כותרות TheMarker >
    ';

    ביקורת התבונה הטהורה

    מילים על כאן ועכשיו, התבונה המבקרת את החברה ואת עצמה, האדם הבוחן עצמו דרך התבוננות על סביבה.

    על הקשר בין בילעין, אנרכיסטים נגד הגדר, ושוק ההון המקומי

    31 תגובות   יום שישי , 3/8/07, 12:11
     

    על הקשר בין בילעין, אנרכיסטים נגד הגדר, ושוק ההון המקומי

     

    הסיפור הזה הוא סיפור של רע, אולי אף של רשעות ואטימות לב, סיפור של איוולת רבה, סיפור של רדיפת בצע.

     

    הסיפור הוא הסיפור השכונה החדשה של מודיעין עלית שנבנתה על אדמות הכפר בילעין. הסיפור הוא הסיפור של חברת חפציבה שאתמול התברר שכפי הנראה היא בדרך לפשיטת רגל. המסחר בחברות הבת של המניה הופסק.

     

    הסיפור הוא סיפור של הרבה מאוד כסף. חברת אלקטרה שהודיעה על רכישת חברת חפציבה הודיעה כי היא עלולה לאבד עד 170 מיליון ₪ מהקריסה הצפויה של חפציבה. מניית החברה קרסה ב- 7.6% ביום המסחר של יום חמישי. חברת דניה סיבוס בבעלות לב לבייב הודיעה על סיכון של כ- 30 מיליון ₪. שיכון ובינוי שבבעלות שרי אריסון הודיעה על חשיפה של כ- 12 מיליון ₪ לחובות חפציבה. מניית פועלים אי בי אי שהייתה החתם הראשי של חברות הבת של חפציבה אבדה כשני אחוז מערכה, החשש הוא לפגיעה בשוק החיתום ובמוניטין של החתם המוביל בארץ - קרנות הנאמנות שרכשו אג"ח ומניות בהנפקה יאבדו חלק מהותי מהכסף.

     

    ואם ב- 364 ימים בשנה בעלי ההון הם המנצחים הגדולים של המשק הישראלי, אתמול היה יום יחיד ומיוחד, האנרכיסטים נגד הגד נצחו את שרי אריסון, את לב לבייב, את האחים יונה ואת משפחת זלקינד.

     

    ואולי כדאי להתחיל את הסיפור מספר שנים לאחור, אז, כמו היום, אין חוק ברור לשטחים שמעבר לקו הירוק. בניה לא חוקית מופשרת ברובה, נושא הבעלות על הקרקע פרוץ.

    מרבית שטחי יהודה ושומרון הם "ארץ שם" הרחוקים מהעין של הנדל"ניסטים הישראלים. אבל יש שטחים יוצאי דופן, השטחים הקרובים יחסית לערים קיימות ולמרכז הארץ.

    וכאן מתחיל הסיפור של מודיעים עלית.

     

    חברת חפציבה החלה לבנות בשכונה החדשה של מודיעין עלית. הבעלות על הקרקע נתונה במחלוקת, הקרקע שייכת היסטורית לכפר בילעין. השטח נכבש בשנת 1967. מי בעל הקרקע הנוכחי? על זה יש מחלוקת. הבניה של חברת חפציבה החלה ללא האישורים הנדרשים. זה דבר מקובל בשטח שמעבר לכפר הירוק ובזכות הסמיכות למודיעין לקרקע זו ערך רב.

     

    באותה תקופה נקבע תוואי גדר ההפרדה. קובעי התוואי באזור בילעין התייחסו אל הבניה כאל עובדה מוגמרת, ובנוסף הם ניסו לאפשר הרחבה מקסימאלית של קרקעות הנדל"ן של מודיעין עלית על חשבון האדמות החקלאיות של הכפר בילעין. ההנחה הייתה שהתווית הגדר תיצור סיפוח בפועל ותקל על ההתרחבות של מודיעין עלית.

    כ - 2300 דונם מתוך 4000 דונם אדמות הכפר בילעין נמצאות בצד הישראלי של הגדר. כיוון והגדר בחרה שלא להכניס את בתי הכפר עצמו היא הכניסה לתחום הישראלי את מרבית השטחים החקלאיים של בילעין. 70% מהשטח החקלאי של כפר זה שמחייתו מתבססת על חקלאות הועברו אל מעבר לגדר. מדובר בגזר דין מוות לכלכלת הכפר הטן (1600 תושבים).

    הגדר באזור בילעין שמטרתה הייתה לאפשר התרחבות מקסימאלית של מודיעין עלית מכונה גדר הנדל"ן. התוואי שלה אינו שרירותי ואינו בטחוני, הוא נדל"ניסטי, כיצד ניתן לתפוס בצורה המלאה ביותר קרקעות נדל"ן יקרות מבלי להכניס את בתי הכפר בילעין לתוך השטח הישראלי.

     

    תוואי הגדר באזור בילעין הוא איוולת, הוא רשעות ואטימות. האם השלטון היה מקורב להון בעת בחירת תוואי הגדר? הבניה ללא האישורים באזורים שמעבר לקו הירוק, על קרקע חקלאית פלסטינאית היא רדיפת בצע וגזל. ושני אלו היו הכוכבים הגדולים של סיפורה של השכונה של מודיעין עלית על קרקעות הכפר בילעין.

    בדרך כלל תרחיש זה מוביל לפעולה אלימה של הפלסטינים, לתגובה נחרצת של צה"ל, ל"חישוף" שטח המריבה (מה שפותר את בעיית השטח החקלאי) ולהמשך המצב הקיים. אבל לא זה מה שקרה בבילעין. אולי בגלל שהכפר קטן ומבודד, אולי בזכות מתינות תושביו, הם החליטו לעצור את הגדר באמצעות מחאה לא אלימה. למחאה זו הצטרפה קבוצת ישראלים הקרויה "אנרכיסטים נגד הגדר". ההפגנות השבועיות שלהם בכל יום שישי יצרו הד תקשורתי. לעיתים הן כן גלשו לאלימות, אם באשמת המפגינים ואם באשמת החיילים. המהלך המוצלח של קבוצה זו הייתה פניה לבג"ץ כנגד תוואי הגדר שהקפיאה את בניית הגדר באזור זה והקפיאה חלק מהבניה ומהאכלוס של הבתים בשכונה הצמודה לגדר של מודיעין עלית.

    נושאים אלו עדיין נידונים בבית המשפט. הכפר בילעין נלחם על אדמותיו החקלאיות. המדינה מנגד מייצגת את האינטרס של חברות הנדל"ן הישראליות.

     

    הנפגעת הגדולה מההקפאה הייתה חברת חפציבה. לחברה פרויקט גדול בשטח המריבה. לא הקפאת הבניה היא שהובילה את החברה למצבה הפיננסי הנוכחי, אבל הייתה לכך תרומה קטנה.

     

    אבל הסיפור רחוק להיות סיפור של גזילת קרקע מהפלסטינאיים. בסיפור הזה יש גם ניצול של המשקיע הישראלי. חברת חפציבה ניצלה את הגאות בשוק ההון המקומי והנפיקה חלק מהותי מנכסיה בתור חברות בת. ההנפקה הבולטת הייתה הנפקת חפציבה ג'רוזלם גולד בנובמבר 2006. בעת ההנפקה אין ספק שהחברה ידעה על הקשיים הפיננסים שלה, אבל הציבור הצמא להשקעות חדשות רכש את מניות החברה ואת האג"ח שלה.

     

    קריאה ביעדי כספי ההנפקה מלמדת על הסיכון הרב.

    קראו את סעיף 5 בתשקיף - תמורת ההנפקה ויעודה.

    http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=225706

     

    התמורה המיידית הצפויה נטו היא 176 מיליון ₪.

    סכום של 91 מיליון הוא החזרת הלוואה לבנק הפועלים - הסיכון מועבר מהבנק אל הציבור.

    בסכום של קרוב ל 3 מיליון ₪ החברה תרכוש קרקע מבעל השליטה. והסעיף החשוב ביותר, כ- 15 מיליון ₪ ישולמו כדיבידנד. החברה המצויה בקשיים כספיים מנצלת את ההנפקה כדי להעביר הון לכיסו הפרטי של בעליה.

    בנק הפועלים העביר חלק מסיכון האשראי שלו אל הציבור, הציבור, בעיקר באמצעות קרנות הנאמנות, רכש את הסחורה. וגם הבעלים נהנו מדיבידנד נדיב שקשה יהיה לדרוש אותו בחזרה במקרה של פשיטת רגל.

     

    עוד קודם לכן, בפברואר 2006 הנפיקה חברת חפציבה אג"ח ב- 130 מיליון ₪.   

     

    הציבור הנפגע ביותר מקריסת חברת הנדל"ן הם רוכשי הדירות, יתכן ועתה הם יצטרכו להוסיף כסף רב כדי להשיג את השלמת הבניה. הם הנפגעים העיקריים כיוון והחשיפה של כל אחד מהם היא הגדולה ביותר.

     

    אבל לא רק הציבור משלם את המחיר של פרשת חפציבה.

    במהלך יולי רכשה חברת אלקטרה את חברת חפציבה. מדובר בשבועות בודדים לפני הקריסה. האם הנתונים לא היו ידועים לבעלי חברת חפציבה? האם הסתירו מידע? האם בעלי אלקטרה לא בצעו הערכת שווי נאותה? כיצד הם התעלמו ממצבה הפיננסי של חברה שהתשואה על האג"ח שלה היא 18%?

    הרבה מאוד שאלות פתוחות.

     

    ביום חמישי, בשוק ההון המקומי, ראינו את תופעת חפציבה.

    חברות רבות יפגעו מהמשבר. ארבעה בנקים הלוו לחברה, אומנם מול ההלוואה יש נכסים - אבל בדרך כלל התמורה חלקית יותר. חברת אלקטרה חשופה מאוד לקריסה של חברת חפציבה. היא תכנס עתה למאבק משפטי ארוך כדי לנסות ולהציל את ההשקעה בחברה.

    מניות אלקטרה ואלקו ירדו בחדות במהלך המסחר. אלקטרה נדל"ן, שכפי הנראה לא קשורה ישירות להשקעה, ירדה גם כן.

    גם החתמים, ובעיקר פועלים אי בי אי, נפגעו מהפרשה. חברות שחפציבה חייבת להן כסף כגון דניה סיבוס ושיכון ובינוי עלולות שלא לקבל את סכומי הכסף האלו.

     

    הסיפור הזה התחיל בבילעין, בכפר קטן בשטחי הרשות הפלסטינית, ואולי בקריסת חברת חפציבה, למרות הנזק הגדול כל כך שנגרם לאנשים רבים, יש מהצדק ההיסטורי. הצדק של תושבי בילעין, של כבשת הרש.

       
    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/9/07 18:29:

      אכן פסק דין חשוב. בהחלט לא סוף פסוק בפרשה, אבל בג"ץ הבהיר שלא כל דבר שמערכת הבטחון מבקשת היא תקבל.

       

        5/9/07 01:10:
        20/8/07 12:50:

      טרמינל היקר,

       

       אתה וודאי צודק שהפתרון אינו הגדר, אלה התבגרות של המערכות השלטוניות והאזרחיות של הפלסטינים והישראלים כדי ששיתוף הזכות של כולנו לחיות תהיה הבסיס לעתיד ילדנו.

       

      ובכך כל "פעילות" שאנחנו מבקרים היום נמדדת בתרומה שלה לפתרון שלם. כאשר ממניעים כלכליים ו"אידאולוגים" קבוצה ישראלית פעלה באופן הזה בבלעין היא מסכנת את היכולת של הציבור כולו להגיע לשלב חדש של יחסים. חמור יותר המצב שקבוצה זו יכולה גם להפוך את כל זה ל"חוקי".

       

      אני חושב שהצלחה של קבוצה ישראלית קטנה לחטוף את האג'נדה שלנו כאנשים השואפים למציאות יציבה הוגנת ופתוחה היא דבר שלא צריך להקל בו.

       

       

       

      צטט: טרמינל 2007-08-20 11:20:26

      קשה לי לקבל את הניתוק שאתה עושה בין הנעשה בבילעין לבין הסכסוך הישראלי-פלשתיני. אחרי הכל, בילעין הוא לא סכסוך בין שני שכנים על מיקום השתילים והגדר בגינה.

      מדובר בקרב אחד שהוא חלק מהמאבק הכולל על זכותו כל אחד מהעמים על השטח, רק בגלל שאינם רוצים לחיות אחד עם השני בשלום.

