שושי שמיר
פוסטים פופולאריים
-
סימנים פשוטים: שירה צריכה קהל אנונימי
21/5/10 | 910 צפיות
-
שיר אהבת המשוררת
8/12/12 | 795 צפיות
-
מזל טוב לצבעוני שחור צבעוני
19/3/09 | 5784 צפיות
-
סימנים פשוטים: היי שלום
2/6/12 | 966 צפיות
-
שירי מקום לתיקון: מושבת קוורץ
28/10/09 | 988 צפיות
-
סיפור: דלת סגורה בחדר של ילדה
8/10/09 | 1335 צפיות
פוסטים אחרונים
- שיר - ע'גמי 5/1/14
- דיני לכתוב 29/12/13
- מחפשת שֵׁם 23/12/13
- שיר - אילמת לא מלידה 13/12/13
- שיר - מה תעשו לי? 6/12/13
- בכה בחה בחק 29/11/13
ציתות: קלידוסקופ (מתוך הנובלה "מנסרה")
אני מעלה את הפוסט שוב, כמחווה לחברתי תמר מייק לאופר שיצירה שלה מעטרת אותו, לכבוד השתתפותה בביאנלה בוונציה, ומזמינה את כולן/ם לבקר אצלה ולככב בהוקרה http://cafe.mouse.co.il/view.php?t=1050295
קלידוסקופ
...חשוב שיהיה בקרבתך כל הזמן לוכד אור כלשהו. אני למשל מקפידה לשאת בארנקי מנסרת קריסטל על כל חושך שלא יבוא. אפילו ברגעי אפרוריות בלתי נסבלים, כשנדמה שהעולם חוזר אל המרק הראשוני, אני יודעת שהמנסרה שלי תאתר את הניצוצות הזעירים ביותר ותהפוך אותם לצבעים מרהיבים.
זוהי אלכימיה נטולת סיכון - איש לא ישרוף אותי בשל כך. מסוכנים עוד פחות הם הקלידוסקופים. אם את המנסרה יכול מישהו לתפוס כאלמנט מדעי חלילה, הקלידוסקופ מעורר את המתיקות האבודה של הילדות, ואין מי שלא יחייך בשמחה למראהו, גם אם מציצה בעדשתו גברת כבודה כמוני.
אלא שהקלידוסקופ שלי אינו משקיף על פיסות פלסטיק. בקצה צווארו של הגליל המוזהב, על שלוש המראות הארוכות המוצנעות בתוכו, ניצבת גולת זכוכית שקופה גדולה, השואבת מבחוץ לתוך עיני את העולם עצמו ומשבררת אותו.
וזה כבר סיפור אחר לגמרי, שבגללו הועלו על המוקד כל המכשפות. ואנחנו הנשים יודעות אותו משחרנו. שהרי כל אחת מאיתנו, גם אם לא ילדה מעולם, צופנת בחובה את האפשרות של הצמחת חיים שלמים, על כל יגונם ושמחתם, חלומותיהם ושברם, וגם – כל התנועות השמורות ואלה היוצאות מן הכוח אל הפועל, והזיכרונות הנאגרים והנשמטים, והמחשבות המתגבשות ואלה המתפוררות, והולם הלב באכזבתו הראשונה ובאהבתו האחרונה, והקמטים ההולכים ומצטרפים לתמונה שלמה ושברירית, ששטח פניה החיים כולם והחיים שלפני החיים ואלה שאחריהם.
והבניין הזה כולו באחריותנו, וקישוטיו ואבניו ושלדו ויסודותיו ולוחות הפלדה הקושרים אותו, והחלונות הלוך ושוב פנימה והחוצה, והמרפסות המובילות אותו להציץ בחלונות אחרים, כל הבניין העצום הזה שאת פרטיו מי יידע, נישא בתוך גופנו הדק והחשוף, שבסיסו מתנייע ללא כל שורש עד שסכנת השכרון של הנעליים האדומות מאיימת תמיד לסחוף אותו להתמכרות עד אבדון, עד שאותו בניין נצרף בחרדה שעוד מעט קט תגיע טלטלתו אל סף התהום, ולשם יצנח בצעקה איומה, בזעקת ההיבראות של חרס הנשבר ברגע לידתו.
©כל הזכויות לדימוי האמנותי שמורות לתמר מייק לאופר, בתודה רבה על נדיבותך http://cafe.mouse.co.il/view.php?u=184804 ©כל הזכויות לטקסט שמורות לשושי שמיר |
תגובות (41)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ברכות מכל הלב לתמר
המון הצלחה
כל כשרון ראוי לציון
להכרה
כך הוא צומח
מלבלב
ציור יפה מאד
צבעים חמים
חג שמייח
בלבן
לאה
נהדר - אהבתי
*
חג שמח
יש לך כתיבה יפיפיה וזורמת .
הציור מקסים בפני עצמו מה שכתבת מקסים בפני עצמו ושניהם ביחד נפלאים . מקסים מקסים עושה טוב לנשמה ולדמיון . תודה
ציור מרשים ביותר.....
