פרק 5  

סיפורה של גלית

"גלית, אם תראי מי נמצא פה , תתעלפי" הודיעה לי ריקי המלצרית בשיחת טלפון בהולה.

"למה את מי ראית?" שאלתי והופתעתי משיחת הטלפון הלא צפויה.

"יושב פה הבחור ההוא, שפגשת כאן לפני כמה שבועות" השיבה ריקי בהתלהבות.

"את חושבת שהוא בא לחפש אותי?"

"לא יודעת, הוא נמצא פה עם מישהי"

"עם מי?"

"מאפוא לי לדעת מי זאת?"

"תבררי יה דפוקה. הוא בשולחן שלך?"

"הוא יושב בשולחן 12 בפינה"

"את חייבת לברר מי זאת הבחורה! בכל מקרה , אם הוא ישלם בכרטיס אשראי, תחייבי אותו לרשום מספר טלפון" אמרתי וסגרתי את השיחה.

"תרצו להזמין" שאלה ריקי את אורנה ואיציק.

"כן, בבקשה" ענה איציק בחיוך.

"אני רוצה מילק שיק תות בננה" אמרה אורנה.

"ואני רוצה מים" המשיך איציק את ההזמנה.

"זהו?" שאלה ריקי.

"כן, בינתיים" ענתה אורנה.

"חשבתי שכבר לא תזמין אותי אף פעם" אמרה אורנה בחיוך ממזרי.

"הייתי חייב, איך אפשר לא להזמין בחורה נחמדה ויפה כמוך?" ענה איציק והרגיש שביטחונו חוזר אליו ובגדול!

צלצול טלפון נוסף מריקי , הבהיר לי את התמונה. הוא פשוט נפגש עם מישהי אחרת. משום מה הייתה לי ההרגשה שמשהו התפקשש בפגישה שלנו. נו בטח, במשך שעה שלמה הוא סיפר על עצמו ולי לא נשאר זמן לספר קצת  עלי ואחר כך ניתוק קו הטלפון שלי והנה הפסדתי בחור חמוד לאיזה מכשפה שבטח עושה עליו לחשים וכשפים. האמת, עד אתמול עוד לא ידעתי אם אני מעונינת בו או לא. אבל אמרתי לו שישמור על קשר, זה לא מספיק ברור? ואולי הוא בכלל לא מעוניין בי. כי אם היה מעוניין הוא היה מנסה להתקשר שוב. הוא היה יכול לנחש שאולי הייתה תקלה בקו הטלפון שלי. כנראה שזה עניין של מזל. מעניין איך נראית המכשפונת. מוטב שאתקשר לריקי..

"ריקי? נו, מה קורה?" שאלתי בלי לומר שלום.

"מה את רוצה שיקרה? הם מדברים, צוחקים, נראה שהם נהנים" השיבה ריקי בלי טיפה של התחשבות.

"היא נראית טוב?" שאלתי בכדי לוודא שהוא אכן נפגש עם מכשפה.

"חמודה כזאת, את יודעת, לא מלכת יופי אבל נראה לי שהם מכירים לא מהיום. זו לא פגישה עיוורת בזה אני בטוחה" השיבה ריקי כאילו הייתה מנתחת שפת גוף מומחית.

"אני חייבת לראות במי מדובר. אני באה" אמרתי בהחלטיות וניתקתי את השיחה.

אין. אסור לסמוך על המזל. החלטתי וזהו. אני הולכת עליו עד הסוף. אני מצאתי אותו קודם ולא אתן לאיזה מכשפה פרחה לקחת לי אותו מבין הידיים. זה לא יתכן . אני יפה, אני חכמה, אני עצמאית ועכשיו אני גם מאוהבת. אני מחנה את 'הפולו' החדשה שלי על המדרכה מול הפאב, מעברו השני של הכביש. שוטר אידיוט שעבר במקרה, עצר מאחורי את הניידת וצעק ברמקול 'את עם הפולו הכחולה תזיזי את הרכב' מה שגרם לי להניע את הרכב מחדש בשביל לחפש חנייה מסודרת. אני מפעילה את ידית האיתות ימינה ומחכה בקוצר רוח שזרם המכוניות יחלוף וייתן לי לצאת . מבט חטוף אל עבר בפאב ואני מזהה שתי דמויות שיוצאות. אני יוצאת מהרכב בכדי לתפוס עמדת תצפית . לא! זה לא איציק והמכשפה .            