      לדעתי, הפרד ומשול במקרה הזה שקול לפלסטר לריפוי סרטן. תפישת הצדק נגזרת מהטיפול בבעיה כולה. זכויות קניין הן תוצאה של תרבות הסכמה חברתית וחוקי השלטון. כל עוד אין הסכמה או חוק תקף ומוסכם, במילא כל אחד יעשה את מה שהוא מוצא לנכון כדי לכפות את רצונו. או בקיצור- העובדה שתושבי בילעין עובדים את האדמה לא אומרת שהיא שייכת להם כאשר השטח נתון לסכסוך אלים, כשמקור הסכסוך הוא מאבק על אותו השטח בדיוק.

       

        20/8/07 11:20:

      קשה לי לקבל את הניתוק שאתה עושה בין הנעשה בבילעין לבין הסכסוך הישראלי-פלשתיני. אחרי הכל, בילעין הוא לא סכסוך בין שני שכנים על מיקום השתילים והגדר בגינה.

       

      מדובר בקרב אחד שהוא חלק מהמאבק הכולל על זכותו כל אחד מהעמים על השטח, רק בגלל שאינםרוצים לחיות אחד עם השני בשלום.

       

      לדעתי, הפרד ומשול במקרה הזה שקול לפלסטר לריפוי סרטן. תפישת הצדק נגזרת מהטיפול בבעיה כולה. זכויות קניין הן תוצאה של תרבות הסכמה חברתית וחוקי השלטון. כל עוד אין הסכמה או חוק תקף ומוסכם, במילא כל אחד יעשה את מה שהוא מוצא לנכון כדי לכפות את רצונו. או בקיצור- העובדה שתושבי בילעין עובדים את האדמה לא אומרת שהיא שייכת להם כאשר השטח נתון לסכסוך אלים, כשמקור הסכסוך הוא מאבק על אותו השטח בדיוק.

        5/8/07 00:53:

      הו תראסימאכוס, תראסימאכוס. כמה רלוונטי אתה היום אחרי 2400 שנה.

      אתה שטענת כי שצדק פירושו התועלת של החזק יותר. והציניות שלך הפכה לנורמה במאה ה- 21.

       

      אני לא שייך לאנרכיסטים נגד הגדר.

      יש לי דעות פוליטיות והן לא חלק מהדיון.

       

      אין כל קשר בין בילעין ובין פתרון הבעיה הישראלית פלסטינית.

      גם אם המדינה תחליט לספח את השטחים היא לא תחליט על גזילת קרקע חקלאית של כפר, על ניתק כפר ממשאביו. הנושאים הרלוונטיים הם נושאי זכות הקניין, זכות הפרט והזכות לחיות בכבוד. מדהים שלעיתים קרובות דווקא אנשים עם עמדות סופר ליברליות בנוגע לקדושת זכויות הקניין לא רואים בעיה באי כיבוד זכויות הקניין כאשר מדובר בפלסטינאים.

       

      בכל הדיון הזה לא מצאתי אף תגובה אחת המציגה טיעונים המצדיקים את גזל הקרקעות בבילעין. מצאתי אך ורק תגובות הטוענות כי אין על מה לדבר עם הפלסטינים. מה זה קשור?

      אני לא דן בפתרון הבעיה במזרח התיכון. אני דן ב- 2300 דונם שנלקחו באיוולת ורע ע"י קבלנים וקובעי תוואי גדר. וכן, כאשר הקבלן שלקח את מטע הזיתים של תושבי בילעין פושט את הרגל יש מידה של צדק היסטורי.

       

      ואולי גם אין הפתעה שאותו הקבלן שלקח את קרקעות בילעין ובנה ללא אישורים על אותן קרקעות גם מנפיק את חברות הבת של נכסיו לציבור הרחב, לוקח לעצמו דיבידנד נדיב, גם כשיודע את מצבן הפיננסי של החברות. אותו אחד שהיה לו קל עם גזילת הקרקע של תושבי הכפר קל לו עם לקיחת כספי המשקיעים לכיסו הפרטי.

       

      קריסת חברת חפציבה היא בעיה קשה מאוד לרוכשי הדירות ואני מזדהה איתם בצרתם. אני מקווה שהמדינה תדאג לכך שהם יקבלו את הדירות במצב תקין, במהירות, וללא תשלום נוסף - גם אם זה יבוא על חשבון חייבים אחרים של החברה (הבנקים בעיקר).

       

      ואולי יש לי חזון אחרית ימים, חזון בו רוכשי הדירות החרדים במודיעין עלית יצטרפו להפגנת יום שישי אל תושבי בילעין, ויחד, לפני כניסת השבת, יפגינו בצורה לא אלימה כנגד גזילת הקרקע והכסף.

       

        5/8/07 00:14:

      תמיד מעניין אותי לראות איך לחץ חברתי, כמו בפוסט הנוכחי יכול להוביל למסקנות כל כך "מוסכמות" וחד צדדיות, גם כאשר הן צריכות להיות מוטלות בספק.

       

      הכותב כמו כל כלכלן טוב, מניח את כל ההנחות שיובילו למסקנה אותה הוא מבקש להוכיח. המסקנה כתובה כבר בהנחות, וכלל אין צורך לבחון את המציאות.

       

      המונחים "צדק ", "גזל קרקעות", "אנושיות" "רוע מוחלט", כולם מופיעים ללא דיון אמיתי- רק אם אתה מניח את המבוקש אתה יכול להבין על מה הכותב מדבר. לדעתי, הדיון הוא דיון פוליטי שכל מטרתו לקדם אג'נדה פוליטית- ולא מוסרית (למעשה, הוא פסאדו דיון מוסרי, כי אין דיון אמיתי על המושגים).

       

      אם קיים ויכוח למי שייכות הקרקעות, מדוע בניית בתים לבני אדם נחשבת לפשע מוסרי או תאבת בצע? קיימים בישראל עודף שטחים לבנייה (באזור שבני אדם ירצו לגור בו)? מעבר לכך- אם המאבק בין הישראלים לפלשתינים הוא על קרקע, הרי ברור ש- 4000 דונם הם הנושא לויכוח- מי אמר שלפלשתינים "זכות טבעית" על השטח? הרי הטענה המקבילה היא הטענה הדתית היהודית, או בקיצור עניין של אמונה.

       

      אם קיים מאבק על השטח בין הישראלים לפלשתינים, מדוע ממשלת ישראל לא יכולה לקבוע את שטחה(במיוחד כאשר המאבק כבר מזמן אינו דיפלומטי), כפי שקרה פעמים רבות בהיסטוריה, במיוחד כאשר הצד השני מגיב בצורה אלימה.

