כותרות TheMarker >
    ';

    בועה בקרקעית הים

    ארכיון

    מה, אני היסטוריון?

    99 תגובות   יום שלישי, 28/4/09, 15:12

     

     

      שוב אנחנו כאן אתכם בתכנית "הכחש כבקשתך" המשודרת בכל העולם, וניגש ישר לשאלות המאזינים. כן, בבקשה, המאזין הראשון.

     

     - שלום, אני מכחיש שואה גאה, אבל לאחרונה עברתי להתגורר בישראל מטעמי עבודה. מה אני יכול לעשות?

     

     שאלה טובה. כידוע, בישראל ובמדינות  אחרות, אסור להכחיש את שואת יהודי אירופה. אני מציע לך להכחיש את שואת הארמנים.

     

     - מדוע?

     

     -בישראל יש מסורת ארוכה ואיתנה של הכחשת שואת הארמנים. בשביל מכחיש יקר כמוך, ישראל היא גן עדן. מובטח. תנסה, ידידי. אגב, חבל שלא התקשרת לתכניתנו הקודמת. ב-24 באפריל מציינים בכל שנה ברחבי העולם את יום הזיכרון לשואת מיליון וחצי ארמנים (עאלק). יכולת בישראל להכחיש כמו גדול, ברחובות עם דגלים וצעיפים טורקיים.  לא נורא בכל אופן, בהצלחה. תודה ולמכחיש הבא.  

     

    ----------

     

     

       בליל ה-24 באפריל 1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, הממשלה העותומאנית עצרה קרוב ל-300 אינטלקטואלים ואישי ציבור ארמניים. מאוחר יותר הוצאו להורג.

     

      חלק מהם

     

     '' 

     

     עד ספטמבר חוקקו שני חוקים: אחד המאפשר לממשלה להעביר מאזור מגוריו כל אדם שהיא חשה כ"סיכון לביטחון המדינה". כעבור חודשים אחדים, נשים ילדים וזקנים ארמנים התאימו בדיוק להגדרה זו של סיכון ביטחוני.

     השני, חוק הנכסים ה"נטושים", המסמיך את השלטונות לתפוס ולהפקיע כל רכוש וסחורה של המגורשים על פי החוק הראשון. שני החוקים האלה הוציאו לדרך את המשלוחים ההמוניים של ארמנים למזרח ולדרום ותפיסת כל רכושם.

     

     

      הארמנים הובלו ברכבות וברגל מכל האימפריה לכ-25 מחנות ריכוז באזור צפון סוריה והגבול עם עיראק. חלק הושמד בהם, השאר הוצעדו בצעדות המוות. הטורקים הצעידו מאות אלפי ארמנים חסרי כל, למעט מה שיכלו לסחוב על גופם, כולל ילדיהם, אל המדבר הסורי. שם ובצעדות המוות בדרך, מתו מאות אלפים מצמא, רעב, וירי עליהם.  

     

     

    File:Marcharmenians.jpg

     

       שיטת השמדה אחרת של ארמנים היתה העמסתם על אניות בחופי הים השחור והטבעתם בו. אלפים אחרים רוכזו בכפרים ובכנסיות ונשרפו שם. 

     

      "אירגון מיוחד" ( Teskilat-I Mahsusa  ) הוקם לצורך קידום התכנית להשמדת הארמנים בטורקיה (דומה ל-Einsatzgruppen  - כוחות המשימה שהקים כעבור עשרים שנה הימלר, ועסקו בכפוף ל-SS   בחיסול יהודים, צוענים, קומוניסטים וכו').

     הממשלה הטורקית שיחררה אלפי פושעים אלימים מבתי הכלא כדי שיצטרפו לאירגון זה, וילוו את צעדות הארמנים אל מותם במדבר, תוך כדי הריגת חלקם בדרך.

     

    יתומים ארמנים במדבר הסורי. הוריהם כבר נרצחו.

     

    '' 

     

     

       לארה"ב, שהיתה ניטראלית עד להצטרפותה למלחמה ב-1917, היתה שגרירות ומספר קונסוליות ברחבי האימפריה. הקונסולים העבירו דיווחים ועדויות רבות וברציפות על המשלוחים למזרח ועל מעשי טבח בכל המדינה. 

     אחד המדווחים הגדולים על רצח העם הארמני, היה השגריר (היהודי) של ארה"ב שם, הנרי מורגנתאו, שתיאר את רצח העם כ"פשע הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית", כפי שאכן היה עד למלחמת העולם הבאה.  חלק מהעדויות המצולמות הגיעו מהרופא הגרמני Armin Wegner   שסיכן חייו כדי לחשוף לאורך זמן הזוועות שראה.

     

     

       כפי שהסבירה בהרחבה החוקרת בת יאור, רצח העם הארמני היה חלק מהג'יהאד של המוסלמים הטורקים נגד הנוצרים הארמנים. הג'יהאד הזה הצליח להשמיד מיליון וחצי בני אדם, מתוך כשני מיליון וחצי ארמנים שחיו שם לפני המלחמה. 