"אמרתי לך לזוז" צועק השוטר ברמקול . מלחיץ, זה פשוט מלחיץ. אני חייבת למצוא מקום חנייה. אני יוצאת לכביש ופונה שמאלה. איש זקן מנסה לצאת מחנייה. אני עוצרת ומחכה. הנה הוא יצא. אני מנסה להחנות בין שתי מכוניות ובסוף מכבה את המנוע כשגלגל אחד עומד על המדרכה. שלוש דקות אחר כך ואני נכנסת דרך המטבח של הפאב-מסעדה שבה אני עובדת.

"מה את עושה פה?" שואל פייר הטבח שבעצם קוראים לו פחימה ששינה את שמו לפייר כי זה נשמע שם טוב יותר לטבח.

"באתי לבקר" עניתי והסתכלתי מהחלון הקטן שמפריד בין המטבח לאולם המסעדה.

"יופי שבאת אני באמת צריך"

"אין לי זמן עכשיו" קטעתי את דבריו של פייר וריקי הגיעה עם רשימת הזמנה חדשה.

"הגעת?"

"כן, איפה הם?" שאלתי כי לא ראיתי.

"הם יצאו לפני דקה" ענתה ריקי באדישות חסרת בושה.

"היית יכולה להציע להם קפה על חשבון הבית. את ידעת שאני בדרך לכאן"

"הם שתו את הקפה שלהם במשך שעה. מה את רוצה ממני?"

"טלפון. הוא השאיר טלפון?"

"כן, הוא שילם בצ'יק. רשום עליו הכתובת והטלפון. מה את תעשי עם זה?"

רשמתי את הטלפון והכתובת על פיסת נייר והתיישבתי ליד השולחן הפינתי, שולחן 12 , זה  השולחן הפינתי שישבתי על ידו עם איציק . זה גם השולחן שאיציק ישב על ידו הערב עם הגונבת בחורים וההורסת משפחות. מכשפה. זונה. ריקי הגישה לי נס קפה בספל חרסינה.

"את נראית מוטרדת" אמרה כאילו הייתה קולומבוס.

"אני סתם עייפה ומעוצבנת. זה לא יתכן שבגלל 'בזק' אני מפסידה בחור לאיזה מכוערת"

"היא דווקא לא מכוערת. בעיני היא נראית דווקא מאוד חמודה. בואי נגיד שאם הייתי גבר, הייתי עושה לה טובה. אפילו טובה גדולה. את יודעת מה? אפילו.."

"את תעשי טובה לכל אחד! את בהחלט לא דוגמא טובה" נכנסתי לדבריה של ריקי, כי לא יכולתי עוד לשמוע על ה- 'טובות והמצוות' שלה.

"אני מבינה שאת לא מתכוונת לוותר"

"לא! אני לא מתכוונת לוותר. אני מצאתי אותו קודם"

"מה זה 'מצאת אותו קודם?' מה הוא כלבלב?" שאלה ריקי והחלה לצחוק.

"מה את צוחקת?" שאלתי ונדבקתי מצחוקה המפגר של ריקי.

ככה המשכנו לצחוק עוד כשתי דקות, עד שאחד מהלקוחות ניגש אלינו ואמר בעדינות:

"כבר חצי שעה אני מרים את היד  בשביל לקבל את החשבון"

"אני כבר מגיעה" ענתה ריקי וניגשה לשולחנו של הבחור המנומס..

הגעתי הביתה. השעה כבר כמעט 12 לפני חצות . המזכירה האלקטרונית שלי מפוצצת בהודעות. אבל לפחות חצי מההודעות הן מאימא שלי. 'למה את לא באה?' , 'אבא שלך לא מרגיש טוב', 'איך את מסתדרת?' וכו'  את ההודעה האחרונה קיבלתי מחברתי הטובה אורנה. 'אל תשאלי מה היה לי היום. נפגשתי עם בחור מה  זה   ח-מו-ד . חבל לך על הזמן. תתקשרי אלי להמשך עדכונים. דרך אגב, לא ידעתי שאת לא עובדת היום . תתקשרי אלי, לא משנה באיזה שעה. ביי'.

אין לי כוח לשמוע את אורנה. מאוחר עכשיו ואין לי סבלנות לאף אחת  ובטח שאין לי חשק לשמוע על הצלחות של מישהי אחרת בתחום הרומנטי. אפילו שהיא חברה טובה שלי. מצאה זיון? שיהיה לה לבריאות. עכשיו אני צריכה לדאוג לעצמי. אתקשר אליה מחר. תמיד יש עוד יום ותמיד אפשר לדבר, לספר ולצחוק. מעניין, בדרך כלל, או שהיא קוטלת גברים, או שהיא טורפת אותם. לפי ההודעה, נראה לי שהיא עם הסיגריה של אחרי.  ואני......... פשוט מקנאה