פרשה מעולם הרוחות נשמה יתרה נוספת, אל עולמם של בני - האדם. מצוידת במצבור של תכונות, "נפש" אמרו לה, הורדה בהסכמה מלאה אל תוך עיבורה של אחת, בצירי לידתה. נשמה מלאה גלגולים הייתה, מתמירה שיעוריה בשקדנות, מגדילה אורה, אור אלוהים, בכל פסע על פני הכדור. זוכרת את שלמדה עד רגע לפני צאתה לאוויר העולם, לנשימה אנושית ראשונה, ושוכחת. בתיק צידתה, פרט ליופייה של כבודתה, מצוי התיקון המלווה אותה, את האחת הזו. קבלתה את עצמה. אהבתה את עצמה. והיא גדלה, מתוודעת לכאבה, לנשכחות הוריה אותה, לנבדלות שחשה בחלל הרחב. בין ילדים, מאוחר יותר, אנשים. והיא לומדת את עצמה ואת דרכה הלאה. מחפשת פתרונות ברחוב, פתרונות בעזר כנגדה, בעולליה.. אך מטבעה אינה משיבה נפשה ריקם ובחיפושים, בכתובים, בבני אנוש אחרים, במחשבה ורגש, הופכת והופכת למציאת מקומה בעולם. בדרכה בכל, בזמן קשב זעיר מול עצמה, מבינה יום אחד, כי אין אהבה מול עצמה אלא ביכולתה שלה. היא המקור ולא החוץ. החוץ רק משקף אותה. בעדנה, אוספת עצמה, מתחילה להקשיב, בפעם הראשונה, את הקשב הנכון לה, לעצמה. נינוחה, היא גדלה לתוך עצמה והחוצה. אחרת. מלאה ורגועה. ונאספת, בסופו של דבר לעולם הבא, עם תבונה רחבה יותר. כל - כולה.
מוקדש באהבה למחפשי אהבה |