שלום חברים ברוכי כשרון ! ראשית, ברצוני להתנצל על המייל הפוגע שנשלח בשבוע שעבר ובו השמצות של חובבי סחלב. תראו,דברים כאלה לפעמים יוצאים מפרופורציה. אז מה אם המשקה עושה אסוציאציה של נזלת מבעבעת- זו לא סיבה לפסול קהילה שלמה. אולי רק לשמור מרחק ממנה... אולי לגדר אותם באיזה כלובון נחמד למען בריאות הציבור ... לעזאזל ! הם מסוכנים !!! ואתם יודעים עוד משהו ?! גם רחת לקום זה חולני וגם אותו צריך להוקיע מהחברה ! who's with me ? כעת לשירים השבועיים : הראשון מוקדש לנעם הפסנתרן היקר שעובר ימים טרופים במיוחד. זמרות חמדניות אורבות לו מכל פינה ומטרידות אותו בנסיונות שידול כדי שילווה אותן בביחונות ובשאר משימות. הוא גם הלחין את השיר הזה ואולי יום יבוא ותשמעו אותו בהופעה שלנו. הרי לכם: # אני רוצה פסנתרן שיהיה רק שלי שילווה אותי באהבה אני רוצה פסנתרן שהוא רק שלי כי הוא ידע שאני הכי טובה. אני רוצה פסנתרן מעולה שיקנאו בי כל הזמרות אבל לא משנה כמה יתחננו, הוא לא ינגן עם אחרות. אני רוצה פסנתרן שיאהב את הקול שלי רוצה פסנתרן מפרגן אני רוצה פסנתרן עם זמן ועם חשק פסנתרן שאוהב לנגן. # למה שאהיה מיוסרת ?! לא רוצה. אהיה אמנית חיננית חרוצה ומרוצה. ציירת או זמרת או מישהי אחרת שעושה מה שעושה אז למה שאסע לאיזו ארץ רחוקה אנ'לא רוצה להיות זקוקה. אומן אוכל אומן ישן אנ'לא רוצה גם לעשן אז למה שאהיה מיוסרת או חולה?! למה אני לא יכולה להיות אמנית בריאה ומעולה איפה מתחילה ההתחלה ? רוצה לחיות לאט בנוח בלי קרבות כספים וכוח תנו לי במה ליצירה תנו לי צבעים תנו לי שירה האם טירוף הוא הכרחי בדור הנוכחי ? לא רוצה. תודה שקראתם את שירי ואפילו הגעתם לסוף. אלא אם כן דילגתם ?! בושה וחרפה. סתם. שבת שלום ושפע גויאבות לכולם (זה למשל מאכל ראוי ! ויש להן גם ריח נפלא) שלכם: ענבלינצ'ס גבינה (שגם זה מאכל לא רע) |