הדמעות חונקות את הגרון
פרחים נפלו
הלב מסרב להיפרד
יופיים יהיה חרוט בזיכרונם לעולם ועד
הם כבר לא ישובו להיות צבעוניים
לעולם לא ישובו הבנים
עכשיו הם מלאכים

מלמעלה עלינו שומרים
והלב נותר כואב
ברגע אחד העולם חרב