     

      המדיניות הרשמית של טורקיה עד היום היא הכחשת רצח העם הזה. מי שמבקר את ההכחשה צפוי למשפט וענישה, כפי שנעשה מספר פעמים לעורך עיתון טורקי-ארמני Hrant Dink  , על פי הסעיף   301 בחוק, האוסר "לפגוע בטורקיה".  דינק נרצח ב-2007 על ביקורתו זאת. רוצחו נחשב גיבור לאומי בעיני רבים בטורקיה, כבר בזמן מעצרו.

    A video still showing Ogun Samast, who has confessed to the murder of Hrant Dink, holding a Turkish flag next to security officials
     

     

     בתמונה: הרוצח עם שוטרים מעריצים.
      

       כלומר, בזמן שבמדינות מסוימות חוקקו חוקים האוסרים להכחיש רצח עם, בטורקיה אסור להכחיש את הכחשה. 

      עד היום, למעלה מעשרים מדינות הכירו רשמית בהרג ההמוני המאורגן של הארמנים בין השנים 1915-1928 כרצח עם (Genocide  ), בנוסף ל-42 מהמדינות בארה"ב.

     

      העמדה הרשמית של מדינות אחרות, כגון ישראל, היא שהשאלה הזאת היא "נושא להיסטוריונים". כלומר, אנחנו לא יודעים האם היה רצח עם או לא.  אולי היה, אולי לא.

      בצרפת קיים חוק (2006) האוסר על הכחשת רצח העם הארמני, כפי שקיים במדינות שונות לגבי שואת היהודים. 

     הפרלמנט הגרמני העביר החלטה (2005) המוקירה את זכר קורבנות "הגירוש וההשמדה ההמוניים והמאורגנים של הארמנים, כאשר נשים, ילדים וזקנים הוצעדו החל מראשית 1915 בצעדות מוות אל המדבר הסורי". 

     

       רפאל למקין (Lemkin  ) היה משפטן ממוצא פולני-יהודי ( 1900-1959), שהקדיש את חייו המקצועיים לניסיון להילחם בפשעים נגד האנושות כגון רצח עם, גם במישור המשפטי הבינלאומי.

      רוב משפחתו נהרגה בשואה, הוא נפצע כחייל בצבא הפולני. תרומתו המפורסמת ביותר היא יצירת המונח     Genocide  והגדרתו המשפטית  (1944). השקפתו כי פשע זה הוא בר ענישה במשפט הבינלאומי התקבלה בעולם ( והיתה אחד היסודות למשפטי נירנברג). 

     אחד המניעים העיקריים לעיסוקו ב-Genocide   היה רצח העם הארמני, כפי שהעיד במספר הזדמנויות. באחת מהן, בראיון ב-1949 ל-CBS  , אמר: "התחלתי להתעניין ב-Genocide   כי זה קרה כל כך הרבה פעמים. קודם לארמנים, אחר כך היטלר...". 

      לגבי שני המקרים האלה, הטרידה אותו הקלות בה מעצמה יכולה לבצע רצח עם מאורגן ומתוכנן של עם חסר ישע.

     

    רפאל למקין

    ''

     

     

      ביום הזיכרון לרצח העם הארמני ב-2000, הוזמן שר החינוך הישראלי לכנסיה הארמנית בירושלים העתיקה.  הוא נענה להזמנה, ושם אמר בין היתר: "בתכנית הלימודים החדשה שלנו בהיסטוריה הייתי רוצה לראות פרק מרכזי על רצח עם, ובתוכו התייחסות גלויה לג'נוסייד הארמני." 

     למחרת, שר המשפטים אמר גם הוא שהאירועים  ההם היו רצח עם ולא שום דבר אחר. הטורקים מחו וישראל ביקשה יפה סליחה, תוך הבהרה שהשרים ביטאו את דעותיהם הפרטיות בלבד.

     הובהר שאין שינוי במדיניות הישראלית ש"לא יודעת", כי זה נושא ש"רק היסטוריונים" יכולים להחליט לגביו. (שר החינוך היה יוסי שריד, שר המשפטים יוסי ביילין וראש הממשלה אהוד ברק).

      בממשלות אחרות בישראל, לא נמצאו אפילו שני שרים לא מבוהלים. 

     

     

      משואה לתקומה ומתקומה לטיול בטורקיה. 

     

     

     

       במדינות מסוימות בעולם, אסור על פי חוק היום להכחיש את שואת היהודים, כלומר להגיד: "לא היתה". מכחישי השואה עברו בלית ברירה ל"לא בטוח אם היתה או לא. אני לא היסטוריון, מה תעשה לי?"  

     

     

     ב-2003 נבחרה נעמי נלבנדיאן להדליק משואה ביום העצמאות, בזכות פעלה במחלקת השיקום של בית החולים הדסה. מכיוון שהיא ארמנית (ילידת חיפה) ודור שלישי לניצולי השואה הארמנית, בחרה להציג עצמה בעלון ההסברה לקראת הטקס ככזאת. בעקבות פניה של טורקיה למשרד החוץ הישראלי, אולצה לשנות הטקסט שייקרא בטקס עצמו, ובמקום "דור שלישי לניצולי השואה הארמנית מ-1915" לומר "בת העם הארמני למוד הסבל". 

     (עם ישראל ונציגיו בטוחים בעצמם ונועזים די הצורך כדי לקבוע רשמית וללא עזרת היסטוריונים שפה ושם קיימים גם כמה גויים למודי סבל. אבל כבודדים ולא הרבה!).

     

     

      בשנים האחרונות, נשמרת בכנסת ישראל בקפידה המסורת המפוארת של הסרה מיידית מסדר היום של כל הצעה לדון ברצח העם הארמני. לפעמים, צופים ב"דיונים" האלה מיציע האורחים, ראשי הקהילה הארמנית בישראל. הם יודעים מזמן ששואתם לא שואה כאן, ורצח העם של אבותיהם לא רצח עם כאן. מקסימום קרו לכם כמה תקריות לא סימפטיות. קורה.

     

      כפי שאומר פרופ' יאיר אורון, ישראל הפכה "למסייעת הגדולה ביותר של טורקיה במדיניות ההכחשה שלה". 

      המניע התועלתני –עסקים ופוליטיקה עם הטורקים חשובים יותר מהאמת- איננו היחידי בהתכחשות הישראלית משואתם של אחרים. גם במעשי רצח עמים אחרים חסרי אינטרסים כאלו, לא מגלים היהודים כל עניין. 

     ואפילו אם נעשו אחרי השואה וממש בימינו, בזמן קיומה של מדינת ישראל.

     

     על קמבודיה, רואנדה וכו' ישמעו ילדי ישראל אולי ב"ארץ עיר".  החינוך היהודי מגדיר סבל וג'נוסייד כמשהו שגויים עושים ליהודים. או שלא קיים.

      

     הנה כל השורה ורבע על התקופה ההיא המופיעה ב"בריטניקה החדשה לנוער" בערך ארמנים: "בשנים 1915-1916 טבחו הטורקים בארמנים בשיטתיות ובאכזריות והרגו כמיליון מהם". 

     

     

     

     טוב, הלאה. מספיק לבזבז את האנציקלופדיה עם הנושא הזניח הזה.

    לערך הבא אחרי "ארמנים"!

     

    ארמסטרונג, לואי (1900-1971).

     

     ''

     

     

     

    לתמונות של Wegner ולמידע רב נוסף:   www.armenian-genocide.org

    דרג את התוכן:

      תגובות (89)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/5/11 19:52:

      צטט: הולמס 2011-05-31 19:33:08

      רק שלא נחטא בהכללות. אני מכיר יותר מהורה אחת ויותר מהורה אחד שדואגים להנחיל גם את מה שאנו מלינים שלא מונחל קולקטיבית. נכון שאינם נמנים על קבוצת הרוב. אזל גם תמורה אינקרמנטלית הנה בעלת משמעות ותוקף , לשיטתי.

       

      בוודאי, לכן כתבתי שאף אחד כמעט לא מספר לילדיו (לולא היו חריגים לא היינו מדברים על זה).

      כן, תמורה אינקרמנטאלית זה מה שבן אדם יכול.

        31/5/11 19:33:
      רק שלא נחטא בהכללות. אני מכיר יותר מהורה אחת ויותר מהורה אחד שדואגים להנחיל גם את מה שאנו מלינים שלא מונחל קולקטיבית. נכון שאינם נמנים על קבוצת הרוב. אזל גם תמורה אינקרמנטלית הנה בעלת משמעות ותוקף , לשיטתי.
        31/5/11 19:06:

      צטט: הולמס 2011-05-31 18:19:09

      פוסט חשוב.

      והתמדה ראויה להערכה, שלך, באזכור הנושא ומעקב אחר סו קולד "מנהיגינו" בהתייחסותם לסוגיה זו.

       

      כשלא מרפים מול הסתרה ושקר, האמת נחשפת לכל. לפעמים מהר יותר, לפעמים לאט.

       

       באירועים בהם היו מעורבים אדם אחד או שניים, יתכן שהאמת לא תתגלה לעולם, העוול יטויח ויישכח.

      בניגוד לזה, במגה-אירועים כמו ג'נוסייד, כלום לא יעזור לשקרנים, לצבועים, לפחדנים ולמכחישים.

       

      בוודאי לא עכשיו. בתקופה של אינטרנט, וויקיליקס, בלוגים וזרימה גלובאלית של אינפורמציה, אין עוד תקווה ועתיד להסתרות ולהכחשות.

       

      אילו הסתרות? יש שני סוגים: של מה שנעשה בעבר ושל מה שנעשה ברגע זה.

       

       באשר למנהיגים, אני לא נוהג ליחס להם שום מגרעה התנהגותית, מוסרית או אחרת שאינה נחלת החברה שבוחרת אותם שוב ושוב, לשלוט ולחוקק.

       

       אם הייתי חושב שרק בהם יש פגם כלשהו, סביר להניח שהייתי כותב לשליטים. אבל האמת היא שאף אחד כאן לא תפס שילטון בכוח והשליט ערכים זרים לחברה. גם בבתים אף אחד כמעט לא מספר לילדיו על שואות באפריקה, אסיה, אירופה או כל מקום אחר. גם אם התרחשו לאחרונה!

       זה פשוט לא מעניין את החברה, ויש להכיר באמת זאת.

       

      בימים דמוקרטיים אלה, המנהיגים אינם מושחתים יותר מהחברה שמניבה אותם, או אדישים יותר לסבל של אחרים  מהחברה שמצמיחה אותם.

       

       מעל לדרג המדיני נמצא הדרג העליון והעיקרי במשטר דמוקרטי, הנושא בעיקר האחריות: הדרג הבוחר.

        31/5/11 18:19:

      פוסט חשוב.

      והתמדה ראויה להערכה, שלך, באזכור הנושא ומעקב אחר סו קולד "מנהיגינו" בהתייחסותם לסוגיה זו.

        31/5/11 15:15:

      יפה מאוד!

       

      כמה נחמד להתעלם גם מהנעשה בסין ובצפון קוריאה.

        31/5/11 06:59:

      http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1229787.html

       שמעו בדיחה:

       ריבלין: "זוהי חובתי כיהודי וכישראלי, להכיר בטרגדיות של עמים אחרים. שיקולים דיפלומטיים, חשובים ככל שיהיו, אינם מתירים לנו להתכחש לאסונו של עם אחר".

       

       מעניין באיזה יום בשנת 2011 התחילו ריבלין ודומיו להרגיש "יהודי וישראלי" שחובתו להכיר בטרגדיות של עמים אחרים.

       ובאיזו שעה גילתה לו רוח הקודש לפתע ש"שיקולים דיפלומטיים, חשובים ככל שיהיו, אינם מתירים להתכחש לאסונו של אחר".

       

      אם לתופעות כמו ריבלין ורוב חבריו היתה טיפת יושר לפני גיל 70, הרבה היה נראה אחרת כאן.

       

       

        28/5/11 11:10:
      תודה שכתבת את זה. מאוד חשוב. מקווה שזה יזיז משהו...
        19/5/11 12:00:

      צטט: Rachel. 2011-05-19 11:00:24

      זה כל כך לא היה בהייד שאפילו הראו אייטם בחדשות. אולי השלב הבא יהיה להכניס את הנושא לספרי הלימוד

       

       אני מבקש לא להיסחף. דבר אחד זה לחפש דרכים להציק לטורקים ודבר אחר זה להתחיל פתאום ללמד ילדים יהודיים שיש כמה עמי גויים שעברו ג'נוסייד.

       זה עוד לא נעשה כאן, וכנראה מצריך שינוי תודעתי וחינוכי של ממש.

        19/5/11 11:00:
      זה כל כך לא היה בהייד שאפילו הראו אייטם בחדשות. אולי השלב הבא יהיה להכניס את הנושא לספרי הלימוד
        19/5/11 08:49:

      בהחלט, רחל.

       

       אחת הסיבות שבגללן עקבתי אחרי הנושא היא שהיה ברור שיום אחד היהודים יבינו ששיתוף הפעולה שלהם עם ההכחשה לא ימנע מהטורקים להגיד ולעשות מה שימצאו לנכון ביחס לישראל.

       

       אז יום אחד התחילו להבין את זה כאן, והחליטו לאפשר סוף סוף לכמה יפי נפש "לקיים דיון" אחד פתוח!

      פששששש איזה אומץ ישראלי.

        3/5/11 08:18:
      תודה רבה דניאל
        2/5/11 13:39:
      כהרגלך, אתה מספק חומרים חשובים מאין כמותם. תודה לך על הפוסט הזה.
        2/5/11 11:01:
      דניאל אין מה לאמר. מקווה שיקראו את המאמר הזה כמה שיותר אנשים
        1/5/11 15:32:

      צטט: גאליס 2011-05-01 15:21:47

      אי העשייה וההתעלמות שלנו משמשים גיבוי ותמיכה למדיניות ההכחשה. זו בגידה עצמית שלנו בעצמנו. חבל...

       

      חבל מאוד.

      וכל עוד תשלוט תפיסת עולם עיוורת לכל סבל אלא אם הוא יהודי ו/או ציוני, אין לצפות לשינוי.

        1/5/11 15:28:

      צטט: Rachel. 2011-05-01 15:11:35

      צטט: Danniell 2011-05-01 14:48:41

      צטט: Rachel. 2011-05-01 14:29:48

      צטט: Danniell 2010-04-12 13:37:44

      צטט: ~עיניים~ 2010-04-12 12:15:37

      איך עברה שנה

       

       


      כן, וכמה לא נלמד כאן.

       

      ועוד שנה עברה חלפה

       

      וקצת נלמד כאן, אולי.

      שהתחנפות לטורקים המכחישים תוך זילזול בשואה של אחרים, לא הועילה למתחנפים.

       

      מעניין שלא מלמדים את העובדה האולי לא וודאית  אבל שיש לה בהחלט מקום בספרי ההסטוריה  .

      ככתוב :  ייתכן והעדר תגובה בינלאומית נחרצת לרצח העם הארמני השפיעה על שיקולי הנאצים בבואם להחליט על הפתרון הסופי. מסופר שכאשר היטלר הציג את תוכניתו ב-1939 ונדרש לגבי תגובת העולם לרצח העם הוא העיר: "מי זוכר היום את רצח העם הארמני?".[17

       

      הגרמנים למדו מרצח העם הארמני יותר מדבר אחד.

      הם לא המציאו משלוחי השמדה מזרחה, הקמת כוחות מיוחדים למשימות "מיוחדות" מסוג זה, ועוד.

        1/5/11 15:21:
      אי העשייה וההתעלמות שלנו משמשים גיבוי ותמיכה למדיניות ההכחשה. זו בגידה עצמית שלנו בעצמנו. חבל...
        15/1/10 11:17:

      צטט: lior peleg 2010-01-14 20:56:04

      צטט: Danniell 2010-01-14 11:24:49

      צטט: lior peleg 2010-01-13 19:04:34

      אחד הפוסטים היותר חשובים שנתקלתי בהם בקפה, וחבל שהוא "נקבר" לשבעה חודשים.

       

       


      תודה, ליאור.

      בדיוק בימים אלה נסתה ממשלת ישראל להראות לטורקים שיש לעם הזה עקרונות, והוא לא יעבור לסדר היום על סדרת טלויזיה בטורקיה.

      על רצח מיליון וחצי בני אדם כן.

       

        הטורקים יכולים להיות רגועים. ממשלת ישראל עלולה להושיב אמנם מדי פעם נציג טורקי על כיסא קטן או על שטיח לכמה דקות, כל פעם שתגלה מערכון או סדרה לא לרוחה.

       אבל ככל שהדברים אמורים ביחס הישראלי לשואת הארמנים, שגרירי טורקיה כאן לדורותיהם יוכלו לשבת לבטח על הגגות של מגדלי עזריאלי.

       

       

       כמו שלמדנו כשעוד היינו ינוקות, כמו אמא, שואה יש רק אחת... 

       

       

      ולא פלא.

       

       כפי שתושבי ארה"ב קוראים למדינתם "אמריקה"

      מה שמשקף היטב יחסם של רבים שם לשאר ארצות היבשת:

      בלתי נראות.

      (כאילו הצרפתיים היו קוראים למדינה שלהם "אירופה").

       

       ומי שהתרגל לראות רק עם אחד

      יהיה מסוגל לראות רק רצח עם אחד.

        14/1/10 20:56:

      צטט: Danniell 2010-01-14 11:24:49

      צטט: lior peleg 2010-01-13 19:04:34

      אחד הפוסטים היותר חשובים שנתקלתי בהם בקפה, וחבל שהוא "נקבר" לשבעה חודשים.

       

       


      תודה, ליאור.

      בדיוק בימים אלה נסתה ממשלת ישראל להראות לטורקים שיש לעם הזה עקרונות, והוא לא יעבור לסדר היום על סדרת טלויזיה בטורקיה.

      על רצח מיליון וחצי בני אדם כן.

       

        הטורקים יכולים להיות רגועים. ממשלת ישראל עלולה להושיב אמנם מדי פעם נציג טורקי על כיסא קטן או על שטיח לכמה דקות, כל פעם שתגלה מערכון או סדרה לא לרוחה.

       אבל ככל שהדברים אמורים ביחס הישראלי לשואת הארמנים, שגרירי טורקיה כאן לדורותיהם יוכלו לשבת לבטח על הגגות של מגדלי עזריאלי.

       

       

       כמו שלמדנו כשעוד היינו ינוקות, כמו אמא, שואה יש רק אחת... 

        14/1/10 11:24:

      צטט: lior peleg 2010-01-13 19:04:34

      אחד הפוסטים היותר חשובים שנתקלתי בהם בקפה, וחבל שהוא "נקבר" לשבעה חודשים.

       

       


      תודה, ליאור.

      בדיוק בימים אלה נסתה ממשלת ישראל להראות לטורקים שיש לעם הזה עקרונות, והוא לא יעבור לסדר היום על סדרת טלויזיה בטורקיה.

      על רצח מיליון וחצי בני אדם כן.

       

        הטורקים יכולים להיות רגועים. ממשלת ישראל עלולה להושיב אמנם מדי פעם נציג טורקי על כיסא קטן או על שטיח לכמה דקות, כל פעם שתגלה מערכון או סדרה לא לרוחה.

       אבל ככל שהדברים אמורים ביחס הישראלי לשואת הארמנים, שגרירי טורקיה כאן לדורותיהם יוכלו לשבת לבטח על הגגות של מגדלי עזריאלי.

       

        13/1/10 19:04:
      אחד הפוסטים היותר חשובים שנתקלתי בהם בקפה, וחבל שהוא "נקבר" לשבעה חודשים.
        13/1/10 10:11:

      צטט: SivanS'Art 2010-01-12 20:15:17

      שלום חברי החדש

      פוסט קורע לב ונשמה.

      אין כמו הכחשה טובה על הבוקר,

      ומה בתפריט מחר?

       

       


      יש הרבה מאוד הכחשות.

       

       כל הרואה רק את עצמו, סבלו, שבטו, דתו, כתו, שפתו, דגלו ואגדותיו

      חי בהכחשה קבועה וגורפת של כל השאר

      חור שחור סביב אני ואנחנו

      שבולע כל יכולת לראות.

       

       הכחשה אחת ענקית

      שביטויה רבים

      לגבי העבר

      וההווה.

        12/1/10 20:15:

      שלום חברי החדש

      פוסט קורע לב ונשמה.

      אין כמו הכחשה טובה על הבוקר,

      ומה בתפריט מחר?

        14/6/09 15:37:

      צטט: chercher la femme 2009-06-14 12:51:59

      ההכחשה עובדת..מי צריך צדק?

      אז נכון, מדי פעם יקומו כמה נשמות טובות,כמוך

      להזכיר להם את ההיסטוריה,אבל היסטוריה זה דבר שאפשר לשכתב,

      וגם נשמות טובות מתעייפות..

      מה זה שואה?

       

       


      כן, הכחשות ושיכתובים עובדים במקרים רבים, בעיקר כשלא מפריעים להם.
        14/6/09 12:51:

      ההכחשה עובדת..מי צריך צדק?

      אז נכון, מדי פעם יקומו כמה נשמות טובות,כמוך

      להזכיר להם את ההיסטוריה,אבל היסטוריה זה דבר שאפשר לשכתב,

      וגם נשמות טובות מתעייפות..

      מה זה שואה?

        14/5/09 19:10:

      צטט: la nina 2009-05-12 18:35:53


      ניסיתי לברר באיזה מישור אתה מדבר. הבנתי. מסכימה איתך לגמרי. וזה חתיכת אתגר, הבחירה הזאת. שד חדש להרוג בכל יום.

       

       


      כן. כל בחירה מעלימה שד כזה. או מנציחה אותו הלאה :)
        12/5/09 18:35:

      ניסיתי לברר באיזה מישור אתה מדבר. הבנתי. מסכימה איתך לגמרי. וזה חתיכת אתגר, הבחירה הזאת. שד חדש להרוג בכל יום.
        12/5/09 18:31:

      צטט: la nina 2009-05-12 18:16:42

      צטט: danniell 2009-05-08 11:03:35

      מה כל פרט יכול לעשות? האם הוא יכול לשנות את כל העולם או את עצמו?

      למיטב ידיעתי, את עצמו.

       

      להיות מודע לבחירה האישית באימוץ זהות קולקטיבית (כמו דת ולאום) ולהשלכות הבחירות האלה.

       

      אלפי שנים, מלחמות אכזריות רבות ומיליוני הרוגים לקח לחלק מהאנושות לגלות את היכולת לבחור בחופש מדת.

      כמה עוד זמן ייקח לגלות את היכולת לבחור גם בחופש מלאום?

      זה מרגיש לי נכון לגמרי, ברמה האישית-רוחנית. אבל האם זאת סוג הבחירה שאתה מדבר עליה, או שיש כאן גם בחירה פרגמטית? ואם כן, מה המשמעות שלה?

       

       יש בחירה שאין לה תוצאה? כלומר, שאין לה צד "פרגמטי"?

       

       לא לחיות כאן? ואם לחיות כאן, אז מה המשמעות של "חופש מלאום" בקונטקסט הזה, איך בוחרים בזה?

      איך הבחירה הזאת נראית במישור הכי יומיומי שלה?

       

       ראשית, להיות מודע לאפשרות לבחור בחירות מסוג זה, זה אתגר עבור כל אדם בעולם.

      על כל רך נולד מתנפלים מיד ומנסים לתכנת את מוחו כך שיאמין עד יומו האחרון שדת ולאום אינם רעיונות והזדהויות אפשריות, אלא עובדות טבע. ואם לא יערער על מוסכמות ודעות קדומות אלה, יישאר שקוע בהן.

       לגבי השאלה "איך הבחירה הזאת נראית במישור הכי יומיומי שלה?", סביר להניח שבעבר -כאשר היה מובן מאליו שדת היא בהכרח חלק בלתי נפרד מחייו של האדם- מי שהיה מעלה את האפשרות לחיות חופשי מדת, היה נשאל שאלה דומה :)

       כל הבוחר במשהו רואה את תוצאת בחירתו.

      קרה לך פעם שבחרת במשהו ולא ראית את התוצאה? שהיית צריכה לשאול אחרים כיצד היא נראית?

       לעניות דעתי, הדרך פתוחה בפני כל אחד לגלות.

       

       

        12/5/09 18:19:

      צטט: ערסאל 2009-05-10 09:47:23

       

      אכל רק לאמור, שיהודיות חרדיות,לא יוצאות ממנו טוב. 

      נראה לי ש"חרדיות" בקונטקסט הזה, זה קצת כללי מידי. לפחות תעשה הבחנה בין ש"ס לאגודה.
        12/5/09 18:16:

      צטט: danniell 2009-05-08 11:03:35

      מה כל פרט יכול לעשות? האם הוא יכול לשנות את כל העולם או את עצמו?

      למיטב ידיעתי, את עצמו.

       

      להיות מודע לבחירה האישית באימוץ זהות קולקטיבית (כמו דת ולאום) ולהשלכות הבחירות האלה.

