זה רע מצידי שאני ממש שמחה שמתחיל בית ספר? כן, באמת. הייתי עם כמה חברות היום, ופתאום הן התחילו להתבאס שמחר מתחיל בית ספר. "אוי באסה" ו"לא רציתי את המורה הזאת" ו"אוף אני לא רוצה ללכת מחר לבית ספר." ובדרך הביתה, ילד גדול ומפחיד אחד אומר לילד גדול ומפחיד שני, "איזו באסה שמתחיל מחר בית ספר." והשני ענה: "אל תזכיר לי אפילו." אני די בטוחה שאם הייתי פוגשת היום עוד אנשים הם היו אומרים את אותו הדבר.ואז חשבתי על זה ו... אני לא באמת מבואסת שמתחיל מחר בית ספר. עשיתי מבחן במתמטיקה לפני יומיים, וזה היה נחמד. (...באמת! ולא, אני לא אכתוב כלום על המבחן כי שוב תאשימו אותי שאני שוויצרית. אבל מה הייתי אמורה להגיד? "טוב... המבחן היה די בסדר. נראה לי שהלך טוב"?) חשבתי וחשבתי, ועלה בי יותר ויותר חשק להיות בשיעור מתמטיקה וללמוד וליישם נוסחאות אלגבריות מסובכות, ולהעלות דברים בריבוע ולהוריד אותם בחזרה. כן, אני אוהבת חשבון. אני אפילו טובה בזה - זאת אומרת, אני יודעת לספור עד עשרים בלי להוריד את הנעליים. אחד מהדברים היותר משמחים בעולם הוא שיש לך עיפרון, מחק ותרגיל מסובך באלגברה עם קצת כפל וחילוק ושרשים ושיוצאת בסוף משוואה ריבועית. ועכשיו הודעה לכל האימואים והאנשים הגותיים המוזרים שרוצים צומי - יש דרכים לקבל הרבה צומי. אתם אולי חושבים שדרך מצוינת זה להראות "מוזרים" ו"מורדים." אבל האמת, גותיות ואימואיזם זה כבר לא "מוזר" ו"מרדני". זה כבר לא "מיוחד" ו"מזעזע." אתם לא מזעזעים אף אחד עם שיער תות-בננה או אדום או סגול עם נקודות ירוקות. אם אתם לא מנסים להיות "מזעזעים" ו"מרדנים" אתם במצב אחלה. לכל אחד מותר לעשות מה שהוא רוצה עם השיער והפילוסופיה האישית שלו, אלא אם כן זה כולל לפגוע באנשים. אבל אם אתם עושים את זה רק בשביל הזעזוע, יש לי דרך יותר טובה. פשוט תעמדו באמצע הכיתה שלכם ותגידו בשיא הרצינות את מה שאני אמרתי על מתמטיקה קודם. זה יזעזע את כוווווווולם |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה