שאלה נפוצה של הורים היא: "למה לוקח כל כך הרבה כדי להגיע לילדים שלי? מה שאני אומר נראה שלא נדבק!". הרבה מזה קשור לאופן בו אנו לומדים. אנו לומדים דרך חזרות. אבל כמה חזרות צריך?התשובה המוחלטת היא 7. אדם ממוצע צריך לשמוע מידע כשבע פעמים לפני שהמידע נשמר. טנקהאם (Tankham, 1993), כמו חוקרים רבים לפניו, מצא שלומדים נבדלים בכמות הזמן ובמספר החזרות כדי ללמוד. רוב הלומדים זקוקים לחמש עד שבע חזרות. זה מה שקורה: 1) כאשר אנחנו שומעים משהו בפעם הראשונה, בדרך כלל אין לנו סימוכין או מסגרת עבורו. על כן זה זורם החוצה. 2) בפעם השנייה שאנחנו שומעים משהו, ייתכן ונזכור ששמענו את זה קודם וייתכן שלא, אבל זה משאיר רושם כלשהו. 3) בפעם השלישית שאנו שומעים משהו, אנחנו מוכנים יותר לייצר "תיקיה" במוחנו כדי להמשיך ולשקול זאת. 4) בפעם הרביעית שאנחנו שומעים משהו, זה נשמע מוכר ואנחנו מוכנים לקבל זאת עם כמה הסתייגויות. 5) בפעם החמישית שאנחנו שומעים משהו, אנחנו מתחילים למזג אותו על ידי הצלבה עם המידע הקיים. 6) בפעם השישית שאנחנו שומעים משהו, אנחנו מבינים זאת אבל צריכים יותר זמן כדי שיישאר בראש סדר העדיפויות. 7) בפעם השביעית שאנחנו שומעים משהו אנחנו "רוכשים" אותו; עתה זה שייך לנו; בשלב הזה אנחנו בדרך כלל מעבירים את הרעיון לאחרים. באופן טבעי, ישנם גורמים נוספים (סגנון למידה אישי, מפעילים רגשיים, קלות של למידה, הצפה של תשומת לב וכו') אשר יכולים להשפיע על התשובה אם האדם זקוק למספר חזרות או לכל השבע (או יותר!). צעד מעשי תהיו סבלניים. אם אחרי 7 פעמים, אתם עדיין לא מקבלים את התוצאות להם אתם מצפים, אז זה הזמן לקחת עזרה בלנתח מצב מסוים זה כדי להימנע מלנדנד. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי ריטה,
מספר חזרות כדי ללמוד?
נשמע לי כמו "לגבור על מחסום פסיכולוגי":
"בבית הספר סדברי ואלי, תלמידים רבים מחליטים להתמודד עם אלגברה ולא בגלל שעליהם לדעת אלגברה, או בגלל שזה מעניין אותם, אלא בגלל שהם מתקשים בזה, זה משעמם, והם גרועים בזה. הם חשים צורך להתגבר על פחדם, על הרגשתם שהם אינם מתאימים, על העדר משמעת אצלם. פעם אחר פעם, תלמידים שקיבלו החלטה זו משיגים מטרתם המוצהרת ועושים צעד ענק בבניית האני שלהם, ביטחונם, ואופיים.
אז מדוע זה לא קורה כאשר כל הילדים נדרשים או מעודדים ללמוד אלגברה בבית הספר התיכון? התשובה היא פשוטה. על מנת לגבור על משוכה פסיכולוגית כלשהי עלינו להיות מוכנים לקחת על עצמנו התחייבות אישית מסוימת. מצב נפשי כזה מושג רק אחרי התבוננות אינטנסיבית וניתוח עצמי, ולא יכול להיות מוכתב על ידי אחרים ולא ניתן ליצור אותו עבור קבוצה. כל מקרה הוא מאבק אישי וכאשר הוא מצליח זה ניצחון אישי. מורים יכולים לסייע רק כאשר הם מתבקשים לעשות כן, ותרומתם לתהליך היא קטנה לעומת העבודה שהתלמיד משקיע."
[קטע מתוך "האמנות לא לעשות מאומה - תפקידו של המורה בבית-הספר סדברי ואלי", מאת, חנה גרינברג, הניסיון של בית-הספר סדברי-ואלי. תרגום לעברית, זכויות הפרט.]
[The Art of Doing Nothing, by Hanna Greenberg, The Sudbury Valley School Experience]
אגב, מי הוא, Tankham ?
בפעם השמינית שאני שומע משהו...
לא, סטיבן קובי כתב על שבעה הרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד.
עוד נקודה חשובה בענין זה:
אף פעם אל תאמר/תאמרי:
כמה פעמים אמרתי לך?
גם אם אמרת את זה שוב ושוב,
אל תדגישי את זה.
זה יוצר את התגובה ההפוכה!
מנסיון.
*
ל י ד י ה
מעניין מאד, תודה
שבוע טוב
סטיבן קובי?