כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ניצה צמרת - עט להשכיר

    תנו לי את הרגע ואתן לכם את המילים...

    - כותבת ביוגרפיות -
    סיפורי חיים וספרים אישיים
    - כותבת ועורכת לדפוס ולאתרי אינטרנט כתבות תדמית, מאמרים לקידום

    - מרצה על סיפורי חיים ומדריכה סדנאות לכתיבה יוצרת
    - מתעדת מורשת למען הדורות הבאים .......ובינתיים כאן.



    כל פוסט היה או לא היה - הוא אני.
    אתם מוזמנים לצלול באוקיאנוס המילים שלי,לחבור לגלים,להתענג על הקצף, לגלות אוצרות אבודים בקרקעית לשוב בשלום אל החוף.

    מצאתי שטר של מיליון דולר/ ניצה צמרת

    42 תגובות   יום שישי , 3/8/07, 13:43

    כשתשמעו בחדשות על אישה שטבעה בים של ניירת תדעו שמדובר בי. אני מקווה שתבואו להלוויה שלי, תביאו 'שוקולד פרה' ופרחים ממשי. מי שירצה לקרוא הספד שיעשה את זה בהטעמה וברגש, כי ככה אני אוהבת. מי שירצה להניח על רגביי מכתב אהבה שיחביא אותו בבקשה מתחת לאבן  ויציין את שם הכותב, כי בלי שם זה מעורר שאלות וסקרנות מיותרת. 

    רק תעשו לי טובה ואל תבכו. הרי זה מוות בנסיבות מצחיקות שמזמין חיוך.

    מאתמול אני עושה סדר בניירת וחושבת על הדרמה שמתחוללת עכשיו בין הררי הניירות שלי, שחלקם עפים לפח בלי שהות, בעיקר על חסכונות שאכלתי כבר, וחלקם נשטפים בעיניים שלי עם דמעות מהתרגשות, ועל חלקם אני מסתכלת שעות ולא יודעת מה לעשות אתם, מי כתב אותם ולמה ומתי.

    זה לא פשוט לזרוק, מצד שני אם רוצים לשמר ספרייה של פתקאות, צריך לארגן עוד תיקיות וקלסרים וקופסאות ומגירות, והבית שלי כל כך קטן וצועק, "הצילו, די אין מקום".

    ממתי הבית שלי מדבר אלי? מאז שאני מקשיבה לו.

    יש שפה כזאת והיא נקראת "ביתית". אחד הכללים הכי חשובים בדקדוק שלה הוא, להקפיד לשרת אחד את השני אבל לא להפוך בטעות למשרתים זה של זה ולזכור שזה בית ולא מוזיאון או בית מרקחת. 

    הכלל השני, הוא להוציא מהשפה הזאת את השדים ולדבר רק בחיובי. להעיף את ענני העופרת ולהזמין ענני סוכר פנימה ולקרוא  למלאכים שיתעופפו בין החדרים.

    אתם יודעים למה מלאכים מצליחים לעוף?

    כי הם לוקחים את החיים בקלות.

    אה שכחתי, והכי חשוב לנשום את הבית עמוק לריאות כדי להרגיש את השפה שלו בתוך הגוף. כל מה שצריך הוא, להפעיל את הסרעפת, שהיא שריר שאיפה חשוב בתהליך הנשימה.

    בטרם לכתי לעולם שכולו טוב, רציתי לספר לכם על כמה מציאות שמצאתי בין הפתקאות.

    מצאתי שטר של מיליון דולר. כל כך שמחתי שאי אפשר לתאר במילים. לרגע קטן עלה בדעתי שמישהו הטמין אותו עבורי לרגע כזה של מינוס אימתני, ולמרות שאני יודעת שזה לא הגיוני, עדיין קיוויתי. אבל כשסיפרתי לפ' הוא אמר לי בטון מעשי של אנציקלופדיה, "אין שטרות בסכום כזה, השטר הכי גדול הוא של 100 דולר".

    פחחחחחחח, בשביל זה אני צריכה לקרוא לו 'אהובי'?

    החלטתי למסגר את השטר במסגרת כסף יפה. שיהיה לילדים על מה להסתכל.

    בין הפתקאות מצאתי שיר אהבה שמישהו כתב לי מזמן, שיר מקסים ואין לי מושג מאיפה הועתק. אולי מישהו מכם יודע?

