אמש, דמְמה המדינה. כנסים, טקסים ועצרות זכרון נערכו במקומות רבים, אך למרות שלל האֵרועים המסורתיים והאלטרנטיביים, היו כאלה, שבחרו להתייחד עם כאבם ומחשבותיהם בד' אמות ולצפות בטלוויזיה. אלא מאי? צפית בתכנית אחת - החמצת את האחרות.

לדעתי, אין להסתפק ב"בּוּם" תקשורתי ביום אחד בלבד. בין התכניות בעלות הרייטינג הגבוה, בפריים טיים, יש לשלב הבזקים מתכניות המקור ומפעלי ההנצחה, להעלות זכרו של אדם אחד, לספר את ספורו של נופל אחד, להשמיע שיר אחד.

יש לנו מורשת, יש לנו תרבות, יש לנו יוצרים איכותיים, וכדאי שנזכור מאין באנו, מדוע אנו כאן, ואנה פנינו מועדות.