עד היום לא העזתי לכתוב שיר על המת, היום לאחר שנים של כתיבה החלטתי שיכול אני לכתוב שיר שיכבד את זיכרו.

שוע וולקוביץ החבר...שתמיד חיוכו מלווה..

בְּבֵית הַסֵּפֶר הַחַקְלָאִי

אֲגַם עֵינָיו מִשְׁתַּקֵּף

רִאשׁוֹן לְבֹקֶר חַיִּים

יָמִים שֶׁל אַדֶּמֶת חִיּוּכִים. 

בַּפִּנַּת הַחַי חִכּוּ הַחֲבֵרִים

לִטּוּף שֶׁל קַיִץ אַחֵר,

הַשֶּׁקֶט רַחַשׁ בכלובי הַצִּפֳּרִים

רוֹגֵעַ שֶׁל חַיִּים אֲחֵרִים. 

גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת שִׁבְעִים ושלוש

טַנְקִים בְּמִסְדָּר ,

מְפַקֵּד הַטַּנְק בְּרֹאשׁ הַשִּׁירָה

מוֹבִיל חֲלוֹם מַחְלָקָה. 

יוֹם כִּפּוּר אָבָק וְאֵשׁ

יָמִים לֹא נִמְצָא באדמת הַדְּרָכִים,

טַנְק אֶחָד מוּל רַבִּים

כָלְתָה הָאֵשׁ אָבְדוּ הַחַיִּים. 

הַשֶּׁקֶט נִשְׁאַר תָּלוּי בָּאֲוִיר
הַחַי נָדַם לְאוֹת זִכָּרוֹן

אוֹתוֹ רוֹגֵעַ שֶׁל קַיִץ אַחֵר

תָּמִיד הלַפִּיד בּוֹעֵר