מיומנו של נכה מצוי
בבלוג זה אני אספר את הסיפור שלי,נכה פיזית שמנסה להשתלב בתוך החברה \"הרגילה\" אך זו דחתה אותו ועודנה וכך דחתה ועודנה דוחה גם את מכריו הנכים.
אבל היומן הזה,הרבה דפים נסתרים יש בו,ואתם מגלים כל פעם טפח.............
פוסטים פופולאריים
-
מכתב אהבה
7/10/11 | 28525 צפיות
-
אבוד בלעדייך
14/5/13 | 955 צפיות
-
למה?
26/12/08 | 648 צפיות
-
גם אתן מרעידות את הקיר!!!!!!!!!!!
8/1/09 | 584 צפיות
-
כביש החיים
8/2/08 | 411 צפיות
-
ההפסד כולו שלי
14/2/11 | 1319 צפיות
פוסטים אחרונים
- מתנה שבורה 17/11/16
- קשר מיוחד 24/10/16
- פחד 15/10/16
- להתקרב,שוב......... 13/10/16
- "לשמן את הצירים" 2/9/13
- אבוד בלעדייך 14/5/13
0
שעת קסם
יודעים מה השעה הכי קסומה של היום בעייני? השעה הזו שבה נכתב הפוסט-4וחצי בבוקר. מין שעה כזאת שבו היום נמצא על פרשת דרכים קסומה הוא עוד לא יודע אם הוא מוכן לתת ללילה לגווע אל האופק ולצאת אל אוויר העולם במלוא עוזו. השעה הזו בעייני היא שעה של קסם שעה של שקט שעה של שלווה חדווה,יצירה ,שעה של מחשבה. שניה לפני שהאור במטבח נדלק,ומתחילה לה המולת היום אני יכול להרים את התריס ופשוט להסתכל בשקט. על הרחוב הריק מאדם, על תאורת הרחוב, שעוד שעה וקצת כבר לא יהיה בה צורך. על הכביש הריק מעשן מכוניות שניה לפני שמחלק העיתונים מפר את השלווה ועושה לי התקפת לב . אני יושב מול המחשב וכותב מיילים ישר מן הנשמה . על מה שלא הספקתי לעשות אתמול ולא אוכל לעשות היום, על האתמול שהלך לו במהירות,אני לא יודע אם המחר יהיה טוב יותר . את השלווה מפר בוםםםםםםםם, זה העיתון שנזרק לדלת. אבל השלווה חוזרת , ואני מביט סביב, ורואה בחושך את מה שהייתי טיפש מכדי לראות באור . את התמונה שלי,אותי במראה את הרצנות שלי! . השאיפות שלי! לא של אמא או אבא....... לא של האנשים הרוצים אותי אחר בעולמם החלול אלא שלי! הכל שלי! אף אחד לא מבין מה אני מוצא בשעה הזו,גם אני לא. יש משהו בדקות האלה ששובה אותי בקסמו אני לא יודע מה,אולי הדרור למחשבה,אולי החופש להרגיש. אולי לחשוב , ואולי סתם כי פולנים כמוני אוהבים לשבת לבד בחושך......... והנה מתחילה לה קצה של המולה. וכשהיא מתחילה, זה הזמן שלי ללכת לישון... לילה טוב , תעירו אותי ב12באמא שלכם........ |
תגובות אחרונות
-
הקשתית
בתגובה על קשר מיוחד
-
נערת ליווי
בתגובה על מוש
-
אריאל, חיפה
בתגובה על "לשמן את הצירים"
-
נהר גועש
בתגובה על מכתב אהבה
-
or1503
בתגובה על זה לא סתם אולי.. אתה האור בחיי...
-
נהר גועש
בתגובה על אבוד בלעדייך
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קסם של כתיבה על שעת הקסם :-)
*
אם בחרת את שעות הקטנות של הלילה
להקשיב לליבך אזי וטוב לך,
חג עצמאות שמח.
יש כאלה שמתעוררים בשעה כזו,
אבל אני כמוך.
אני מעדיף ללכת לישון בשעה כזו.
רק שמאז שיש מחוייבויות (ילדים, עבודה, משפחה).
אני הולך לישון בשתיים, כי אני קם ברבע לשבע.
אני מסכים איתך ומבין לחלוטין על מה אתה כותב.
גם אני בכל יום משעה 12 בלילה ועד 2, בשקט עם עצמי ועם כל מה שלא היה לי בכל היום.
לבד.
אהבתי את הפוסט
גם אני אוהב את שעות הלילה הקטנות
שאז היצירה שלי באה לידי ביטוי
בברכת שפע והצלחה
אוהד יעקב
"הדרך שלך להצלחה"
"בשעות הקטנות של הלילה
השעות הגדולות באמת
בשעות הקטנות של הלילה
העולם את ההגה שומט".....
המשך להקשיב לך, לעצמך, בכל עת! קולך יפה, פשוט נעים לאוזן...
אוהבת אותך בדיוק באותה המידה בה מעצבנת אני אותך ( ושנינו יודעים עד כמה.... ).
איתך,
רולין
השעות הקטנות של הלילה הם השעות הכי טובות שלי, אני לבד, צלול, אף אחד לא מפריע לי ולא מסיח את דעתי.
אור
מקסים, פוסט יפהפה כתבת.
מעניין, אני אוהבת את השעות הקטנות של הלילה,
לפעמים, לקראת 3-4 עולה לישון, אוהבת את שינת הבוקר.
אופס, השעון מצלצל השעה 5 צריכה לקום לעבודה.
פוסט מקסים!
גם אני ככה!
לפעמים גוררת את עצמי מהמחשב גם ב-6 ו-7 בבוקר...
הבעייה היא שבזמן האחרון הבן שלי, בן ,3 התחיל להצטרף אלי.. \0:
אז החלטתי שכנראה אני צריכה לעשות שינוי,
עדיף שאלה יהיו שעות בהם אני קמה.
*
יולי
השקט כנראה עושה את העבודה !!!!
כן גם בעיני(:
אור!
אהבתי ו...מאד!!!
בעיני הפוסט הזה הוא מי שאתה,
רגיש, אינטליגנט, שנון..
ותמשיך לרצות עבור עצמך.
למד לנצל גם דברים פחות טובים - לטובתך.
אני, למשל, סובל מלחץ דם נמוך. עתון הבוקר הוא התרופה הטובה ביותר לכך.
איך שאני אוהבת את השעות האלו,
את הלילה
השקט
זמן לרגיעה, למחשבה
מזדהה איתך לחלוטין
אגב עוד חצי שעה אתהב צריך לקום
אהבתי את השעה הקסומה שלך אור.
למרות שזה עושה חשק לחוות אותה, אני כנראה אמשיך לבלות שעה זו במיטה.
לגבי העיתונים, כבר די הרבה זמן אני מרגיש שתפקידם להחריד את שלוותנו ולא רק בשעת החלוקה.
אכן, שעה מופלאה, והעברת יפה את התחושה המתלווה לה.
עם חלוף השנים וגבור האחריות והדאגות, כבר איני קם ממיטתי בשעה כזו (וודאי לא נשאר עד הגיעה), אבל את נקישת העתון בדלת אני עדיין שומע.
אכן משהו קסום בשעה הזאת. כששאר בני הבית עוד ישנים, ומי שמתעורר הולך לו על קצות אצבעות בכדי לא להעיר את האחרים. וברחוב קולות חרישיים של עוד יום שנולד... באמת שעה טובה למחשבות ורגיעה. לכתיבה, אולי.
פוסט נעים ומרגיע. יעל
אני יעיר אותך!!
פוסט מצויין
אתה ורק אתה! כמו שצריך!
בוקר טוב
אפרת.
אתה הכי יפה שאתה מקשיב לעצמך
אלוף
אין כמו שעות הלילה
המאוחרות
וזאת תרומתך הייחודית לים הזיכרון הממשמש ובא ?
אור ידידי הצעיר והמקסים,
וואוו איזה פוסט נפלא!
נימה אופטימית של יום חדש שמתחיל.
השעה האהובה עליי ביום היא חמש בבוקר
כמעט כמו שלך, ההבדל הוא שאני אוהבת
לקום בשעה כזאת ואתה בדרך לישון.
טוב כמובן זה פער הגילים אשר בינינו,
או שאתה ציפור לילה.
הפוסט מכיל המון דברים יפים,
אולי תובנות חדשות - ברכותיי..
אהבתייייייייייייייייי!
נ.ב. פולני?
כן גם בעיני(: