אבל האל הם לא מייחסים לו הומניות, הוא יוריד את השכן בלי בעיה אם יפריע את מנוחתו בשבת. הם יעזרו לו הם יהרגו את השכן.
לעתים, כדי לבנות עולם חדש, יש לשרוף את הישן...
גם כדי לנקות יש להסיר את הלכלוך ולא לטאטאו מתחת לשטיח.
אז תנו לילדים לשרוף קצת בל"ג בעומר.
גם זה סוג של שמחה, ונקיון.
יש האומרים שהשריפות נחוצות גם ליערות לצורך התחדשות ולמניעת ניוון, אם כי זה לא השטח שלי... ואני לא ממליץ לגרום לשריפות ביער.
שבת שלום.
נ"ב: אניתמר... לא הבנתי כלל את תשובתך לתגובתי.
משהו נסתר ממני. תבהירי?
ירון
נראה אותך אומרת את זה לילדים שכבר חודש
אוספים קרשים..
יותר כמו הודנה.
נימאס כבר מהחגים והמועדים האלה.
עבר.
עכשיו צריך לעבוד על העתיד.
בלי מדורות בלי ברבריות.
עבודת כפיים, יש לך קרש ? בנה איתו משהו אל תשרוף אותו.
אני איתך. לגמרי.
והנה ל"ג בעומר מציין בדיוק את זה
(הוד שבהוד).
היום תשעה ועשרים.
מחר שלושים וכן הלאה.. זה הכל.
<וגם תודה>
לי אין בעיה עם חורבן בית המקדש. להיפך .
מקום שנועד להקריב בו קורבנות לא ראוי בכלל להזכיר אותו.
בּחיבּק אוחתי. אווי.
}{
סוג של שלמות... סוג של שלמות
<אוהבת את צרוף המילים הזה>
אה.. בדיוק בשביל זה יש תיכף ל"ג בעומר
נדיר שאיני יודע מה לומר. אני ניצב משתאה נוכח עצמת הביטוי, עצמה המתפרצת מתוך נפש גועשת ואוהבת וסונטת, מרדנית עד אימה וקשורה לנשוא המרד בכל עומק נפשך.
סביר שכל מה שאני כותב כאן כלל לא קשור למה שאת רצית להביע בשירתך אלא מה שאני קורא לתוכו מתוכי אני.
ובכל זאת, לך יש "מלכות של לב פועם", אני כולי "הוד של תודה" ומקווה להיות פנוי וראוי לקבל עוד משירתך.
ירון
אינתי עומרי
יש במה שכתבת סוג של שלמות.
ואם תצלח דרכנו ולו באחת
ישנם עומרים נוספים לשאר.
הי אחשלי
מזמן כבר.. לא הסכמת בלי להתווכח קצת ((:
שמחה
מקובל עלי.
בטח סמדרי,
ומה עשית עם זה מאז שנולדת?
בטח שנזכה ((:
זה הצמצום שמנער (אותי).
מנער זה נעים (לי).
אוי..
ואני ניסיתי לפשט.
דרור.
אה.. מצטערת.. רציתי, חיפשתי,
לא מצאתי טעם אחר בשורש (אם יש תגידי..)
יופיאבל אני בכלל סבורה
שאין שום רע
יש טוב ופחות טוב
תודה פליקי ((:
anytime מותק.
תמר
כל כך הרבה תנאים,
על מנת להיות ראוייה ,
ואני לתומי חשבתי ,
שראוייה ולחופש נולדתי.......
שנזכה.
חסד של גוף
גבורה של נשמה.
מנערת את.
בהחלט מורכב.
בהחלט גולת כותרת.
מילים חזקות מאד כתבת .
תמר.
אני מסכימה עם פליקר.
משום מה עומר הוא שם אהוב עלי, אבל כל המשמעויות האלה מרחיקות אותי ממנו.
שבע על שבע ספרת
שבע על שבע נתעמר
ושיבוצי מילותייך, משפטייך
מעוררי שבע מחשבות אשר בלב איש/אישה
תודה!
"..שלא נהגו כבוד זה בזה.." - כמה עצוב שדווקא שם זה קרה .
אבל אותי זה תמיד לוקח ל"עקיבא ניחמתנו" ,ליכולת לראות את הטוב בכל רע ,
גם כשהוא מחורבן לגמרי .
49 ימים . קדימה לעבודה .
אני כבר עכשיו בוחרת להיות ראוייה . התעמרתי שנים רבות, מספיק לי. תודה על התזכורת...