
| מהו בית? מהי המשמעות של אותו מרחב האמור לשמור עלינו ולהגן עלינו? במקומות שונים ישנם סוגים ווריאציות שונות של בתים אם כאיגלו ואם כביקתת עץ, בית בוץ, או בית מודרני על קומות ואפילו אותה קופסא גדולה מהסיפור "הבית של יעל". מחקרים מצאו כי בכל מקום בעולם ילדים יציירו את אותו מודל של בית שבנוי מריבוע ומשולש, גם אם הם גדלו באוהל בדואי, או בכל מבנה אחר. דבר המראה ומסמל על ארכיטיפ של הזיכרון הקולקטיבי שלנו כאנשים, ועל מבנה האנושות.הפעולה הפשוטה של נעיצת המפתח במנעול דלת בתינו נעשית לפחות פעם ביום . החוויה של לחזור מהעבודה, מחופשה, מבית הספר או מכל דבר אחר לפתוח את דלת הבית שלנו ולהרגיש ש"אין כמו בבית" משפט שאנו אומרים רבות ולפעמים מבלי להעריך באמת את מהותו.רובינו עוברים בתים או משנים את עיצובם במהלך השנים ויוצרים לעצמנו את המרחב הבטוח שלנו לפי הצרכים האישיותיים שלנו.בונים קן לנו ולילדינו.אני רוצה לספר קצת על בתים אחרים על נערים ונערות שהמושג בית אינו מובן מאליו ובטח האסוציאציה שלו אינה מרחב בטוח . אנו מתקרבים ליום העצמאות שבו אנו חוגגים את עצמאותה של מדינתנו כבית (עבורי מדינת ישראל היא בית לאנשים רבים ממגזרים שונים דתות שונות מינים שונים וצבעים שונים) .ומתוך כך חשוב לדעתי לראות גם את אותם נערים ונערות שהבית בשבילם הוא הרבה פעמים הרחוב.אני עובדת מספר שנים עם נוער רחוב נוער במצוקה כמטפלת באומנות. במהלך עבודתי יצרו אצלי בסדנא נערים ונערות שונים מרקעים וסיפורי חיים שונים מרחבים בטוחים או בתים כפי שאנו נוהגים לקרא להם.תוכלו בהמשך לראות כי בית לנערים ונערות אלו הוא נזיל לכל הכיוונים והקושי שלהם בהתמודדות עם מושג זה או אפילו עם החלום שלו לא פשוט. חלק ממה שקורה בחדר הטיפול הוא האפשרות לבטא את אותו הקושי ע"י כלי האומנות. הן בבניית ויצירת הפנטזיה ודרכה ללמוד מחדש לחלום ולהאמין וללמוד דרכה על הכוחות הקיימים בהם (ובנו). והן להאמין באותם כוחות שנדרסו עם השנים ולבנות את ה"אני" שלהם מחדש. יחד עם זאת ישנם מקרים שבנית הבית מביאה דווקא לכוחות ההבנה שהמציאות היחידה היא ההתנתקות מהבית ההרסני אשר דוחה ומתעלל בהם במשך שנים.כאשר אנו מסתכלים על תהליך הבניה של הבתים וזוכים לעבור אותו יחד עם אותם נערים ונערות זוהי חוויה מדהימה של התבגרות והתחזקות. ואולי זוהי גדולתו של הטיפול באומנות. חלק מהבתים או המרחבים הבטוחים בנויים כך שלא תמיד נוכל בסטריאוטיפ שאנו מכירים להגדירו או לנחש כי זהו בית אך זוהי המציאות של אותם נערים ונערות. אני מצרפת מספר תמונות הממחישות מספר בתים כאלו מתוך שנות עבודתי כשכולן באישור היוצרים. תמונה 1- בית אשר נבנה ע"י נער שחציו מוסלמי עירוני וחציו בדואי אך מעולם לא היה לו קשר עם צד זה של המשפחה ולא הכיר את אביו – הבית בנוי מחומרים שונים ומגוונים כגון מקלות ארטיק, קרטוני ביצוע, רשתות, משחת עיצוב, חימר, צבע ועוד. אפשר לראות את תהליך הבניה כאשר הנער בנה בית במודל הריבוע והמשולש וכאשר סיים הוסיף לו בד שחור שהפך את הבית לסימול החצוי של חייו לחצי עירוני וחצי בדואי שאינו מכיר. תמונה 2- נער שחי בבית אך הכל מפורק שם מבפנים והנער מוצף לחלוטין. כל מה שיכל לבנות היה את הגג עצם קורת הגג זה מקסימום המציאות ומקסימום החלום.
|
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עבודתך מבורכת
עולה מן הכתוב שבית הוא תחושה
בית מעניק לאדם את היקר לו מכל
תחושת שייכות
תודה ששיתפת
שבוע טוב
אופיר