"נשמת האדם ,כמוה כמים מהשמיים היא באה לשמיים היא עולה ואז שוב חוזרת לארץ תמיד שונה." והפעם כותבת אני אליכם לאחר שלא יכולתי להרגע מהכתבה בערוץ 2 חדשות יום שישי - עמנואל רוזן הפגיש אם שכולה שחלמה למחרת ההודעה על מות בנה באסון מסוקים מספר טלפון וחייגה אליו והגברת שענתה.אמרה- "לא יכול להיות...החבר שלי נהרג באסון המטוסים ב- 1982....הן נפגשו לאחר 12 שנה ,פגישה מרגשת והאם השכולה הסבירה כמה טלפון זה אפשר לה להשתחרר מהכאב...יש משהו אחרי האובדן הקשה היא אמרה...
"לכן דעו שמתוך הדממה העצומה אני אחזור..אל נא תשכחו כי שוב אשוב אליכם ..עוד מעט,עוד רגע של מנוחה על כנפי הרוח ,ואישה אחרת תישא אותי ברחמה." חליל ג'ובראן.
לכל אחד יש משהו מיוחד ,לפעמים יותר-שניים שלושה..הם באים מהעבר אבל לבנו יודע אותם.ראשינו עלול להתערב ולומר - "אני לא מכיר אותך" אבל הלב שלנו יודע.כשהוא אוחז בידך וזיכרון המגע החולף על פני מרחבי הזמן ושולח זרם חשמלי ,היא מביטה בעינייך ואתה רואה נשמה תאומה,קיבתך מתהפכת,העור על זרועותיך סומר,רק הרגע הזה קיים וכל השאר אינו חשוב עוד. הוא אולי לא יזהה אותך אף שאת מזהה אותו,את יכולה לחוש בחיבור ,רואה את האפשרות ,את העתיד ,אבל הוא לא רואה - פחדיו מחשבותיו ממסכות את עייני ליבו.הגורל עלול להיות כה שברירי. כאשר שניכם מזהים זה את זה - האנרגיה שמשתחררת היא עצומה. זיהוי הנשמה יכול להיות איטי,כוחות התזמון עובדים כאן,לעיתים נוכל להתעורר לנוכחות הנשמה התאומה בזכות מבט,חלום, זיכרון,תחושה או מגע שיכול להיות מגע של ילד ,של הורה,אח או של אהוב שחכינו לו והבא להזכיר לכם שאתם יחד תמיד.
"הכלל שלי הוא:חיה כך שתרצה לחיות שוב,והרי זו חובתך ,שכן בכל מקרה תשוב ותחיה" ניטשה.
הוקל גם לי.. |