יש במבה
כאן יהיה במבה
אולי
פוסטים פופולאריים
-
זה לא יהיה קל, זה יהיה מהיר
9/8/07 | 715 צפיות
-
מתחיל להתאמן ברצינות
12/8/07 | 737 צפיות
-
ילד שמן רוצה להיות רמטכ"ל
7/8/07 | 1168 צפיות
-
אני חושב שאני צריך להמשיך את הבלוג הזה
9/3/08 | 563 צפיות
-
מירוץ האביב ברמת השרון
5/8/07 | 702 צפיות
-
מסקנות של אחרי
2/8/07 | 710 צפיות
פוסטים אחרונים
- אני חושב שאני צריך להמשיך את הבלוג הזה 9/3/08
- כיבוש הרצליה? 14/8/07
- מתחיל להתאמן ברצינות 12/8/07
- זה לא יהיה קל, זה יהיה מהיר 9/8/07
- ילד שמן רוצה להיות רמטכ"ל 7/8/07
- מירוץ האביב ברמת השרון 5/8/07
לכבוש את כפר סבא
מירוץ כפר סבא התקרב. אני הפתעתי את עצמי וממש הצלחתי להתמיד באימונים לקראתו. שלוש או ארבע פעמים בשבוע אחרי העבודה נעלתי את נעלי הריצה שלי ורצתי לי במסלול בשכונה. השכונה לא הייתה מספיק גדולה אז הרחבתי את המסלול לעיתים קרובות גם אל מחוץ לעיר. אהבתי לרוץ בגבעתיים, העיר הרי מלאה בגבעות וזה דבר מצויין לרוץ בעליות, כך קראתי. את מירוץ עומר סיימתי בזמן רשמי של כמעט שעה, שמשום מה אני חשבתי שסיימתי בזמן של 56 דקות. הייתה בעיה עם הצ'יפ שלי ככה שלא ידעתי מה הזמן המדוייק. תיארתי לעצמי שאם הצלחתי לרוץ עשרה קילומטרים בזמן שכזה ללא אימון כלל אז עם חודש של אימוני ריצות אצליח להגיע ואולי אף לרדת את החמישים דקות במירוץ כפר סבא. אז חשבתי. המירוץ עצמו בכפר סבא היה אירוע ענק ומדהים, מלא אנשים, מלא קהל מלא מוזיקה צבעים והכל הכל באוירה של ספורט באויר. שמחתי להיות שם. בתור כפרסבאי בעצמי היה לי כייף להגיע אל עיר הולדתי למירוץ שכזה. קצת אחרי הזינוק פתאם הפנמתי שאולי זה לא היום שלי. היה לי קשה. פתחתי מהר אמנם אבל הרגשתי איך לאט לאט אוזלים הכוחות ואם ארצה להצליח גם לסיים את המירוץ הזה כדאי לי מאד להאט. אנשים בד"כ לא שמים לב אבל כפר סבא משופעת בעליות וכל התוואי שלה לגמרי לא שטוח. בתור מי שגר בעיר הזאת עד גיל 23 הייתי אמור לדעת את זה, אבל לא. משום מה כל העליות האלה הפתיעו אותי לגמרי. לרוץ שם היה קשה ביותר. דבר אחד אני יכול להגיד לעצמי בסיפוק, אימוני הריצה שביצעתי בגבעתיים הוכיחו את עצמם וכמעט ולא האטתי את הקצב בעליות. מה גם שהקצב לא היה כזה גבוה בכל מקרה. כשנותרו שני קילומטר לסיום אני עוד לא ראיתי את הסוף. רצתי בלי אויר ורק כוח האינרציה דחף אותי קדימה. שרירי רגלי בערו ובירכיי התלוננו מרות. גם ראשי שיחק לי משחקים וניסה לשכנע אותי לעצור בצד ולנוח. לוותר. איכשהו הצלתי להתעלם מכל אלו. אני באמת שלא יודע איך. 500 לסיום, אני כבר רואה את הסוף, הקצב מתחיל לעלות והדופק גם. לא כל כך למען שיפור התוצאה אלא יותר על מנת שיגיע כבר הסוף ואוכל לנוח. ריצה מטורפת לסיום. וזהו. סיימתי. ללא אויר וללא כוח. זמן 58 דקות. הרגשתי מאוכזב. זה לא היה היום שלי. כל האימונים האלה, כל הריצות, חודש שלם ירד לטימיון. הסיכום המצויין בתמונות של הרץ המצלם: http://www.shvoong.co.il/oferba/all_articles1.asp?id=1144
|
תגובות אחרונות
-
אביב מצא
בתגובה על אני חושב שאני צריך להמשיך את הבלוג הזה
-
al0na
בתגובה על ילד שמן רוצה להיות רמטכ"ל
-
cim
בתגובה על כיבוש הרצליה?
-
al0na
בתגובה על מסקנות של אחרי
-
דרור41
בתגובה על מתחיל להתאמן ברצינות
-
hey lady
בתגובה על זה לא יהיה קל, זה יהיה מהיר
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כבר ניסיתי אותו.
ארשום עליו בפוסט הבא.
או באחד שאחריו.
אז נסה את מירוץ הרצליה. עשיתי אותו לפני שנה ומשהו.
את הק"מ האחרון עשיתי במהירות של 20 קמ"ש. לא רק בגלל שבערב הייתי צריך להיות בתחרות של 5 ק"מ בהדר יוסף, אלא בעיקר בגלל שהוא מישורי לגמרי.
אני זוכר את הקילומטר האחרון כקילומטר הכי מהיר שלי.
ישורת ארוכה בעליה מתונה שבסופה שער הסיום נגלה כמו אור בקצה המנהרה.
כמו שהמאמן שלי אומר "לסבול זה כייף"
כמו שאני אומר "להגיע לסיום ולסיים את הסבל זה עוד יותר כייף"
צריך לומר שלא כולם בנויים לזה פיסית או מנטלית, יש אנשים שלא יכולים להנות בריצה.
לי יש חיוך ענק כשאני רץ, וסיפוק מטורף כשאני משיג רץ איכותי על המסלול.
אני אוהב את זה, מחכה לזה ונהנה תוך כדי וגם אחרי.
הסבר מפורט יותר למה זה עושה לי טוב תוכל למצוא בפוסט על הריצה בבלוג שלי.
איך כיף?
לי זה מזכיר טרטורים מהצבא ושיעורי ספורט.
לשחק, כדורסל כדורגל אני יכול להבין
אבל סתם ככה לרוץ ללא שום סיבה
ומעט חיוך על הפנים כשרצים, הא, איפה כאן ההנאה?
זה כיף גדול וממכר.
אחרי שזה תופס אותך אתה לא יכול יותר בלי זה.
מירוץ כפ"ס באמת קשה והק"מ האחרון בפרט הוא הכי קשה. העליה הזו הופיעה לי בסיוטים.
ובכל זאת, המירוץ הוא לדעתי הגדול ביותר בארץ מבחינת מס' משתתפים ותמיד הוא חלק מהפנינג לכל המשפחה, אז אם אתה בא לשם עם המלווה אז יש איך להעביר את הזמן במשך המירוץ.
למה לרוץ מלכתחילה, מישהו רודף אחרייך? זה אמור להיות כיף?
למה על כל האנשים שרצים נסוך פרצוף דואב וסובל..