       

      חוק בינלאומי? את מי הוא משרת? אם לא את האינטרס הפלשתיני, ומחוקק ע"י יותר מ- 20 מדינות ערביות ששולטות במאגרי נפט אדירים ולמעשה בצינור חמצן לעולם כולו.

       

      קיומו של רוע מוחלט? עוד הנחה, שאפילו סוקרטס ימהר לסתור אותה,  ("אין האדם רוצה אלא בטוב"- לעיתים הוא לוקה לדעת מהו הטוב...). אצלי אין רוע מוחלט- כל אדם פועל על פי הבנתו, החינוך שקיבל, האינטרס שלו, התחושות, הרגשות והצרכים. שום דבר בזה לא מוחלט.אבל זה אצלי...אצל אחרים זה אולי אחרת.

       

       ועוד דעה פוליטית פרטית שלי- אם הצד הפלשתיני היה רוצה שלום הוא כבר מזמן היה עושה אותו. מה שמונע ממנו זה הצורך של השלטון שלו במאבק נגד ישראל. אני חושב שהצורך של הכותבים להמציא מוסר במקום בוא קיימים רק אינטרסים נובע מהצורך להרגיש חשוב וצודק.

       

      הניתוח הכלכלי לעומת זאת היהמצויין, וכניראה שמתאר פרטים מדוייקים. לי הוא הציג נתונים שלא הכרתי.

        4/8/07 23:46:

      ארץ שיושביה היא אוכלת

      וזבת חלב ודבש ותכלת

      לפעמים גם היא עצמה גוזלת

      את כבשת הרש.

       

      ולפעמים הגלגל מסתובב.

        4/8/07 22:27:

      פשוט מדהים איך כל צבא השמאל יצא פה בשמחה על קריסת החברה.מה השמחה הגדולה ?

      בשל טיעון פוליטי, אתם מוכנים לשלוח לאשפתות מאות משפחות, קבלנים ונותני שירותים ומי יודע מי עוד.

      מאיפה הרוע הזה?? בושה. פשוט בושה.

      ואגב, מר אורי טל האנרכיסט נגד הגדר, למיטב זכרוני, אוניברסיטת תל אביב שאתה כל כך גאה להיות בוגר בה, והבריכה שאתה טורח לספר לנו שאתה שוחה בה, למיטב זכרוני, ישנה מחלקות גדולה על הבעלות על הקרקע. 

      לא ראיתי אנרכיסטים שם.....

      אך אל דאגה, יום למחרת שהאנרכיסטים ישיגו את מטרתם וכל הארץ תוחזר ל"בעלים האמיתיים" שלה,

      אתם תהיו הראשונים לקבל שנורקל מבעלי הארץ החדשים........

      תהיו בריאים כולכם.

        4/8/07 21:50:

       

      צטט: אורי טל 2007-08-04 21:35:34

      אני חושב שהדיון מעלה לתודעה נושאים חשובים ולכן הוא רלוונטי. אמת, יש לי את דעותי, אני לא מסתיר אותן. אבל להערכתי מרבית האנשים הבקיאים בנושא בילעין, ללא קשר להשתייכות הפוליטית שלהם, מתעבים את המהלכים שנעשו שם, הבעיה היא שמרבית האנשים לא מעורים בנושא בלעין והנושא כלל לא מעניין אותם.

      ואני, בפינה הוירטואלית הזו, ניסיתי לשנות במעט את התמונה.

       

      Good for you!

      אדגיש, איני טובלת בצניות כרגע.

       

      barbarella-

      (פעם אחרונה שאני עורכת אותך)

        4/8/07 21:35:

      ברברלה, נושא בילעין נמצא בשולי תודעת התקשורת הישראלית.

      נושאים רבים מועלים כאשר הם קשורים לנושא אחר הנמצא בכותרות.

      כיוון והחברה היזמית של הפרוייקט על אדמות בלעין מצויה בהליכי פשיטת רגל הנושא עולה לכותרות.

      ניתן לתקוף את הנושא בכיוונים רבים. אכן אחד הנושאים העיקריים הם הפגיעה הקשה ברוכשי הדירות שאבדו חלק מכספם ולא קבלו עדיין את התמורה. דווקא בחוקי פשיטת הרגל לרוכשי הדירות עדיפות על פני מחזיקי אג"ח, ולכן אני מקווה שהם יקבלו את הדירות והחזר כספי שיאפשר להם השלמת הדירה. ובכל מקרה משך הזמן שייצטרכו להמתין להליך זה הוא ארוך, ועלות השכירות בזמן זה היא רבה.

       

      ניתן בכלל היה לדבר על שמחת אוהדי הפועל ירושליים, אחרי התמוטטות הקבוצה בבעלות משפחת יונה, שהזיקה לקבוצה יותר מאשר תרמה, וירידתה לליגה הארצית, אני משוכנע שיש היום אוהדי הפועל רבים המאושרים מקריסת החברה. אני לא אתפלא אם הנושא יועלה מחר בבוקר אצל אחד מאוהדי הפועל ירושלים המובילים בתקשורת הישראלית - רפי רשף.

       

      ואותי מעניין קונפליקט בילעין, כיוון ולדעתי מדובר כאן באחת העוולות הגדולות ביותר שעשתה מדינת ישראל. הקשר הוא ברור וישיר, ואני לא רואה סיבה להתנצל עליו.

       

      כן, בהחלט מדובר בבמה ציבורית ובניסיון שלי להאיר על הקונפליקט בבילעין. לצערי, עכשיו, הקונפליקט הוחמר. אנשים פלשו לדירות הלא גמורות שהם רכשו בכסף מלא על אדמות הכפר. עתה הנגזלים מצויים משני צדדי המתרס האתני, והגוזלים הוא בעל ההון שנעלם.

       

      קראי היטב את השורות שכתבתי על הדיבידנד שהחברה חלקה למחזיקי המניות לפני 9 חודשים. היה מי שדאג לעצמו למקרה של תרחיש זה.

       

      אני חושב שהדיון מעלה לתודעה נושאים חשובים ולכן הוא רלוונטי. אמת, יש לי את דעותי, אני לא מסתיר אותן. אבל להערכתי מרבית האנשים הבקיאים בנושא בילעין, ללא קשר להשתייכות הפוליטית שלהם, מתעבים את המהלכים שנעשו שם, הבעיה היא שמרבית האנשים לא מעורים בנושא בלעין והנושא כלל לא מעניין אותם.

