למי שפספס או שרוצה לקרוא שוב : פרק א', פרק ב', פרק ג', פרק ד'

ציון היה מאושפז בבית החולים כמעט חודש, החברים הגיעו לבקר אותו יום יום, עד אשר שוחרר מבית החולים, ציון שרד את התקף הלב, אך המוח כבר לא היה אותו הדבר, כי עד אשר הגיע האמבולנס אליו הביתה הנזק כבר היה בלתי הפיך, לאחר שהתעורר מההרדמה שכפו עליו הרופאים ולאחר הטיפולים הרבים, התברר הנזק, ציון החל לסבול מאיבוד הזיכרון לטווח קצר, הפסיק לזכור מה אכל, הפסיק לזכור את אשתו ואת בתו, והמצב התדרדר עד כדי כך שפשוט אשתו אמרה שזהו, כבר קצו כל הקיצים, היא לא מסוגלת להיות בסרט הזה, וזה כבר מתחיל להיות סרט אימה, הגירושין היו בלתי נמנעים.

ציון היה הראשון, למרות שלא בטוח שבתחילה היה מודע לכל הקורה סביבו, אך לאחר הגירושין, עבר להתגורר אצל הוריו בקיבוץ בדרום, התנתק מהמשפחה, ובתו היתה מגיעה אליו לביקורים בפיקוח, לכמה שעות ואז חוזרת לחיק אמה.

לא שאצל שאר הזוגות החיים היו דבש, אבל אתם יודעים, תמיד מישהו צריך להיות הראשון, ואם הסטטיסטיקה אומרת ששניים מכל שלושה זוגות מתגרשים, אז זהו שנראה לי בחבורה הזו הסטטיסטיקה קצת אחרת.

כפי שכבר כתבתי בפרק הקודם, צחי פתח לעצמו חברה למוצרי צריכה, ועם השנים התחיל לצבור לעצמו רשימה לא מבוטלת של לקוחות, ביניהם משרד הביטחון וצה"ל, אשר היו מזמינים באופן קבע את מוצריו.

החיים שלו היו דבש, לא היה חסר בבית כלום, החל מהפריט הכי קטן ועד רכב חדש לאשתו כל שנתיים.

את הלימודים לתואר הראשון שלה הוא מימן מכספו, את החסכונות לילד הוא הפקיד באופן קבוע, עד אשר . . . מיתון כלכלי בתחום מוצרי הצריכה הביא אותו להתחיל להכניס לעסק כסף מהבית, עד אשר נגמרו לו כל החסכונות, אז נכנס לצרות כלכליות, וכמו שהוא תמיד היה אומר "כשהעוני נכנס דרך הדלת, האהבה בורחת דרך החלון".

אט אט נשמעו מצד אשתו צלילים צורמים של אי נעימות מהמצב הקיים עד שיום בהיר אחד, החליטה לקום וללכת, להשאיר את כל הצרות, וכל החובות מאחוריה, לקחת את שני ילדיה הקטנים ולתבוע גירושין. היחיד כמובן שהיה עבורו היה עומר, כי הרי הוא דאג שגם בימים קשים, היחיד שאפשר יהיה לפנות אליו, כולל בעזרה כלכלית, הוא אליו.

היחסים בין עומר לבין גלית, אשתו של ליאון, היו איך לומר בלשון המעטה, קרובים באופן מיוחד, לא שהם לא היו כאלה פעם, אבל ככל הנראה באותם ימים הקירבה ביניהם הפכה למשהו שגרתי הרבה יותר.