       

      אלפי שנים, מלחמות אכזריות רבות ומיליוני הרוגים לקח לחלק מהאנושות לגלות את היכולת לבחור בחופש מדת.

      כמה עוד זמן ייקח לגלות את היכולת לבחור גם בחופש מלאום?

      זה מרגיש לי נכון לגמרי, ברמה האישית-רוחנית. אבל האם זאת סוג הבחירה שאתה מדבר עליה, או שיש כאן גם בחירה פרגמטית? ואם כן, מה המשמעות שלה? לא לחיות כאן? ואם לחיות כאן, אז מה המשמעות של "חופש מלאום" בקונטקסט הזה, איך בוחרים בזה?

      איך הבחירה הזאת נראית במישור הכי יומיומי שלה?

        12/5/09 16:43:

      צטט: shai.h 2009-05-10 21:09:27

      מאד אהבתי את הסייפא שלך דניאל, מחווה היסטורית ואנושית לשואתםשל ארמנים. אבל האם אתה טוען שיש לנו מונופול על השואה

      אולי כשמשתמשים ב capital H

       

       


      תודה על הביקור והתגובה, אם כי לא הבנתי את שאלתך.
        10/5/09 21:09:

      מאד אהבתי את הסייפא שלך דניאל, מחווה היסטורית ואנושית לשואתםשל ארמנים. אבל האם אתה טוען שיש לנו מונופול על השואה

      אולי כשמשתמשים ב capital H

        8/5/09 11:23:

      צטט: איל נבו 2009-05-07 23:45:47

      אחד הפוסטים הטובים והחשובים שקראתי.

      עם לבדד ישכון זה עם שחושב על האינטרסים שלו בלבד במשך 2000 שנה. כשטוב לו הוא עסוק בקידום חבריו לקבוצה בלבד, וכשרע לו הוא צועק שכולם נגדו. אבל לרגע הוא לא עוצר באמת לחשוב על תיקון עולם. שהרי בזה שהיהדות במהותה היא לא מיסיונרית, משהו שרבים כל כך מתגאים בו, מתגלה הגזענות והבדלנות האמיתית של היהודים. אני ואפסי עוד- מה לנו לגייר גויים שאין להם נשמה יהודית? ובצר לו הוא מתרפש אל מול אותם מעט גויים שמקבלים אותו על גזענותו ואלו הגרועים שבהם בדרך כלל - דרום אפריקה, אוגנדה של אידי אמין, רומניה, צ'ילה של פינושה, שחפצים בלגיטימיזציה מתוך אימוץ על ידי עם שמותר לו הכל.

      אני רואה כתמי תקווה על הטלית האדומה שלנו - פה ושם. תנועה יהודית דתית גדולה מאד לעצירת הזוועות בדרפור למשל אם כי גם לזה יש ריח של אופורטוניזם. אני כבר לא יודע. המוסר כנראה שייך לבודדים בלבד בכל דור. ומהשאר אין לצפות להרבה, דתיים או לא.

       

      אני מסכים.

       ובעניין דרפור ותופעות מסוג זה, מדינת ישראל היתה נראית אחרת באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית (רוב מדינות העולם) לו נשמעה קולה בחריפות נגדה אפרטהייד בדרום אפריקה, רצח העם בקמבודיה וברואנדה ושאר המשטרים שחלקם ציינת.

       במקום זאת, ברוב המקרים לא רק נמנעה אפילו מגינוי מילולי וסמלי, גם שיתפה פעולה בתחומים כלכליים ומלחמתיים עם משטרים מסוג זה.

       

        8/5/09 11:12:

      צטט: la nina 2009-05-07 23:18:33

      צטט: danniell 2009-05-07 19:03:28

      צטט: la nina 2009-05-07 18:41

       

       

       

      ושאלת החיבור היא, אם הבנתי אותך נכון, ואתה מאמין שעצם קיומה של מדינת יהודים היא בעצם חלק מכרוניקה ידועה מראש של הרג נוסף של חלק גדול מהיהודים, אז מה לדעתך צריך לעשות? איפה צריך להיות? הרי היהדות של רבים מאיתנו היא אקסיומטית. מה היא אומרת? מה היא צריכה להגיד בקונטקסט הזה?

       

       

      כל רעיון או טענה הנחשבים "אקסיומטיים" יישארו כאלה בהעדר עירעור עליהם.

       

      משום כך, הצעד הראשון הוא הצבת סימן שאלה ליד כל רעיון או אמירה. ראיית העובדות, לא הסיפורים על עובדות. לא הצדקות ולא גינויים.

      עירעור כזה מגלה כל המוסתר מתחת למילים שרבים הורגלו לראות כאקסיומות.

       

      רק הפרט יכול לערער.

        8/5/09 11:03:

      צטט: la nina 2009-05-07 23:18:33

       

       

      השאלה שנשאלה היתה האם מדינת היהודים מגבירה או מקטינה את הסיכוי להרג נוסף של חלק גדול מהיהודים.

      לדעתך זב המצב? זה די אפוקליפטי. ואני לא אומרת את זה מעמדה של מישהי שיודעת אחרת (או את זה).

       

      מאז השואה, היכן נהרגו הכי הרבה יהודים?