      ואני, בפינה הוירטואלית הזו, ניסיתי לשנות במעט את התמונה.

       

        4/8/07 19:41:

       

      צטט: אורי טל 2007-08-04 13:30:39

       

      ברברלה, ואולי גם אחרים,

      לא מדובר כאן בעימות בין ימין ושמאל, דעות הפרטים בנושא קרקעות בילעין אינן קשורות באופן ישיר לדעה הפוליטית של הפרטים על עתיד השטחים. מדובר בשאלה הומניטרית, מדובר בגזילת שטח חקלאי מהותי של כפר קטן לצרכי נדל"ן ישראלי.

      ובכל זאת אורי, לא העימות המתמשך, לא השאלה ההומניטרית ואפילו לא גזילת האדמה, לא הם שהביאו אותך לכתוב.

      הטריגר היה עוול אחר בכלל- אומללותם של קוני הדירות.  נפילת חפציבה, שאין בינה לבין "חוסר הצדק" הערבי-יהודי דבר וחצי דבר, הוא שנתלית בו. ומה היה קורה אורי, לו חפציבה היתה עדיין איתנו. לא היינו מתעסקים עכשיו בבילעין, האדמות הגזילה וכבשת הרש.

      אני טועה?

       

      barbarella-

       

      (וסליחה שערכתי דבריך, לא רציתי להלאות)

        4/8/07 19:18:

      פוסט לעניין.

      מצד אחד זה מצער לראות את לקוחות החברה שרכשו דירות ובינתיים לא קיבלו את נכס/החזר כספי, מצד שני - זה מקרה קלאסי של "החטא ועונשו", חברת חפציבה מבוססת על גזל - זה פשוט מגיע לה.

       

        4/8/07 15:17:

      razman

       

        חק זה דבר נפלא, אולם חק ביןלאומי אינו יכול לתפוס במקום בו הגבולות לא מוסכמים. הפלסטינים עדין לא מקיימים מדינה.

       

       במקום הזה היחס האחראי לבטחון וליציאה מהריקוד המטופש והמדמם הזה לא קשור לחק. כל צד לוקח את החק לצד שלו, אלו המאמינים בגאולת אדמה - בונים ערים "כדין" והסיפור למעלה מדגים עד כמה החק לא יכול להגן עלינו מעוול.

       

      אנשים שלא מסוגלים לדמיין מציאות אחרת מקדשים את החלקים בחק הקיים לטובתם ואז קוראים "פושע" לצד השני.

       

      בקיצור, החק לא עוזר לנו הוא עוזר לאלו שלא מעוניינים בפתרון משני הצדדים.

       

       

       

       

       

      צטט: razman 2007-08-04 14:52:47

      יבגני ,מושג משפט בינלאומי מוכר לך?להזכירך החוק הבינלאומי כמו בעצם החוק הישראלי לא מכירים בריבונות ישראלית על שטחים מחוץ לקו הירוק,בניגוד לת"א ובינימינה,או שהינך אטום אליו כאל חייהם של פלשתינים תושבי הכפר הבלתי אלימים??זוי כתבה הומנית על גזילת אדמות לשם הפקת רווחים ע"י הנדלניסטים,אותם נדלניסטים שלא בוחלים בשום אמצעים ומוכנים לבנות בכל מקום ללא ייסורי מצפון וחשיבה חברתית,אלא מה,בתחומי הקו הירוק יש מערכת חוקתית,ישנם אירגונים חוץ פרלמנטרים שמונעים מידם ,דרך בתי המשפט להשתלט על משאבי הציבור הרחב,כמובן  מחוץ לקוי הירוק החוק פרוץ ומי שמשלם את המחיר הם אזרחים פלשתינים,אבל קשה לך להתחבר לרגשותיהם,הרי מבחינתך כולם טרוריסטים הרי מבחינתך עינשה קולקטיבית היא דרך ראויה,הרי אתה חייב להלביש על כל התבטאות כנגד כל עוולה שנגרמת לצד הלפשתיני עטיפה פוליטית- "הנה השמאלנים יצואים שוב נגד מדינת ישראל",הינך חי בעולם חד מימדי של שחור לבן..

        4/8/07 15:13:

      אורי כתבת נפלא,

      תודה.

       

      ומסכימה עם כל הטוענים שהטיעון השמאלני מעוור רבים מלראות את העוול האנושי שנעשה,

      ולא בפעם הראשונה.

       

      ניתן לראות דוגמה בסרטון שהועלה במקביל בפוסט הזה ובכמה פוסטים נוספים

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=71572 

       

      למה חייבים לעשות את זה דווקא שם ?

      בואו לא נתעלם ממושג שנקרא כלכלת כיבוש.

       

      אבל בסופו של דבר, הצדק אולי נעשה באופן חד פעמי וזה לא בטוח מבשר מגמה. 

      לצערי.

       

      אחת השאלות שעולות היא - איך להחיל ערכי מוסר ואנושיות גם כשמדובר במסחר, נדל"ן, מניות, אלמנטים שמתעלמים מהאינטרס האנושי, כי כך הורגלו שאפשר.

       

        4/8/07 14:52:

       

      צטט: אוסטרובסקי יבגני 2007-08-04 11:06:54

      התם רק רצה לשאול, מדוע מחשיב השמאל,

      דווקא את מלחמת 1967 כ"מלחמת הכיבוש". האם בתולדות הייקום ישנו תאריך קובע, חשוב ומודגש וידוע לכולם, ובו רשום: "תחילת הכיבוש"? חשבו על כך באמת ובתמים.

       

      מדוע לא 1948? מדוע לא 1924? הרי גם אז היו היהודים משתלטים על קרקע "ערבית". גם אז היה טרור, גם אז היו הורגים בנו.

       

      ידוע ומוסכם שגם בתל אביב קרקעות כבושות, שרובן נגזלו מערבים.

      ובנוסף, אניח שאין תוכלו להראות לי את אותו כיתוב בשמיים שבו רשום "תחילת הכיבוש",

      אז מכך ומן הנימה במאמר נובע שמן הצדק ההיסטורי שגם חברות הנדל"ן בתל אביב יקרסו.

       

      בנימה אחרת, הרשו לי לומר לכם, שאותו כיבוש בין אם קיים ובין אם לא (הכל עניין של הגדרה) ייעלם ביחד עם הטרור ברגע אחד בלבד: ברגע שכולנו נעלה על סירות ונתחיל לחתור בחזרה למקום שממנו באנו. אל לנו להשלות עצמנו אחרת, אנו תקועים כעצם בגרון.

