כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אנשים -חברים

    לכל אחד יש משהו מיוחד.לפעמים הם יותר מאחד שניים שלושה,אבל ליבנו יודע אותם, לפעמים ראשינו מתנגד ואומר בעצם"אני לא מכיר אותם" אבל כשאנו נפגשים במבט ,אנו יכולים לזהות את הנשמה התאומה שלנו, ולו בהבזק של מבט, בניצוץ,ואז קיבתנו מתהפכת, לא תמיד הצד שמנגד יכול לזהות והסיבות רבות, התזמון, החסימות האילוצים, ולכן קיים פחד שהזיהוי יכול להתמוסס,אבל הנשמות יכולות לזהות עצמן תחושהעולה שההכירות היא בעומק שאותו לא יכולה התודעה המודעת להכיר, זה בעומק ששמור לבן משפחה קרוב כמו אח בן הורה,ישנה תחושה של ביטחון ואמון גדול שמימד הזמן הוא לא משמעותי, אפשר במסכת חינו לפגוש לא פעם ולא פעמיים את אותן נשמות תאומות אנחנו רקצריכם להיות קשובים ,כי כשהן לידנו החברות היא בעלת ערך עליון ורצון הנתינה והאהבה הם אין סופיים, והם אכן ישנם עמנו ולידנו.

    0

    מוות..

    57 תגובות   יום שני, 27/4/09, 04:18

    ...להוולד פעמיים לא מפתיע יותר מלהיוולד

    פעם אחת ,כל התופעות בטבע הן תחיית המתים.

                                       וולטייר.
    ..עוד הוכחה לכך שבני האדם יודעים את רוב הדברים טרם לידתם

    מצויה בעובדה שעוד בהיותם ילדים הם תופסים עובדות אינספור

    במהירות רבה מאד.לכן ברור ,שאין הם נתקלים בדברים לראשונה

    אז, אלא זוכרים אותם ונזרים בהם.

                                                                             קיקרו.

    ומאז יום שישי האחרון אינני נרדמת כשורה..

    אותה תכנית בטלביזיה שהמחישה לי מציאות שיש עולם מעבר למוות..

    ובעודי תוהה עולה לאתר אחד מחבריי..ואנחנו מדברים על התכנית

    והוא מספר לי על פול אוסטר שכתב על המצאת הבדידות..

    וגולשים לכאב..ועל מצב ההסתברויות..ועל יום כיפור..ועל הפציעה החמורה של בן זוגי שמטיסים אותו לבלינסון..ואני בראש פינה אחרי שפינו אותנו מרמה"ג ,ואני מקבלת הודעה שהוא פצוע וכל הלילה נוסעת בטרמפים דרך הבקעה לבלינסון ומגיעה..בבוקר ומצליחה להפרד..

    לעצום את עינייו. לימים בערב פסח אבדתי את מאור עיניי, אושפזתי ברמב"ם ולא מצאו פתרון, ואושפזתי בערב יום כיפור בבלינסון וכשחזרה לי הראיה הבנתי שאני ישנה במטה שהוא ישן בה....וברור נוסף הבהיר לי

    שלא ניתן להציל את חייו באותם ימים - כיוון שהוא חייב היה ניתוח לב

    פתוח..ולא היה רופא מתאים באזור..והוא נפרד מאתנו...ולאחר שנים ב1990 אני קוראת על רופא בכיר שעובד באירופה והוא מנתח לב ישראלי,

    ואני מצלצלת אליו ומשכנעת אותו שמקומו בישראל,שאין רופא בשיעור

    קומה כמוהו..והוא נפצע קשה מאד במלחמה ,באותה מלחמה יחד עם יקירי..ועוד כהנא וכהנא מקרים שהם סימנים גדולים שאני חשה אותם בימים אלו..והיום כבר ערב יום הזיכרון..ו- 35 שנים של תהייה ...

    ...לידתנו אינה אלא שינה ושכחה,

       הנשמה שעולה איתנו ,כוכב חיינו,

       הפציעה במקום אחר ,

       ובאה ממרחק רב אלינו,

       לא לגמרי בשכחה,

       לא עירום ועריה,

       אלא רכובים על ענני תפארת באים אנו

       מאלוהים,שהוא ביתנו.

       גן העדן שוכן סביבנו כשאנחנו ילדים.

                               ויליאם וורדסוורת.       


    התמונה שלי ממלחמת יום כיפור...
    דרג את התוכן:

      תגובות (57)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/5/09 00:11:

      אין לי ספק שיש חיים אחרי המות.

      אומרים - שאדם באמונתו יחיה,

      ואני מוסיפה - ובאמונתו ימות. (אבל בינינו את ואני נחיה לנצח)

        1/5/09 08:59:

        30/4/09 07:21:
      אני שולחת לך חיבוק ענק...

      ומאחלת  לך הרבה בריאות

      ואושר....

        29/4/09 23:51:

      מדהים מדהים!!! למרות הכאב והעצב יש נחמה שאנחנו במדינתנו ושיש אנשים כמותכם שתומכים ואוהבים. זהו יחוד שקיים רק בעמנו.

        29/4/09 15:39:
      קבלי חיבוק מנחם ואוהב....
        29/4/09 02:59:


      לחיות עם הזכרונות לחבק ולהתרפק על כל פיסת מידע

      אך החיים עם השכול קשים גם סביבך אלף אוהבים.

      האובדן כמוהו לאבד חלק ממך כמו יד או רגל  שניתן להמשיך בלעדיהם אך זה לא אותו דבר!

      ביום הזכרון הכאב החנוק פורץ ומוריד אותך למקום בו את לבדך ואיש לא יוכל לנחמך.

      נקווה ונאמין שלכל דבר יש סיבה גם אם אין אנו מבינים אותה....

      אותו כח עליון חזק ואכזר שגזל ממך את אהובך יחזירו אליך בעולם אחר בו החיים נצחיים.

      תוכלי למחות את הדמעה אך הרייקנות והעצב יכנעו לזכרונות המשותפים ויגברו על האובדן.

      אוהב את יופי וטוהר ליבך ומידותייך ומאחל לך רק את הטוב שבחיים.

      משה

        28/4/09 17:06:

      בטרם ילדתיך נביא לגוים נתתיך וברחם אמך הקדשתיך

      זה אומא אני בורא עולם עוד לפני שהיית בתיכנון חשבתי מה יהיה שמך מתי תיולד מתי תמות ומה תהיה השליחות שלך בעולם זה

      שום דבר אינו מקרה

      מלשון ר.ק.מ. מאת השם

      הנשמה חוזרת בסופו של דבר לאדם אחר

      אומרים קדיש הרבה פעמים ביום על מנת שהנשמה תגיע לעומות עליונים גבוהים

      ככל שמקפידים בכך הנשמה עןלה יותר ויותר

      הנשמה עוברת לאדם אחר זה בטוח

      יש חיים אחרי המוות

      פשוט הפוסט כאן..מחייב דיון מורחב לנושא לכן אקצר

      שיהיה בעזרת השם רק טוב

      מהלב

      ירין

        28/4/09 15:42:


      רב הנסתר......ואולי טוב שכך?

      רותי.

        28/4/09 15:41:


      יקירה

      טוב לאדם שנאחז ומאמין במשהו.

      איש באמונתו יחייה.

      אני אישית שחוויתי גם אובדן אדם יקר (בעלי, חברי ז"ל)

      לא מאמינה יותר בתחיית המתים. נקודה.

      מת = נגמר איננו.

      העולם כמנהגו נוהג, אני את חיי ממשיכה עד כמה שאפשר

      בהנאה של "היום יום", כל יום שעובר, עבר ואיננו לא יחזור יותר...

      לכן משתדלת לנצל את החיים על הצד הטוב ביותר.