שיחות טלפון בדרך מ- ולעבודה היו עניין שבשיגרה, טיולי שבת בבוקר של שתי המשפחות אף פעם לא היו טיולים בנפרד, אלא עומר היה דואג בשבת בבוקר להרים טלפון ולתכנן יחד עם גלית את מסלולי הטיול. אפילו קהי העין היו יכולים להבחין שמשהו לא כשר קורה שם, חוץ מליאון, הוא לא ראה כלום, אפילו אשתו של עומר, שהיתה, איך לומר, לא דוגמא למצליחן בתוכנית "אחד נגד מאה", הצליחה לשים את היד על הבעיתיות בנושא, ודאגה תמיד להראות לו את העובדות, אך הוא בשלו, המשיך

בהכחשה. גם חמתו שמה לב ל"מקריות" והפצירה בגלית, להפסיק להתרועע עימו, כי "הוא עוד יום אחד יפרק את המשפחה", אך ללא הועיל.

הימים עברו, והקשר בין ליאון לגלית הפך לקשר מאוד רשמי, הם היו נשואים, אך רק על הנייר בלבד.

סקס מזמן כבר לא היה, הם הקפידו לא לשהות בבית אף ערב יחד, ערב הוא היה הולך למכון כושר ולמחרת היא היתה הולכת לשיעור ספינינג (כמובן שהיציאה שלה לשיעור היתה בשעה שבע בערב, משאירה אותו עם כל הבלאגן, המקלחות ארוחת הערב וההשכבה לישון, לא משהו שהוא לא היה רגיל אליו, אבל הוא לא היה חושב אף פעם בדעתו לעשות זאת והיה יוצא לשיעור הכושר שלו בשעה עשר בערב). השיחות בין גלית לעומר היו נמשכות גם בערבים שבהם ליאון היה בחוץ, וככל הנראה תכננו את המהלך הקרב ובא כבר אז.

לליאון נמאס יום אחד והחליט לעזוב את הבית, והחליט לפתוח בהליכי גירושין.

שבוע אחר כך ליאון ניסה לתפוס את עומר בטלפון הנייד שלו, אך ללא כל הצלחה. דבר זה היה מאוד מוזר מכיוון שעומר אף פעם לא היה סוגר את הטלפון הנייד שלו, החליט לעשות מעשה ולנסוע אל הבית שאותו עזב ברוב אומץ, וראה זה פלא, הרכב של עומר חנה בחניה שלו, 12 וחצי אחרי חצות.

חודשיים לאחר מכן, ליאון קיבל את הגט המיוחל, חודש לאחר מכן עומר קיבל את הגט שלו, ולמרות שאין בזה כבר שום פסול שהם יוצאים יחד, ישנים יחד ומזדיינים יחד (בבית שעדיין חצי ממנו שלו), זה הציק לו, והוא לא הצליח לישון הרבה זמן, הוא הצליח לעבור את המשבר רק כחצי שנה מאז הגירושין, זמן בו הכיר את חברתו.

חודשיים לאחר מכן, טסו עומר וגלית לפראג והתחתנו שם נישואין אזרחיים.

היום, עומר מנותק מכל הסובב אותו, חי בסרט, חי עם אהבת חיו הלא מושגת עד אותו זמן, גלית ניתקב אותו מכל חבריו, ממשפחתו ומילדיו. ילדיו בקושי רואים אותו, וגם אם כן, זה לזמן קצר . .  כי יש מישהי שמחזיקה אותו קצר, פן יברח.

אני יודע שהסיפור נשמע הזוי, ובטח הרבה מכם יכולים להתחבר לחלק זה או אחר מן הסיפור.

אבל לא לכל סיפור יש סוף טוב, בכל מקרה חוץ מעומר כל שאר החברים חיים בשלווה וביחד, ליאון גר עם חברתו במושב קטן בדרום, צחי יוצא עם בחורה פחות או יותר בגיל שלו וחושבים על חתונה וילדים, גילי עדיין נשוי, אבל העתיד לא נראה ורוד באופק.

וכך חזרו החברים לנקודת ההתחלה, צחי, ליאון וגילי חזרו להיות חברים טובים כמו בימי נעוריהם העליזים, הרי אין יותר גורם מפריע שדואג להכתים ולהעכיר את האווירה.