       

      מספיק לחפש צדק פואטי, ואם כן מחפשים, אנא קראו שוב את הפסקה השלישית עד שתבינו כי צדק כזה אינו מוביל למסקנות סלקטיביות (גם אתם חוטאים ב"חטא הכיבוש").

       

       

       

      יבגני ,מושג משפט בינלאומי מוכר לך?להזכירך החוק הבינלאומי כמו בעצם החוק הישראלי לא מכירים בריבונות ישראלית על שטחים מחוץ לקו הירוק,בניגוד לת"א ובינימינה,או שהינך אטום אליו כאל חייהם של פלשתינים תושבי הכפר הבלתי אלימים??זוי כתבה הומנית על גזילת אדמות לשם הפקת רווחים ע"י הנדלניסטים,אותם נדלניסטים שלא בוחלים בשום אמצעים ומוכנים לבנות בכל מקום ללא ייסורי מצפון וחשיבה חברתית,אלא מה,בתחומי הקו הירוק יש מערכת חוקתית,ישנם אירגונים חוץ פרלמנטרים שמונעים מידם ,דרך בתי המשפט להשתלט על משאבי הציבור הרחב,כמובן  מחוץ לקוי הירוק החוק פרוץ ומי שמשלם את המחיר הם אזרחים פלשתינים,אבל קשה לך להתחבר לרגשותיהם,הרי מבחינתך כולם טרוריסטים הרי מבחינתך עינשה קולקטיבית היא דרך ראויה,הרי אתה חייב להלביש על כל התבטאות כנגד כל עוולה שנגרמת לצד הלפשתיני עטיפה פוליטית- "הנה השמאלנים יצואים שוב נגד מדינת ישראל",הינך חי בעולם חד מימדי של שחור לבן..

        4/8/07 14:30:

       

      צטט: שחקן מעוף כפליים 2007-08-04 14:04:44

      התחלנו בכתבה על שוק ההון והגענו עד כתבה פוליטית...

      יפה מאוד...

      עמית, תאמין לי, זה לא עניין פוליטי - זה עניין ערכי ומוסרי (סליחה על השימוש בביטויים כאלה...)

       

      אורי כתב יפה בתגובה הקודמת - זה לא שייך לשמאל או לימין. זה פשוט סיפור מיותר, מיותר, מיותר. את השכונה הזו אפשר היה לבנות במקום אחר - למה דווקא לגזול אדמות של אנשים שלווים?

       

      זה גם מעקר את הטיעונים המוצדקים לטובת גדר ההפרדה (ואני יודע שיש גם טיעונים הפוכים). אם מיקום הגדר נקבע משיקולי נדל"ן, זה כבר לא נשמע בטחוני - וכנראה שגם בג"צ חושב כך.

       

      אבנר

      התחלנו בכתבה על שוק ההון והגענו עד כתבה פוליטית...

      יפה מאוד...

        4/8/07 13:30:
       

      ברברלה, ואולי גם אחרים,

      לא מדובר כאן בעימות בין ימין ושמאל, דעות הפרטים בנושא קרקעות בילעין אינן קשורות באופן ישיר לדעה הפוליטית של הפרטים על עתיד השטחים. מדובר בשאלה הומניטרית, מדובר בגזילת שטח חקלאי מהותי של כפר קטן לצרכי נדל"ן ישראלי.

       

      הסכסוך הישראלי פלסטיני מורכב מאוד, אין בו שחור ולבן. יש תחומים בהם הישראלים צודקים, תחומים אחרים בהם הפלסטינים צודקים, ובעיקר תחומים בהם שני הצדדים טועים. האיוולת של שני הצדדים רבה מאוד.

       

      אבל יש דברים שהם רע מוחלט. כך הטרור הפלסטיני הוא רע מוחלט. כך גם לקיחת הקרקע הזו מתושבי הכפר, זה מהלך שנבע מתאוות בצע וללא התחשבות מינימאלית בכפר השכן.

      החלוקה בהתנגדות לתוואי הגדר באזור בילעין חוצה מחנות פוליטיים, הרבה מאוד אנשי ימין, לאחר בחינת הנושא, מתנגדים בחריפות למעשי המדינה בתחום זה, רואים את גניבת כבשת הרש. ובניגוד, רבים מתוכי השמאל אדישים לחלוטין למתרחש, לא בוחנים את העובדות, והקשירה של המותג אנרכיסטים נגד הגדר אל תוואי הגדר באזור מרתיעה אותם מבחינת העובדות. פשוט לא אכפת להם.

       

      ואולי זו החלוקה הנכונה בנושא זה, המיעוט שאכפת לו והרוב שלא. הרוב הדומם. ואת השלכות שתיקתו ראינו כבר פעמים מספר בהיסטוריה.

       

      ב- 1989 כתב זמר צעיר ולא מוכר בשם ארקדי דוכין את שיר הנושא לאלבום של נורית גלרון "אחרינו המבול". הימים הם ימי האינתיפאדה הראשונה, בשלב שעדיין הייתה בעיקרה התקוממות עממית ופחות מעשי טרור. וארקדי דוכין דיבר בדיוק על הנושא הזה, על הסכנה שבאדישות התל אביבית.

       

      קטעים מתוך השיר:

       

      "יש מדינה של אבנים ובקבוקי תבערה

      ויש תל אביב בוערת ממועדונים ומעשי זימה

      יש מדינת מתקוממים שם חובשים את הפצעים

      ויש תל אביב חוגגת חיים אוכלים ושותים."

       

      "אין לי כוח לטיפוסים מדוכאים ומתייסרים

      ולא אכפת לי מה נעשה בשטחים

      אל תספר על זמן צהוב, על עצורים ועל מורדים

      נעשה אהבה נחיה את החיים

      תל אביב זה החיים."

       

      "אין לי כוח לטיפוסים שומרי מוסר וצדקנים

      בוא נבלע את רחובות תל אביב ההומים."

       

      "בוא נחיה את תל אביב שממול

      אחרינו המבול

      שבעים לא מבינים רעבים

      תל אביב זה החיים."

       

      כמו מרבית השירים החשובים שיצאו בארץ גם שיר זה נאסר להשמעה בגלי צה"ל עם צאתו, ויתכן ואף היום הוא נמצא ברשימה האסורה.