אהבתי:)
יום נעים
תמר
מאחלת לך הצלחה
את ראויה לה בכל מובן
מחזיקה לך אצבעות
טקסט יפיפה, חכם ומלמד,
כתוב ברוך עוצמתי מאין כמוהו...
בני.
לברכת החג השמח
דודושושי יקרה! ריגשת אותי מאוד... הטקסט מאוד מתחבר לדימוי שיצרתי.
תודה לך!
כתבתך מיוחדת מאוד.
תמר
הציור יפה מאוד!!!
בהצלחה(((((*
חג שמח!!!
היי שושי
את כותבת נפלא, ממש נפלא
גם הציור של חברתך מקסים ושתהיה לה הצלחה עצומה
רק אושר
רון
:-)
ציור מרשים ויפה!
בהצלחה בוונציה
נהנתי מהציור...
אהבתי את הכתיבה...
תודה על התגובות המרגשות והמעשירות.
לפעמים נדמה לי שאני מציגה כאן כובד רב מדי
ותמיד אני מופתעת מחדש
שושי
אהבתי והתרגשתי מתמונת הקליידוסקופ
והקמטים ההולכים ומצטרפים
לתמונה שלמה ושברירית,
ששטח פניה החיים כולם
והחיים שלפני החיים ואלה שאחריהם.
(אשוב עם * )
שושי יקרה
את כותבת נהדר
"
עד שאותו בניין נצרף בחרדה שעוד מעט קט תגיע טלטלתו אל סף התהום, ולשם יצנח בצעקה איומה, בזעקת ההיבראות של חרס הנשבר ברגע לידתו"
אני מזמינה אותך לבלוג של הציירת אופירה אוריאל שמילותייך חיברו אותי אל עבודותיה. ההיבראות הזו מחדש היא כמו ציפור הפניקס הנולדת מחדש אל החיים
http://cafe.themarker.com/view.php?u=208022
חג שמח* אהבתי מאוד את כתיבתך שונה מאוד מהשירה
שושי
כתבת כל כך יפה
ויש כאן אינפורמציה שהסבירה לי כמה דברים על מושגים שהדהדו לי בראש כמו הקלידוסקופ.
אצלי הקלידוסקופ בעין השלישית שלי והוא כלי מעולה לניקיון אנרגטי.
כילדה היה לי קלידוסקופ :)
קראתי אותך ושמחתי לגלות שהיא עדיין כאן, הילדה הזאת שמסתכלת בקלידוסקופ...
וגם האישה והבית - גם הן כאן
מרגשות המילים של פוריות והכלה, הקושי והיופי, אחדות הניגודים
*
רעיון וביצוע כלבבי!
שושי חג שמח מלא אור
פוZית*
תמיד אנו צריכים לידינו לוכד אור.
יפה*
***
הטקסט שח, שושי, קליידוסקופ של צבעים
חג שמח
רונית
ובכל זאת מתמקדת ב-
והבנין הזה כולו באחריותנו
ואנחנו הנשים יודעות אותו משחרנו
ונושאות אותו לעד!
אשוב...
תודה שהזכרת את קיומו הנשכח.
...חשוב שיהיה בקרבתך כל הזמן לוכד אור כלשהו.
כמה נכון...
*
וואו שושי
למקרא שורותיך דימיתי את
הסיפור "דירה להשכיר" של לאה גולדברג
בהאנשה שונה של תקווה ואור
של דירת גג הצופה למרומים וליפי הבריאה
כמה שזה נכון
כתבת יפה ביותר
אהבתי
אימצתי
"המנסרה שלי תאתר את הניצוצות הזעירים ביותר
ותהפוך אותם לצבעים מרהיבים."
שושי יקרה,
אהבתי את הדימויי הזה
ואכן הכל טמון בנו
לדעת לקחת את הדברים
ולהניחם במקומם....
כשאני קוראת את דברייך
אני מאירה כמוך ובזכותך!
זה החסד שלו זכיתי ביום קשה זה
תודה שנכנסת לחיי
שלך,גרטה*
בחרתי לראות את היפה -
את משחק הצבעים הנוצרים
את לידתה מחדש של כל צורה
את היופי
את האור.
נפלא.
אכן מקודש כל הכאוס הזה.
ואת רעיון המנסרה בכיס לקחתי איתי. זה בדיוק מה שאני צריכה בימים אלה.
רק שלא מצאתי את הפתרון עד שבאת...
שושי יקרה!
דברייך נוגעים עצובים ונכונים.
זכרונותינו הם כקליידוסקופ, תנועה קלה והם נשברים, מתאחדים, מקרינים...
תודה לך
אסתר
וואו שושי
יפה מאד
אבל למה זעקה של חרס נשבר
החיים הם מתנה כל כך יפה, הכי יפה
זעקת הלידה היא קריאת התפעלות מהיופי והאושר האינסופיים
חג שמח
רון
:-)
כל כך הרבה כתבת, ועמוק ונוקב
ובכל זאת מתמקדת ב-
והבנין הזה כולו באחריותנו
ציור מרשים ביותר.....
אהבתי:)
יום נעים
נטלי