      חג עצמאות שמח

      כריסטין - כוכב*

        28/4/09 14:22:


      *

        28/4/09 13:21:

      יפיפיה ודברייך אמונתך
        28/4/09 12:03:

      את אפילו לא יודעת עד כמה את צודקת

      אין מוות.זו לידה בסיטואציה שונה.

      אני יודעת.

      יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע.

      רק בשורות טובות

      רק בשורות טובות.

        28/4/09 08:52:

      נוריתי יקירתי..

      ריגשת אותי עד מוות.

      תמונתך המתנוססת מתקופה קשה בחייך...

      מזכירה לי את הפוסט של שנה שעברה...

      לחשוב איך חלפה לה שנה..

      איך החיים עובאים לידינו ...

      או אנו עוברים לידם

      (מדברת  בשמי...)

      בכל שנה..תמיד ביום זה הכאב יהיה חד...

      וכבר עכשיו אני יודעת שבערב נצהל ומחר נשמח עד השמיים

      ובשניה הבאה..שוב יחל הכאב עם יום השואה..לאחר מכן יום הזכרון..יום העצמאות והכל חוזר חללה.

      חזקי אהובתי.

      נשיקות לך וחיבוק ביום הקשה במיוחד לך ..זוכרת את אבדנך וליבי איתך.

      רפאלה*

        28/4/09 03:20:


      יש הרבה דברים בעולם ללא הסבר רציונאלי,

      אנו רק משב רוח קל כמשק כנפי פרפר בעולם זה,

      וכמאמר השיר -

      "יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע..."

        28/4/09 01:49:

      אכן ישנם דברים שלא ניתנים

      להסבר רציונאלי.

      ומאמינה שדברים לא קורים סתם.

      שלך.שרה

      *

      יש דברים הנשגבים מבינתי.

      קבלי ממני חיבוק

      על הדרך שעשית

      על מי שאת..

        28/4/09 00:40:
        28/4/09 00:14:


      נזכור תמיד את אלו שבזכותם אנחנו חיים

      אין לנו מחיר לגמול להם על  המתנה היקרה שנתנו לנו במותם

      נזכור כי במותם ציוו לנו את החיים ועלינו לשמור עליהם יותר מכל

      טוב לחיות בארצנו רע ומר למות עבורה

      אך משמתנו אנו מצווים עליכם הנותרים כי תעשו הכל שלא יצטרפו אלינו עוד מלאכים

      כבר צפוף פה דייייייייייייייייייייי

        27/4/09 23:50:

      בזכותם

       

        27/4/09 23:49:


      פוסט מדהים

      עיניים מדהימות

      לא רק של החתול...

      והנשמה...

      חבל על הזמן

      וכמובן שיש חיים

      אחרי המוות

      אנחנו ההוכחה לא?

      וכי אחרי שמתנו כבר

      אין ספור פעמים

      יכולנו להיות כאן

      ולהעלות תגובה

      לפוסט שלך

      לקרוא אותך

      למות

      ולחזור לחיים

      מאחל לך הרבה בריאות

      ואושר....

       

       

        27/4/09 23:25:


      עוד ידובר בזה העניין הרבה

      כל יום נוכחת לראות כמה יש בזה אמת.

      מאחלת לך בריאות טובה

      חג עצמאות שמח

      בלהה

       

        27/4/09 23:25:

      אכן נחמה רבה לדעת שיש חיים מעבר...

      השמועה אומרת שאפילו גבוהים יותר מאלו שלנו...

      ועדיין החסר הוא כאן ועכשיו:

      לראות...

      לשמוע...

      לחבק...

      לגעת...

      להריח...

      לחלום...

      לאסוף זכרונות...

      לדעת...

      ועל כל החסר הזה... חיבוק מנחם...