      לא הרבה השתנה בתל אביב מאז 1989. הרבה מאוד השתנה בילעין. אבל האדישות התל אביבית נצחה.
        4/8/07 12:55:

      צדק היסטורי נעשה. מי ייתן וכל החברות שפועלות - ביזמות או בבניה - בניגוד לחוק וללא היתרים ואישורים יספגו גורל דומה. במיוחד חשוב שקבלני הבניה כאן, דניה סיבוס, יחטפו מכה כואבת, ושילמדו להבא לא לאטום עיניהם בזמן שהם עוברים על החוק.

      נחת.

        4/8/07 12:49:

      במידה מסויימת יש צדק רב בדבריו של יבגני.

       

      אם שמים רגע בצד את הניסיון האווילי להיות צודק בויכוח (בשם השמאל או הימין) ומנסים ללמוד משיחה אפשר להכיר פנים נוספות של היחסים בין ישראל והפלסטינים. הישות הפלסטינית קיימת, בועטת ומתקשה להתרומם. הישות הישראלית קיימת ומופיעה כמעצמה מקומית שמסוגלת לפגוע קשה בזמן מלחמה. 

       

      הדיון אינו יכול ולא צריך להתמצות רק סביב שאלות של צדק. היחסים בין הישראלים, הפלסטינים והערבים נוגעים לשאלות קיומיות יותר ומשפיעות על רמת החיים של אוכלוסיה רחבה. 

       

      ההשקעה העיקרית שלנו לצד ביטחון היא דווקא באוכלוסיה הזאת כדי שתוכל לגבש רמת חיים נאותה. העתיד ראוי לילדנו יכול להתאפשר אם נלמד להתחבר לאוכלוסיה המקומית לא בייחסי עליונות אלה כמערכת חברתית כלכלית איזורית. יש לנו נכסים כמו 20% מהאזרחים הישראלים שהם ערבים ויכולים להוות גשר.

       

      אבל שאתה בוחן בסקרים את רמת הנכונות של הישראלים לתקן מושגים ברוח ההימנון או לבחון את הקשיים העצומים שמעמיד בפנינו המעמד של "דמוקרטיה יהודית". אתה נתקל בעוצמה של המיתוסים המכוננים. אלו המשחקים אצלנו בפאתוס של השמאל והימין. אלו שמתווכחים אם הנרטיב הציוני-ישראלי או הנרטיב של הנאקבה "אמיתיים" יותר. אבל בעצם לא מקדמים חיים ראויים באיזור.

       

       אם אנחנו חושבים שיש מקום למולדת לעם היהודי, איננו יכולים לגזול מולדת מתודעת חלק מהאזרחים.  לכן עלינו לאמצם ולמצוא את הלב האנושי שלא מבחין בין אנשים על פי מוצאם - אותו לב אנושי שאנחנו דורשים בכל פעם שאנחנו מגנים אנטישמיות.

       

       

      השאלה שלנו כישראלים אינה עוד אם אנחנו צודקים, אלא האם אנחנו רוצים קיום שליו באיזור בו אנחנו מביאים את ילדנו. אם אנחנו מוכנים לקחת צעד קדימה את התפיסה של ישראל שהתהוותה מתוך קונפליקטים של המא ב19 שאינם עוד רלבנטיים למציאות שאנחנו יוצרים לילדנו. והאם אנחנו מסוגלים.

       

       כי אם אנחנו מפיקים חזיונות כמו זה שמתואר למעלה אולי איננו מסוגלים עדין ועלינו להמשיך להחזיק בחרב ולחוות את הכאב כשבנים לא חוזרים או נחתפים.

       

       .... קצת נסחפתי, אבל זאת שבת.

       

       

       

       

      צטט: dzb73 2007-08-04 12:05:58

      Quote: אוסטרובסקי יבגני 2007-08-04 11:06:54

      התם רק רצה לשאול, מדוע מחשיב השמאל,

      דווקא את מלחמת 1967 כ"מלחמת הכיבוש". האם בתולדות הייקום ישנו תאריך קובע, חשוב ומודגש וידוע לכולם, ובו רשום: "תחילת הכיבוש"? חשבו על כך באמת ובתמים.

      מדוע לא 1948? מדוע לא 1924? הרי גם אז היו היהודים משתלטים על קרקע "ערבית". גם אז היה טרור, גם אז היו הורגים בנו.

      ידוע ומוסכם שגם בתל אביב קרקעות כבושות, שרובן נגזלו מערבים.

      ובנוסף, אניח שאין תוכלו להראות לי את אותו כיתוב בשמיים שבו רשום "תחילת הכיבוש",

      אז מכך ומן הנימה במאמר נובע שמן הצדק ההיסטורי שגם חברות הנדל"ן בתל אביב יקרסו.

      בנימה אחרת, הרשו לי לומר לכם, שאותו כיבוש בין אם קיים ובין אם לא (הכל עניין של הגדרה) ייעלם ביחד עם הטרור ברגע אחד בלבד: ברגע שכולנו נעלה על סירות ונתחיל לחתור בחזרה למקום שממנו באנו. אל לנו להשלות עצמנו אחרת, אנו תקועים כעצם בגרון.

      מספיק לחפש צדק פואטי, ואם כן מחפשים, אנא קראו שוב את הפסקה השלישית עד שתבינו כי צדק כזה אינו מוביל למסקנות סלקטיביות (גם אתם חוטאים ב"חטא הכיבוש").

      Uri's description of the village's non-violent approach and your claim:

      . גם אז היה טרור, גם אז היו הורגים בנו

      are contradictory. Clearly you have a political agenda here. From your perspective, fu*&ing the villagers is OK if your stocks go up.

        4/8/07 12:05:

       

      Quote: אוסטרובסקי יבגני 2007-08-04 11:06:54

      התם רק רצה לשאול, מדוע מחשיב השמאל,

      דווקא את מלחמת 1967 כ"מלחמת הכיבוש". האם בתולדות הייקום ישנו תאריך קובע, חשוב ומודגש וידוע לכולם, ובו רשום: "תחילת הכיבוש"? חשבו על כך באמת ובתמים.

       

      מדוע לא 1948? מדוע לא 1924? הרי גם אז היו היהודים משתלטים על קרקע "ערבית". גם אז היה טרור, גם אז היו הורגים בנו.

       

      ידוע ומוסכם שגם בתל אביב קרקעות כבושות, שרובן נגזלו מערבים.

