שלום חברים קוראי שירים אני מקווה שעבר עליכם שבוע ריחני אתמול פוטרתי מתפקידי היוקרתי "מארחת" . זו העבודה שמצריכה הכי מעט יכולת ואפס מיומנויות ועל כן יש סיבה לדאגה... התפללו לעתיד שלי בכל אופן, בעקבות זאת אני חוזרת הביתה לסופ"ש ולא עובדת כפי שהייתי אמורה. וכעת, לשירים השבועיים : אהה.. ועוד דבר חשוב: אני חושדת באימייל שלי שהוא מעלים מפני מכתבים שנשלחים אלי (כמה אנשים דיווחו ששלחו לי מכתבים שלא הגיעו) הוא לוקח לעצמו את הטובים ביותר. הרוב, אני חושבת, כן מגיע אבל אם אני לא עונה תוך יומיים סימן שהאימייל לא הגיע ואז עדיף לפנות אלי בדרכים חלופיות (איילון למשל)קריאה נעימה # כדאי שאתחיל להפסיק אחרת זה לא יגמר כדאי שאתחיל להפסיק אני מגזימה יותר ויותר זה קל להתחיל וקשה להפסיק אז עדיף, אולי, לא להתחיל כן, אפסיק להתחיל כך אתחיל להפסיק ואולי זה בסוף יסתדר. # עוגה שאסור וקפה שאסור על ספסל שמותר זהו פשע סתמי ברחוב מקומי מול ככר אם ספסל של ציבור הוא בסדר גמור ולעומת זאת, פירור הוא פשע חמור, זה מוזר זה מוזר... לבוש משוגע ואיפור לי זה לא עזר זה קשה לעקוב מה רע ומה טוב לי כבר כשספסל של ציבור הוא בסדר גמור לעומת זאת, כיעור הוא פשע חמור זה מוזר זה מוזר.. # בוא אלי אהוב עייף בוא אלי ונתלטף. בוא אכין לך קפה ואטפל בך יפה. בוא אלי אהוב מותש ותתעורר כמו חדש בוא אחרי מסע רגלי בוא אהוב עזוב שלי. אל יאוש אהוב תשוש עוד יהיה לנו כיף אהובי העייף # ראיתי מודעה: "דרושה מארחת" כמה אנרגיה זה כבר צריך לקחת אז הזמנתי לארוחה כל לקוחה נפוחה ודוחה. עמדתי מחייכת עד לעננים ושאלתי בלבביות : "אתם מעשנים?" התנפלתי בחירוף נפש על כל לקוח שעמד לו נינוח והתבונן בתפריט התחנחנתי בכל דרך אפשרית אמרתי "הכנס, אדוני הנעלה" והמלצתי על סופלה כן, המלצתי על סופלה. כשבפתח המסעדה עמדה קבוצה ענקית אמרתי " הכנסו, יש לנו מנה עיסקית" והם נכנסו והם כעסו כי תמיד אפשר לכעוס ולמה לא לכעוס אם אפשר מלצרים חסרי אונים מפוזרים אובדי עצות לקחו את נשמתם לקוחות לא מרוצות ולקוחות לא מרוצים תראו תראו איך הם רצים. מלצרים צרים ואומללים אין רחמים לגועלים. ומארחות מטופחות ומאה אלף לקוחות עזבו אותי ממסעדות אני בורחת, רוב תודות. וכעת אני באמת בורחת, סופ"ש נעים . השמרו מפני דינוזאורים חופשיים ושאר מוצרי טיפוח. שלכם : ענבל יעבור. |