        27/4/09 22:34:

      הי
      אמרתי לעצמי ש לא אדבר הרבה כאן,
      אבל...
      חס וחלילה שאנו הולכים לעולם הבא, אנחנו בני אדם
      שנישרים   כאן בעולם הזה,שמים על השולחן אובדות
      שלכתיבות נצח,ואני לא מציין זה או אחר,במילות הספד מציינים נוכחותניצחי של האדם, ששורשיו פוזרו על פני העולם ועד והשם אקבל את נישמת האדם
      אנחנו כאן מדברים על חיי נצח ולסיום אדם נכנס
      למגלה עתידות דופק בדלת ובפנים שומע בכי בקול רם
      ושהדלת נפמחת אישה בגיל מתקדם , עם בכי מבקשת
      סליחות מהאדם שלא עשתה את העבודות בבית כמו שצריך... הבית, ארמון ברוסיה, היא משרתת נסיך
      רוסי מלפני מאות שנים והאיש הנסיך הרוסי, אני
      שכולם ילמדו שסוף מחיים של היום, הוא רק ההתחלה
      של הידע של מחר
      חג עצמאות שמח ונשיקה
        27/4/09 22:33:
      חיבוק מיוחד ממני...
        27/4/09 22:18:


      רב הנסתר על הגלוי.

      תודה ששיתפת.

        27/4/09 22:12:


      הזכרון, זה מה שנשאר......

      בואי ונתנחם בו......

      שהיה אהובך...... ושמאז כבר לאאאא.....

      ואולי חזקה האהבה גם ביום שלאחרררררררררררר......ולאורך השנים....

      כנראה שכן.

      דעי שתמיד יש מחר.....

      אם לא נזכור את האתמול, לא נגיע למחר.....

      והלילה של בין לבין הינו רק זמן למחשבה .......

        

       יקירתי...... אל תשכחי.

                      יחד עם זאת צאי לדרך חדשה ...... 

        27/4/09 22:11:

      נורית יקרה

      אני מחבקת אותך ביום הקשה הזה...

      מצמרר סיפורך.

      את אשה יפה חזקה וטובת נתינה.

      שלא תדעי יותר אף פעם צער.

      יהי זכרו של בעלך ברוך.

      הדס.

        27/4/09 22:09:
      יש לי חבר ילדות שהיום הוא רב אותו אחד שעל אביו כתבתי את הפוסט יש חיים אחרי המוות ומאז ילדותנו אנחנו מתווכחים על נושאי הלכה ובפעם שהתווכחנו על המושג ביאת המשיח ותחיית המתים הראתי לו שמבחינה חשבונאית אין סיכוי שהמושג הזה יבוא לידי ביטוי בצורה שהוא חושב והסברתי לו מתוך המקום של קבלת העובדה שיש גלגול נשמות והמושג תחיית המתים היא למעשה מושג מופשט שבו מחסום הזכרון האנושי נעלם ואז נכנס לידי ביטוי הזכרון של הנשמה ואז למעשה ניתן לראות בכל בן אדם את הנשמה שבו על כל גלגוליה כי הזהות שנגלית לעין היא הזהות של הנשמה ...
        27/4/09 21:59:

      מבלי להוריד דבר

      מהציטוטים,

      סיפור אישי

      תמיד

      מדבר  אלי

      הרבה יותר

      מכל

      אמרה חכמה

      של גאון

      או חכם.

      המשיכי בכך.

       

        27/4/09 21:25:


         גן העדן שוכן סביבנו כשאנחנו ילדים.

      בדיוק עכשיו שיר

      " שיר למעלות אשא עיניי אל ההרים מאין יבוא עזרי....."

      כל כך אוטנטי לקריאת הפוסט....

      שולחת לך חיבוק

      מזי

        27/4/09 21:19:


      נורית יקרה איתך בכאבך .שתזכי ל הקלה רבה.

       

        27/4/09 21:17:


      אבי ז"ל היו תמיד אומרים לו לאחר שעזר לאנשים

      "אתה תגיע לגן עדן " והוא היה עונה להם

       מה זה עוזר שאגיע לגן עדן אם עכשיו אני חי בגיהנום .

                   חיים רק פעם אחת ואין הדרן

                                  דיקו

        27/4/09 21:15:

      פוזית*
        27/4/09 20:27:

      בזכותם ! 

        27/4/09 19:47:


      נורית, מסכימה איתך לאמונה ולמחשבה יש המון כוח.

      נוגע ומרגש סיפורך.

      ליאורה

        27/4/09 19:43:
      חיבוק ונשיקה
        27/4/09 18:47:


      "ליטוף חיבוק דימעה"

      וויילד

        27/4/09 18:24:

      אין כמו אמונה

      אני איתך בלב ובנשמה

      מחזקת ומחבקת*

        27/4/09 16:20:
      נושא מרתק שלמדתי לעומק...♥
        27/4/09 15:59:

      ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו רוצים יותר ויותר להאמין בגלגולי נשמות ו/או ביד מכוונת של צרופי מקרים. אפילו בסיפור הקרוב שאפרסם יש צרופי מקרים מעניינים.

      יש מי שמשתכנע ויש מי שמשתעשע...

      צדיק באמונתו יחיה... ומי שאיננו צדיק לא חי? אני מכיר כמה כאלה...

      על כל פנים העובדות שעליהן סיפרת מאוד מעניינות ומשאירות מקום למחשבות.

      ההא ההגבלה של 24 השעות :-(

      החיים אחרי המות הם אמת נצחית בתורת ישראל - נפש נצחית ונשמה נצחית הנכנסות לבית זמני - גוף - ולאחר שהן עוזבות את הבית הן עוברות למימד אחר או לבית אחר ...

       

      זאת הסיבה שחשוב היום, כשאומרים קדיש על אלו שמתו במלחמות ישראל להזכיר את אלו שמתו בלא ששמם יהיה כור לנו [ניצולי הואה שלחמו בלטרון לדוגמה ועוד אחרים] 

       

        27/4/09 11:41:


      אין לי כוכבים.

       

        27/4/09 11:32:


      ישנן לא מעט עדויות על גלגול נשמות ועל העולם שמעבר

       

      יעל*

        27/4/09 11:23:

      נורית היקרה

      שום מילה לא תהווה נחמה

      על השעות והימים הקשים

      מבינה את הרגשתך

      גם אצלי ישנן תהיות ושאלות

      ואין מי שיענה

      בעלי נפטר בדיוק ביום חתונתנו

      בשעה שעמדנו תחת החופה

      כל השבוע לפני המוות הנורא

      הייתי בטוחה שאני בהריון...אך הבדיקות הראו שאין...

      וכשחזרתי מההלוויה פתאם יש? וכבר שבוע רביעי ?

      הכל גורל חמדתי

      הכל כתוב מלמעלה...

      וכל מה שננסה לשנות - לא נצליח

      וכל מה שננסה להבין - לא נבין...*

       

        27/4/09 11:01:


      אין לי מילים...

      למעט הוקרה , אהבה וחיבוק.

        27/4/09 10:24:

      נושא מורכב, שמבחינתי אין לו תשובה ברורה. יש כל כך הרבה עוד לחקור, ולנסות להבין את הנסתר של "חיים לאחר המוות" - האם בכלל יש דבר כזה? אשרי המאמינים.

      *

        27/4/09 10:10:

      לחיות הוא אחד הדברים הנדירים

      רוב האנשים פשוט קיימים....

      אני מאמינה שצריך יותר אומץ כדי לחיות

      ואת נורית יקירתי,עושה זאת באומץ,

      בתשוקה ומעורבות-

      חייה את השינויים...

      את הצבעים,את התנועה,

      הולכת,רואה,שומעת,נותנת 

      ומקבלת באהבה למרות שנתיב זה

      זרוע קוצים,למדת להפוך אותם לורדים

      עם נחוח שושנים.

      אוהבת אותך חברתי היקרה

      בזכות מי שאני כשאני איתך!

      מחבקת ומאחלת לי להיות איתך עוד שנים

      בבריאות טובה וחדוות החיים.

      שלך תמיד,

      גרטה*

      ובתוך השממה הצמחת ורד

       

        27/4/09 10:00:

      נורית  יקירתי
      יום  הזיכרון  אינו  פשוט  עבורך.
      הוא  מוביל למחשבות  ומשיב  אלייך  לרגעים  לא  פשוטים 
      את  היקר  שאיננו  עוד,
      שעזב  בטרם  עת
      ומחכה  לאיחוד  המחודש  שלכם.
      מי  שלא  נולד  מפסיד  את  החיים,
      מפסיד  גם  את  המוות 
      ואת  אפשרות  הגלגול  הבא.
      יש  למה  לחכות
      קבלי  חיבוק  חזק  וחם  ממני
      אוהב   אותך  עם  כאבך  הגדול
      אריה
        27/4/09 09:40:

      נורית יקרתי רק בריאות

        27/4/09 08:54:


      נורית,

      דברים רבים הם מעבר להבנתנו,

      יוצרים איזושהי אמונה,

      נלפעמים נותנים משמעות,

      כל אחד לוקח את זה למקום שלו,

      ואם יש בזה איזושהי נחמה או הקלה

      מה טוב...

      (אגב, הזכרת את הספר של פול אוסטר

       ספר נפלא, מומלץ)

        27/4/09 08:01:

      מוות הוא לילה אינסופי, שכה נורא להרהר בו, עד שהוא מסוגל לגרום לנו לאהוב ולהעריך את החיים בתשוקה כל-כך עזה, כך שייתכן והוא הגורם העיקרי לכל השמחה והאומנות.
      -
      אשוב עם רדת אור ראשון...
        27/4/09 07:39:


      נוריתי,

      יש להעריך ולהוקיר את מה שיש בחיינו עכשיו

      ולנצור בלבנו את זכרונות יקירנו לעד.

        27/4/09 07:22:


      נורית יקרה,

      מאמינה באמונה שלמה בגלגול הנשמה....

      אני , הסקפטית הגדולה......

      חוויתי הרבה חוויות, שהוכיחו לי

      שנשמות מתגלגלות, וכאשר חוויתי זאת

      נרגשתי מאוד, לקבל מסרים כה מדויקים

      מעבר לכל ההבנות....תמים

      ורק כאשר קראתי את ספרו של ד"R בריאן וייס,

      שעורים ושורשים בזמן, הושפעתי רבות,

      והבנתי הרבה דברים שעד אז נראו לי מחשבות הזויות,

      ומסכימה עם מה שכתבת... 

      להוולד פעמיים לא מפתיע יותר מלהיוולד

      פעם אחת ,כל התופעות בטבע הן תחיית המתים.

       וכאשר חיים עם תפיסת עולם שכזאת......

      פחות חוששים למוות לצפות.......

      ומבינים שאנו זמניים, לכן צריך פשוט.... לחיות!

      אסתינשיקה

      דרך הצבע

        27/4/09 07:06:

      כייף שאת מאמינה ,לא רק המוות נראה קל יותר גם החיים נראים טוב יותר!!

      הרבה אהבה נשיקה

        27/4/09 07:00:
      ...
        27/4/09 06:30:

      נורית אהובה, אני מאמינה בנשמה שמתגלגלת אחרי המוות.

      צירוף המקרים לא קרה במקרה.

      בעצם שום דבר לא קורה במקרה.

      קבלי חיבוק אוהב ממני .

       

        27/4/09 05:55:

      נורית יקרה

      הגילוי או האמונה

      שיש חיים אחרי המוות

      מנחמת

      כך אנו יודעים שהמוות

      אינו סופי..

      "היה איש וראו איננו עוד.."

      הוא ישנו וחוזר אותה נשמה

      בגוף אחר..

      אני מקווה שאת מרגישה טוב

      להתראות

      שבוע טוב

      ציפי

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      נ.ב.א.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין