אמש, דמְמה המדינה. כנסים, טקסים ועצרות זכרון נערכו במקומות רבים, אך למרות שלל האֵרועים המסורתיים והאלטרנטיביים, היו כאלה, שבחרו להתייחד עם כאבם ומחשבותיהם בד' אמות ולצפות בטלוויזיה. אלא מאי? צפית בתכנית אחת - החמצת את האחרות. לדעתי, אין להסתפק ב"בּוּם" תקשורתי ביום אחד בלבד. בין התכניות בעלות הרייטינג הגבוה, בפריים טיים, יש לשלב הבזקים מתכניות המקור ומפעלי ההנצחה, להעלות זכרו של אדם אחד, לספר את ספורו של נופל אחד, להשמיע שיר אחד. יש לנו מורשת, יש לנו תרבות, יש לנו יוצרים איכותיים, וכדאי שנזכור מאין באנו, מדוע אנו כאן, ואנה פנינו מועדות. |
איננה
בתגובה על גם בצ'כיה הכלבים עושים צרכים
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חינוך לערכים חיוני להמשך קיומנו. לא ניתן לחנך לערכים ולאיכות באמצעות שידור תכניות רדודות ושטחיות. קל להאשים את העם, ולומר "זה מה שהעם רוצה". מישהו ניסה אחרת?
האִיום האמיתי על קיומנו כעם וכמדינה הוא האטימות מִבית, עצימת העיניים, תרבות ה"אינסטנט". בעבורי, קושי הוא אתגר, ואני מעדיפה התמודדות עם המציאות ועם האמת על-פני מדיניות בת יענה.
ברוכה השבה השווה :-)
ותודה על הכוכב.
*
נכון !
.
אשוב
}{שטוטית