      ובנוסף, אניח שאין תוכלו להראות לי את אותו כיתוב בשמיים שבו רשום "תחילת הכיבוש",

      אז מכך ומן הנימה במאמר נובע שמן הצדק ההיסטורי שגם חברות הנדל"ן בתל אביב יקרסו.

       

      בנימה אחרת, הרשו לי לומר לכם, שאותו כיבוש בין אם קיים ובין אם לא (הכל עניין של הגדרה) ייעלם ביחד עם הטרור ברגע אחד בלבד: ברגע שכולנו נעלה על סירות ונתחיל לחתור בחזרה למקום שממנו באנו. אל לנו להשלות עצמנו אחרת, אנו תקועים כעצם בגרון.

       

      מספיק לחפש צדק פואטי, ואם כן מחפשים, אנא קראו שוב את הפסקה השלישית עד שתבינו כי צדק כזה אינו מוביל למסקנות סלקטיביות (גם אתם חוטאים ב"חטא הכיבוש").

       

       

       

      Uri's description of the village's non-violent approach and your claim:

      . גם אז היה טרור, גם אז היו הורגים בנו

      are contradictory. Clearly you have a political agenda here. From your perspective, fu*&ing the villagers is OK if your stocks go up.

      התם רק רצה לשאול, מדוע מחשיב השמאל,

      דווקא את מלחמת 1967 כ"מלחמת הכיבוש". האם בתולדות הייקום ישנו תאריך קובע, חשוב ומודגש וידוע לכולם, ובו רשום: "תחילת הכיבוש"? חשבו על כך באמת ובתמים.

       

      מדוע לא 1948? מדוע לא 1924? הרי גם אז היו היהודים משתלטים על קרקע "ערבית". גם אז היה טרור, גם אז היו הורגים בנו.

       

      ידוע ומוסכם שגם בתל אביב קרקעות כבושות, שרובן נגזלו מערבים.

      ובנוסף, אניח שאין תוכלו להראות לי את אותו כיתוב בשמיים שבו רשום "תחילת הכיבוש",

      אז מכך ומן הנימה במאמר נובע שמן הצדק ההיסטורי שגם חברות הנדל"ן בתל אביב יקרסו.

       

      בנימה אחרת, הרשו לי לומר לכם, שאותו כיבוש בין אם קיים ובין אם לא (הכל עניין של הגדרה) ייעלם ביחד עם הטרור ברגע אחד בלבד: ברגע שכולנו נעלה על סירות ונתחיל לחתור בחזרה למקום שממנו באנו. אל לנו להשלות עצמנו אחרת, אנו תקועים כעצם בגרון.

       

      מספיק לחפש צדק פואטי, ואם כן מחפשים, אנא קראו שוב את הפסקה השלישית עד שתבינו כי צדק כזה אינו מוביל למסקנות סלקטיביות (גם אתם חוטאים ב"חטא הכיבוש").

       

       

       

        4/8/07 10:41:

       

      צטט: barbarella 2007-08-04 10:39:12

       

      צטט: barbarella 2007-08-04 10:37:34

      זה נשמע לי כמו אילוץ מציאות רווחת של אנליסטים בגרוש ושחיתות בשניים לתווך הפוליטי/מדיני/טריטוריאלי.
      הרי

      ושוב, אחרי שהממשך התעמר בי..

      זה נשמע לי כמו אילוץ מציאות רווחת של אנליסטים בגרוש ושחיתות בשניים לתווך הפוליטי/מדיני/טריטוריאלי.

      לא

      נכנעת למערכת....

      רק חשוב על מקרה car&go. לא היינו חושבים להלביש על המקרה מניפולציה אחרת מזו הפיננסית גרידא.

       אףףף

       

      barbarella-

        4/8/07 10:39:

       

      צטט: barbarella 2007-08-04 10:37:34

      זה נשמע לי כמו אילוץ מציאות רווחת של אנליסטים בגרוש ושחיתות בשניים לתווך הפוליטי/מדיני/טריטוריאלי.
      הרי

      ושוב, אחרי שהממשך התעמר בי..

      זה נשמע לי כמו אילוץ מציאות רווחת של אנליסטים בגרוש ושחיתות בשניים לתווך הפוליטי/מדיני/טריטוריאלי.

      לא

        4/8/07 10:37:
      זה נשמע לי כמו אילוץ מציאות רווחת של אנליסטים בגרוש ושחיתות בשניים לתווך הפוליטי/מדיני/טריטוריאלי.
      הרי
        4/8/07 02:28:

      עצוב ומיותר

      ממחיש כמה קל למשוך אותנו באף

      ולהקהות את חוש הריח שלו

       

        3/8/07 23:12:

      איך שגלגל מסתובב...

      סיפור קטן, עוול גדול, ואנשים בינוניים שחגגו על בורות ונאיביות של משקיעים.

       

        3/8/07 13:20:

      אורי, תודה על תיאור רחב ונכון של העלילה המדינית/כלכלית/אנושית הזו. חשוב שאנשים יידעו את העובדות המדוייקות, כדי להבין מה עומד מאחורי אייטמים חדשותיים.

       

      בשבילי זה לא סיפור פוליטי - זה סיפור אנושי. למה לבנות דווקא שם? למה לייצר בכוח בעיות? למה להכניס אזרחים וחיילים לסיטואציה בלתי אפשרית?

       

      ואם בית המשפט עצר את זה, סימן שיש בארצנו עדיין חוכמה ושפיות בשפע, ואני גאה בזה.

       

      ולעניין חפציבה: כמה אנשים הקונים מניות או אגרות חוב באמת קוראים תשקיפים? גרוע מזה - כמה אנשי מקצוע עושים את זה לעומק? הכסף לפעמים מעוור עיני אנשים.

       

      תודה, אבנר

        3/8/07 12:18:

      הייתי אומר שסיפרת סיפור יפה, אך הסבל והעוול הנגלה מקשה על החוש האסתטי.

       

      הערה יחידה היא לגבי המלחמה בבעלי ההון, אומנם רבים מאמינים בראקציה אלימה נגד בעלי ההון ומציירים אותם כאוכלי נבלות. הבעיה היא שבעיה מקומית כמו בלעין הופכת להיות עמדה שמאלנית במקום עמדה הומנית. דבר שפוגם בדיוק במאבק למען אותם אנשים שנפגעו מהמעשה הישראלי.

       

      לא צריך להאמין שנלחמים בבעלי ההון כדי לעמוד לצד האנשים שנפגעו מכל ההתרחשות הזו שאתה מספר.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אורי טל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין