לאחר מעל חצי שנה וכמאה ועשרים פוסטים כמו בציור או צילום הגעתי לרוויה ולכן עד שלא ארגיש יותר רעב לכתיבה לא אכתוב לפחות לא בתקופה הקרובה(למי שממש מתגעגע יש פוסטים ישנים שלי והוא מוזמן לבקר האמת יש כמה אפילו די מוצלחים) מידי פעם אכנס לאתר לבדוק מה חברי הקרובים כותבים או שולחים ואולי לענות על פוסטים בצורה מאוד סלקטיבית השתדלתי בכל התקופה כאן להיות נאמן לחברי ולתגובות להגיב לכולם למרות שרוב חברי לא טרחו כלל להגיב והאמת די מתסכל אבל לא בטפל אעסוק אלא בעיקר והעיקר ישנם חברים שאני מאוד אוהב מכבד ומעריך וכדי לא להעליב אף אחד לא אנקוב בשמות מי שיודע יודע.מידי פעם אם תרשו לי(גם אם לא מה זה יעזור )אשלח תמונה חדשה שצילמתי ולסיום תודה שאתם שם תודה על התגובה תודה שהייתם חלקכם למקור ההשראה שלי וכאיש של אהבה רק אהבה לי אליכם שלכם בידידות דובי משאיר פוסט אחרון חלקו מוקדש לאישה וירטואלית חלקו מוקדש לכם הלילה בילעדייך יתום כשאת לצידי אפילו בחושך אני רואה את כל הדברים זוכר איך ליטפתי אותך במבט ודרך חלון חדרי ראינו צורות בעננים יפות היו השקיעות כמו ורד איך אמרנו שנינו שהלואי ויכולנו לקטוף למזכרת איך כל פעם בנשיקה הייתי גומע שפתייך כאילו היו כוס יין אחרונה עת שכבנו במיטה בדימיון היינו מפליגים עוצמים עיניים מגיעים לאיים רחוקים יורדים שלובי ידיים אל החוף אייך הראית לי עולם ומלואו אפילו בגרגר של חול וכל שעה במחיצתך דמתה לנצח
|