    "את הקורנת בהוד שלוותך

    את הנושאת בך את רון היפעה

    את תומר לשפת עיינות

    ואנכי נשרף מעל רצפת המכאוב

    אבן שואבת לעצבות

    ובכל הדרכים אפרפר ואזעק....

    את

    הרעיפי עלי שלוותך ! "

    הבטחתי ללכת. אז שבת שלום, תבואו עם כובע ותמרחו קרם הגנה. זה הולך להיות ארוך ועצים ינטעו עלי רק בט"ו בשבט.

    -------------

    דרג את התוכן:

      תגובות (41)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      זצ"ל

       

      צטט: תעלומה ושמה אישה 2007-08-06 18:20:26

      אני יודעת שיגאל מתהולל כרגע עם כוס קפה ומציץ בנו ממרומי מגדל השן. אנחנו מחכים בסבלנות. יהיה בסדר

       

      צטט: rebecca* 2007-08-06 09:55:10

      ניצה

      את כותבת מופלאה!

      איך הפכת ערמת פתקיות

      לחגיגת כתיבה ואל תדברי

      על מוות, בטח לא שלך

      כי את עושה לי צמרמורת

      כמובן שכתבת הכל בחן כה רב 

      האופיני לך כ"כ.

      האהבה של פ' שווה יותר ממליון דולר

      איזה כיף לקרוא את התגובה שלך. אני שמחה שהרשת חגיגייה. המוות באמת לא קשור כאן לכלום, סתם צחקתי על מצבי העגום ואת יודעת שזה חצי בצחוק וחצי ברצינות.

        6/8/07 09:55:

      ניצה

      את כותבת מופלאה!

      איך הפכת ערמת פתקיות

      לחגיגת כתיבה ואל תדברי

      על מוות, בטח לא שלך

      כי את עושה לי צמרמורת

      כמובן שכתבת הכל בחן כה רב 

      האופיני לך כ"כ.

      האהבה של פ' שווה יותר ממליון דולר

       

      צטט: barak hachamov 2007-08-05 03:18:17

      אז רגע.

      מצאת או לא מצאת.?

      אם מצאת נפגשים מחר

      אם לא אני מאוד עסוק בשבוע הבא ובכלל

      קורץ

      מצאתי. מסגרתי. עוד לא יודעת באיזה צד של הבית לשים את היצירה כדי שתביא אנרגיות של זוזים.

      אתה יכול להיות עסוק. זה בסדר כי אין לי זמן עד דצמבר 2008

       

      צטט: עידן צמרת 2007-08-05 02:35:10

       

       

      סידרתי את החדר שלי גם אני ושנשמתי נחנקתי מהאבק!!! אז גם לי יש הלוויה

      סליחה, אתה מסדר או אורז? בשבוע הבא אתה נחנק בשעה הזאת מהחיבוק שלי.

        5/8/07 03:18:

      אז רגע.

      מצאת או לא מצאת.?

      אם מצאת נפגשים מחר

      אם לא אני מאוד עסוק בשבוע הבא ובכלל

      קורץ

        5/8/07 02:35:

      והכי חשוב לנשום את הבית עמוק לריאות כדי להרגיש את השפה שלו בתוך הגוף. כל מה שצריך הוא, להפעיל את הסרעפת, שהיא שריר שאיפה חשוב בתהליך הנשימה.

       

      סידרתי את החדר שלי גם אני ושנשמתי נחנקתי מהאבק!!! אז גם לי יש הלוויה

       

      צטט: איירבוס-max 2007-08-04 06:02:47

      לא כל כך מהר תזכי, ניצה, לראות אותנו בוכים עלייך.

       

      אבל כל הסיפור הזה על סדר בניירת (הרעה החולה של המאה ה 21, למרות כל המיחשוב) הוא הרי רק מטאפורה למציאת ה"יהלום" שלך, וזריקת ניירות לפח היא זריקת העבר נטול היהלומים!

       

       

      הסדר הוא תחילתה של התארגנות. אם אני לא מוצאת כבר את עצמי בלגן הרי שהמצב חמור. אתה צודק, חדש מפני ישן תוציאו, (חז"ל ) ואת התמונה שאתה שלחת אלי בדמותי החדשה גנזתי כדי שלא אקבל הזמנות נוספות למגרשים. אני עמוסה (:-

       

      צטט: rina ray 2007-08-04 03:40:56

      השעה.... תיקנתי מה שראיתי :-)

      צטט: rina ray 2007-08-04 03:39:04

      זה יכול להיות ממש המדריך לתחזוקת הבית, הגירסה הזורמת והשפויה.

       

      בפוסטים שלך תמיד מסתתרים צימוקים, בתוך כל הטקסט הרהוט, המחויך, תמיד מסתתרות הפתעות, מתנות ממש.

       

      הפעם לקחתי לי את הדדיות השרות (זה בית ולא מוזיאון אינדיד) ואת קלילותם של המלאכים המרחפים.

       

      אין כמו למצוא אוצר בדמוי פתק עם מילות אהבה, זה שווה מליון כמו כלום.

       

       

      רינה היקרה, אני לא מחפשת שגיעים וטעויות, ההערה שלי לליאת, הייתה ברוח טובה, כך שיכולת להימנע מלתקן והייתי מבינה בכל מקרה. אני מבטיחה להמשיך עם משלוח המנות ולצרף גם שקדים ואגוזים. תודה ושבוע טוב

        4/8/07 06:02:

      לא כל כך מהר תזכי, ניצה, לראות אותנו בוכים עלייך.

       

      אבל כל הסיפור הזה על סדר בניירת (הרעה החולה של המאה ה 21, למרות כל המיחשוב) הוא הרי רק מטאפורה למציאת ה"יהלום" שלך, וזריקת ניירות לפח היא זריקת העבר נטול היהלומים!

      (זו תמונה עדכנית של ניצה, מדווחת בשפת ה"ביתית" על סיום פרוייקט הפינוי).

        4/8/07 03:40:

      השעה.... תיקנתי מה שראיתי :-)

      צטט: rina ray 2007-08-04 03:39:04

      זה יכול להיות ממש המדריך לתחזוקת הבית, הגירסה הזורמת והשפויה.

       

      בפוסטים שלך תמיד מסתתרים צימוקים, בתוך כל הטקסט הרהוט, המחויך, תמיד מסתתרות הפתעות, מתנות ממש.

       

      הפעם לקחתי לי את הדדיות השרות (זה בית ולא מוזיאון אינדיד) ואת קלילותם של המלאכים המרחפים.

       

      אין כמו למצוא אוצר בדמוי פתק עם מילות אהבה, זה שווה מליון כמו כלום.

       

       

      רעות היקרה, תאחלי לי כל מה שאת מאחלת לעצמך ותני לי לאחל לך כנ"ל. מצאתי שטר לא אמיתי. דברים כאלה לא מוצאים באמת. השיר הרבה יותר משמעותי וחבל שלא הבחנת. הוא מדבר על אהבה. תודה לך סופ"ש נעים  ובהצלחה

       

      צטט: ליאת זנד 2007-08-03 20:06:41

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-03 18:23:07

      את רואה נכון. יש לך עיניים טובות. כמו הלב שלך. רק מה? הוא לא יושב עם העצון, כי אני לא מגדלת עצים, מכסימום עציצים שחברים מביאים למעוני. כמו הבושמת שלך שהלכה עכשיו לישון ותתעורר שוב באביב.

      אולי רצית לכתוב עיתון? גם עיתון מכינים מעצון....

      אוהבת אותך ילדה

       

      נראה אותך כאן עליי אחרי שישנתי שעה בריאה על הספה במזגן...חחח...

      ואני נסעתי ליערות הגשם לפוש קמעה....

        3/8/07 20:35:

      לא יודעת....

      חושבת...

      מהרהרת...

      לא יודעת ממש מה להגיב

      יודעת דבר אחד גם מיליון דולר לא יקנה אהבה / אושר או שמחה

      אני לא מאחלת לך מיליון דולר

      אלא אהבה

      כי אהבה מביאה אהבה ובזכות אהבה מצליחים לחיות, לאהוב ולעבוד

      רק טוב

       רעות יפעת

        3/8/07 20:06:

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-03 18:23:07

      את רואה נכון. יש לך עיניים טובות. כמו הלב שלך. רק מה? הוא לא יושב עם העצון, כי אני לא מגדלת עצים, מכסימום עציצים שחברים מביאים למעוני. כמו הבושמת שלך שהלכה עכשיו לישון ותתעורר שוב באביב.

      אולי רצית לכתוב עיתון? גם עיתון מכינים מעצון....

