רובנו מכירים את צ'כיה מהטיולים ומהיחסים העסקיים והאחרים שהתרחבו במישורים שונים והתקדמו אחרונה, אבל כמי שלמד בצ'כיה, למדתי להכיר את חוקיה ולאהוב את אזרחיה, את ההיסטוריה והמורשת שלה. 

מדינת ישראל אסירת תודה לצ'כיה כך שבח ראש ממשלת ישראל בביקור ראש ממשלת צ'כיה מר Mirek Topolánek והנציגים הממשלתיים הצ'כים במפגשם להחלפת דעות להידוק היחסים בין האיחוד האירופי לבין מדינת ישראל.

בשנים האחרונות מביעה צ'כיה יחס חם ואוהד למדינת ישראל. במשרד החוץ הישראלי מגדירים אותה כמדינה האירופית האוהדת ביותר לישראל. 

יחסי צ'כיה וישראל עברו עליות ומורדות במשך השנים, אולם תמיד הייתה ידידה גדולה של העם היהודי, ואף סייעה רבות בהקמת מדינת ישראל. 

בשנת 2004 הצטרפה צ'כיה לאיחוד האירופי וכיום עומדת כתורנית בנשיאת האיחוד, שם היא מביעה דעות פרו ישראליות ומונעת מהקפאת שדרוג היחסים בין האיחוד האירופי לישראל, ונלחמת קשות נגד הדעות האיראניות, האנטי ישראליות שומרת על האינטרסים של מדינת ישראל ביחסיה הבינלאומיים. לעומת מדינות אחרות היא מגרשת מארצה מכחישי שואה כפי שפעלה לאחרונה כנגד אזרח אמריקאי. 

האיחוד האירפי בהיקשר זה נכתב ע"י אחרים

"האיחוד האירופי הוא התאגדות של 27 מדינות באירופה, המשלבת בתוכה סממנים רבים של מדינה אחת, כגון פרלמנט משותף, כלכלה אחודה, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (האירו) וסממני ריבונות נוספים. מקורו של האיחוד האירופי בארגון לשיתוף פעולה בין-מדינתי שנוסד לאחר מלחמת העולם השנייה במטרה לשקם את אירופה ההרוסה ולמנוע מלחמות נוספות ביבשת.

עם הזמן צבר הארגון עוצמה מדינית וכלכלית ובהסכמת המדינות החברות הרחיב את סמכויותיו ואת מספר המדינות המשתתפות בו. בראשיתו הוא נקרא "השוק האירופי המשותף", לאחר מכן "הקהילה האירופית", ולבסוף - עם חתימת אמנת מאסטריכט ב-1992 - "האיחוד האירופי". 

האיחוד האירופי יצר שוק אחד גדול ללא גבולות מדיניים. אנשים, סחורות וכספים נעים בתוך גבולותיו של שוק זה בחופשיות, ללא צורך בהצגת תעודות מזהות, ללא תשלומי מכס וללא הגבלת סכומי הכסף המועברים ממדינה למדינה בעסקות הכלכליות. 

אילו היה האיחוד האירופי נחשב למדינה אחת, הוא היה מדורג במקום השלישי בעולם מבחינת גודל אוכלוסייתו (כ 460,000,000 נפש), ובמקום השביעי מבחינת שטחו (3,976,372 קמ"ר). המטבע הרשמי של האיחוד האירופי הוא האירו, אשר משמש כיום כהילך חוקי בכמחצית ממדינות האיחוד, ובהמשך צפויות רוב המדינות לאמצו רשמית. 

עבור האזרח הפשוט החברות באיחוד האירופי מורגשת בחיי היום יום. בניגוד לארצות הברית, שם ניתן חופש חוקתי רב למדינות המרכיבות את האיחוד לגבי חיי היום יום, כפי שנהוג במשפט המקובל, באיחוד האירופי יש נטייה הפוכה לתקנן כמה שיותר תקנים משותפים, לפי גישת המשפט הקונטיננטלי.   מעבר לנושאים החוקיים ולמטבע המשותף אחד מהשינויים העיקריים שהנהיג האיחוד הם בפתיחת הגבולות בין רוב חברות האיחוד ביניהן ניתן לנוע בחופשיות מלאה וללא ביקורת גבולות. לחופש התנועה יש גם משמעויות בתחום התעסוקה. רוב המדינות באיחוד מאפשרות לתושבי מדינות אחרות באיחוד לעבוד ולחיות ללא הגבלות למעט החובה להיות מסוגל להתפרנס ולא לעשות שימוש במערכת הרווחה ובכספי מענקי רווחה. חלק מן החברות הוותיקות באיחוד הטילו מגבלות זמניות (עד 2010) על הגירת עובדים מעשר החברות החדשות. 

 האיחוד האירופי וישראל

היסטוריה משותפת ארוכה, המתאפיינת בתלות הדדית ובשיתוף פעולה הולכים וגוברים - שניהם שותפים לאותם ערכי דמוקרטיה, כבוד לחירות ושלטון החוק, ושניהם מחויבים למערכת כלכלית קפיטליסטית בינלאומית פתוחה המבוססת על עקרונות השוק. מובילים ישראלים בתחום הפוליטיקה, התעשייה, המסחר והמדע עומדים בקשרים הדוקים עם אירופה. למעלה מחמישה עשורים של מסחר, חילופי תרבות, שיתוף פעולה פוליטי ומערכת הסכמים מפותחת ביצרו את היחסים הללו.

החל ממרץ 2003, מתקיימת השותפות בין האיחוד האירופי לישראל במסגרת מדיניות השכנות האירופית, שנועדה לאפשר למדינות שכנות שאינן חברות באיחוד להצטרף לשוק האירופי המשותף. תוכנית הפעולה הראשונה של האיחוד וישראל במסגרת זו נחתמה בדצמבר 2004.בעבר אף הועלתה האפשרות שישראל תצטרף לאיחוד האירופי, אך העניין נדחה משתי סיבות עיקריות:

1. סיבה פוליטית - ישראל נתפסת בעיני אירופים רבים כ"מדינה כובשת". לטענתם כל עוד המצב הפוליטי במזרח התיכון לא יישתפר בצורה ניכרת ויחתם הסכם שלום סופי בין ישראל ושכנותיה, ובכלל זאת הפלסטינים, אין להעלות את אפשרות צירופה של ישראל לאיחוד.

2. סיבה גאוגרפית – ישראל אינה חלק גאוגרפי מאירופה ועל כן אינה יכולה להיות חברה באיחוד , אך עם זאת קיימת תמיכה במעמד מיוחד עבור ישראל, בדומה לשווייץ, במיוחד לאחר שייפתר הסכסוך עם הפלסטינים, הכולל מעבר חופשי של הון, סחורות ואנשים. 

לייעוץ, הכוונה והדרכה להתחברות עסקית ו/או אזרחית בצ'כיה אשמח להעניק את השירותים המשפטיים הנדרשים. 

עמל אנואר, עו"ד ונוטריון

amalaw@lawopera.com

0545880000