      אוהבת אותך ילדה

       

      נראה אותך כאן עליי אחרי שישנתי שעה בריאה על הספה במזגן...חחח...

      אכן, גדול מהחיים!!!
        3/8/07 18:35:

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-03 15:39:34

       

      צטט: אורטל 2007-08-03 14:24:21

      הייתי חייבת לככב

      כי את פשוט כותבת ג-ד-ו-ל-ה

      אוח כמה שצחקתי חחח

      תודה :)

      הצלחתי להביא אליך את החיוך עם הידיעה על מותי. הרי לכך כיוונתי את דבריי.

      בינינו זה לא יפה ( :-

      כמה לא פוליטיקלי קורקט מצידי.

      מה אני אעשה? אני לא אשמה

      שיש לך חוש הומור גדול מהחיים....

      את רואה נכון. יש לך עיניים טובות. כמו הלב שלך. רק מה? הוא לא יושב עם העצון, כי אני לא מגדלת עצים, מכסימום עציצים שחברים מביאים למעוני. כמו הבושמת שלך שהלכה עכשיו לישון ותתעורר שוב באביב.

      אולי רצית לכתוב עיתון? גם עיתון מכינים מעצון....

      אוהבת אותך ילדה

        3/8/07 18:08:

       

      אני מוצאת שערימות הפתקים שנערמות להן כאן מעת לעת הן זוטות של תקופה. לוקח לי תמיד שעות לסדר ערמה קטנה: כאן מעתיקה מספר, שם מוצאת חשבון שלא ברור אם שולם, שם ברכת יומולדת או מתנה שקיבלתי ככה סתם, ממישהו שאוהב אותי.

       

      רואה אותך אוספת את הפתקים משולחן הכתיבה, מעבירה לשולחן האוכל בחדר הסמוך. נוברת, עורמת ערמה קטנה בצד ימין, שניה בצד שמאל וערמה שמיועדת לפח האשפה. פ' יושב עם העצון ממול ומביט בך משועשע.

      מתה עליכם.

      אני יודעת שאת השיטה אי- אפשר לנצח.
        3/8/07 17:35:
       

      סדר בניירות שעושים לפני...

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=100390

      לניצה צמרת: ההעדפה שלי היא כנות. עבורי הכתיבה ההומוריסטית - והיפה - שלך לא מהווה חיפוי, בשבילי הפוסט שלך עצוב. בשבילי, הוא גם סיפור גבורה של התמודדות. מצאתי מכנה משותף אקטואלי בינך לבין רעות יפעת (עליו את כותבת בתגובתך לה במפורש), ואני שולח לשתיכן בו-זמנית, את הקישור הבא:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=97857

      - עם כל האיחולים! יורםאור. נוצר בפריזמה. NASA

      ממני?????

       

      מה, כל זה בשביל לקבל ממני כוכב ????

       

      את רצית לככב את עצמך  !!!

       

      כוכב אחד ממני, מה נותן, מה ??

       

      כל כוכב מעכשיו מוסיף לך חצי אחוז של מה? 

       

      ממך? רק אחד ירוק ביממה לכל פוסט.

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-08-03 15:38:05

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2007-08-03 14:20:56

      זה ממש לא מומלץ, מהבחינה המקצועית.

       

      זה בדיוק כמו שפסיכולוגים יתחילו לטפל בעצמם

      או שעורכי דין יתחילו לייצג את עצמם

      או שיועצים יתחילו לייעץ לעצמם...

      אני חושבת שכתבתי פוסט מאוד יפה ומגיע לי . התשובה שלך מאוד לא מספקת. צר לי

       טוב. תחת הלחץ הפיזי המתון אני ארתם למשימה.

       

      בדקתי כמה כוכבים יש לך : 556

       

      כמה יספיקו לך  ? 

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-08-03 15:51:19

      אפשר להזמין אותך לביקורי בית ?

      גם קפה או רק עבודה שחורה?

       

      צטט: ליאור רועי 2007-08-03 15:48:48

      תמיד כשאני שומעת מחברים שלי שהם עושים סדר אני מחייכת..

      למה? כי אני יודעת (זה הרי התחום שלי) שהם במקום טוב, או לפחות בדרך אליו :-)

      כמו שאת אומרת, עניין של איזון.

      והמלאכים? הם יבואו. כשקוראים להם הם באים.

      ולך ממש מגיע :-)

       

      נשיקה

      עושים סדר בבלגן. המלאכים אוהבים כשהמרחב מאורגן למוטת הכנפיים שלהם. תודה מותק.

      אפשר להזמין אותך לביקורי בית ?
        3/8/07 15:48:

      תמיד כשאני שומעת מחברים שלי שהם עושים סדר אני מחייכת..

      למה? כי אני יודעת (זה הרי התחום שלי) שהם במקום טוב, או לפחות בדרך אליו :-)

      כמו שאת אומרת, עניין של איזון.

      והמלאכים? הם יבואו. כשקוראים להם הם באים.

      ולך ממש מגיע :-)

       

      נשיקה

       

      צטט: יעקב_ רוזן 2007-08-03 15:17:01

      רק בשביל שתוכלי להרשים את פ' - את יכולה לספר לו שפעם היו שטרות של 1000, 5,000,10,000 ו-100,000 דולר שכבר לא מודפסים יותר... ואולי כאות הערצה לידע המדהים שלך הוא זה שיבשל את ארוחת הערב...
      אם בכל זאת מצאת שטר עתיק של 100,000$ (ורק פיספסת את האפס) ואת לא יודעת מה לעשות איתו - אז רק רציתי להזכיר שיש לי אישה, שלושה גמדים ומשכנתא על הבית החדש...

      מצאתי של מיליון. אין בכלל שאלה, רק שנראה לי שהוא מזוייף וכנראה ניתן לי עם ההסבר של איך להרוויח מיליון דולר... אני באמת מסתפקת בפחות ואני מבטיחה להודיע לך עם טופס מתאים לבקשות ותמיכות. תמיד הייתי נדיבה ובטח אהיה כזאת בהמשך עם העושר הפתאומי הזה. חכה ואנא, קצת סבלנות ובינתיים ד"ש לאישה ולילדים.

       

      צטט: אורטל 2007-08-03 14:24:21

      הייתי חייבת לככב

      כי את פשוט כותבת ג-ד-ו-ל-ה

      אוח כמה שצחקתי חחח

      תודה :)

      הצלחתי להביא אליך את החיוך עם הידיעה על מותי. הרי לכך כיוונתי את דבריי.

      בינינו זה לא יפה ( :-

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2007-08-03 14:20:56

      זה ממש לא מומלץ, מהבחינה המקצועית.

       

      זה בדיוק כמו שפסיכולוגים יתחילו לטפל בעצמם

      או שעורכי דין יתחילו לייצג את עצמם

      או שיועצים יתחילו לייעץ לעצמם... 

      אני חושבת שכתבתי פוסט מאוד יפה ומגיע לי . התשובה שלך מאוד לא מספקת. צר לי

        3/8/07 15:17:
      רק בשביל שתוכלי להרשים את פ' - את יכולה לספר לו שפעם היו שטרות של 1000, 5,000,10,000 ו-100,000 דולר שכבר לא מודפסים יותר... ואולי כאות הערצה לידע המדהים שלך הוא זה שיבשל את ארוחת הערב...
      אם בכל זאת מצאת שטר עתיק של 100,000$ (ורק פיספסת את האפס) ואת לא יודעת מה לעשות איתו - אז רק רציתי להזכיר שיש לי אישה, שלושה גמדים ומשכנתא על הבית החדש...
        3/8/07 14:24:

      הייתי חייבת לככב

      כי את פשוט כותבת ג-ד-ו-ל-ה

      אוח כמה שצחקתי חחח

      תודה :)

      זה ממש לא מומלץ, מהבחינה המקצועית.

       

      זה בדיוק כמו שפסיכולוגים יתחילו לטפל בעצמם

      או שעורכי דין יתחילו לייצג את עצמם

      או שיועצים יתחילו לייעץ לעצמם... 

      בתור יועץ, אתה אולי יכול לייעץ לי , איך לככב לעצמי?
      אני מגיבה רק לכוכבים. צ'טערת (: -

      אני אשאיר לך פתקים איפה שתרצי רק אם את מבטיחה להגיב.

      ככה התרגלתי. צטער. 

      צופה אחת

      תגובה אחת

      כוכב אחד

      = מיליון דולר

      את

        3/8/07 13:47:

      ניצה,

      אני ענייה , השטרות היחידים שאני יכולה למצוא במיליונים הם של יינים יפניים....

       

       היה כדאי לעשות סדר....הא????