      היכן ממשיכים ליהרג?

      לגבי הסיכוי להרג המוני של יהודים, מדברים על זה כאן בכל מהדורת חדשות.

      כל אלה עובדות, לא דעות.

       

      ושאלת החיבור היא, אם הבנתי אותך נכון, ואתה מאמין שעצם קיומה של מדינת יהודים היא בעצם חלק מכרוניקה ידועה מראש של הרג נוסף של חלק גדול מהיהודים,

      כל מהלך הנגזר מלאומיות הוא כרוניקה ידועה מראש. ולא משנה אם זאת לאומיות של יהודים (ציונות) או אחרת.

      יחד עם הדתות, הלאומיות היא הגורם המפלג החזק ביותר בין בני אדם.

      התוצאות ידועות בכל יבשת: אתנוצנטריות, מחלמה והרג.

      לאומיות היא סוג של פלגנות, ופלגנות מעולם לא הניבה שלום. לכל היותר הפוגות קצרות או ארוכות.

      האם כל הנ"ל אינן עובדות?

       אז מה לדעתך צריך לעשות? איפה צריך להיות? הרי היהדות של רבים מאיתנו היא אקסיומטית. מה היא אומרת? מה היא צריכה להגיד בקונטקסט הזה?

       

      מה כל פרט יכול לעשות? האם הוא יכול לשנות את כל העולם או את עצמו?

      למיטב ידיעתי, את עצמו.

       

      להיות מודע לבחירה האישית באימוץ זהות קולקטיבית (כמו דת ולאום) ולהשלכות הבחירות האלה.

       

      אלפי שנים, מלחמות אכזריות רבות ומיליוני הרוגים לקח לחלק מהאנושות לגלות את היכולת לבחור בחופש מדת.

      כמה עוד זמן ייקח לגלות את היכולת לבחור גם בחופש מלאום?

        7/5/09 23:45:

      אחד הפוסטים הטובים והחשובים שקראתי.

      עם לבדד ישכון זה עם שחושב על האינטרסים שלו בלבד במשך 2000 שנה. כשטוב לו הוא עסוק בקידום חבריו לקבוצה בלבד, וכשרע לו הוא צועק שכולם נגדו. אבל לרגע הוא לא עוצר באמת לחשוב על תיקון עולם. שהרי בזה שהיהדות במהותה היא לא מיסיונרית, משהו שרבים כל כך מתגאים בו, מתגלה הגזענות והבדלנות האמיתית של היהודים. אני ואפסי עוד- מה לנו לגייר גויים שאין להם נשמה יהודית? ובצר לו הוא מתרפש אל מול אותם מעט גויים שמקבלים אותו על גזענותו ואלו הגרועים שבהם בדרך כלל - דרום אפריקה, אוגנדה של אידי אמין, רומניה, צ'ילה של פינושה, שחפצים בלגיטימיזציה מתוך אימוץ על ידי עם שמותר לו הכל.

      אני רואה כתמי תקווה על הטלית האדומה שלנו - פה ושם. תנועה יהודית דתית גדולה מאד לעצירת הזוועות בדרפור למשל אם כי גם לזה יש ריח של אופורטוניזם. אני כבר לא יודע. המוסר כנראה שייך לבודדים בלבד בכל דור. ומהשאר אין לצפות להרבה, דתיים או לא.

        7/5/09 23:18:

      צטט: danniell 2009-05-07 19:03:28

      צטט: la nina 2009-05-07 18:41:17

      צטט: danniell 2009-05-07 18:23:28

       

       כן. רק באוניברסיטה ובספריות נחשפים לשני סוגי ה"לא עוד" שהיהודים דיברו עליהם.

      בפועל, מעולם לא התכוונו ל"לא עוד" אוניברסלי, כפי שהתנהגותם מאז השואה באירופה מוכיחה, מול כל רצח עם בעולם.

       

       באשר למחויבות כביכול נגד "יצירת אקלים גזעני", מספיק להתבונן ביחסים האינטימיים  של מדינת היהודים עם המשטר הגזעני ביותר שקם אחרי היטלר, בדרום אפריקה.

       

      (וכל זה בלי להגיע לשאלה: האם מדינת היהודים מגבירה או מקטינה הסיכוי להרג נוסף של חלק גדול מהיהודים).

       

       

      אתה לא מכליל קצת?

       

      אני מכליל הרבה. כשמדינה מתנהגת בעקביות מופתית במשך כל עשרות שנות קיומה על ממשלותיה הנבחרות והמתחלפות, אפשר להכליל ללא חשש. 

      בעצם זה שאתה מוציא את עצמך מהכלל אתה מוכיח שלא "כל היהודים אותו דבר", או שאתה מדבר על מדיניות ממשלת ישראל?

       

      אין שום הצדקה להפריד בין מדיניות כל ממשלות ישראל הנבחרות לדורותיהן, לבין בוחריהן. אף אחד לא תפס  שילטון בכוח ולא כפה ההיפך מהרצון, הערכים והחינוך הנהוג כאן.

      וגם אם היינו מתעקשים להמציא פער כזה, לא נראו כאן הפגנות המוניות בעד גישה הפוכה מול מעשי רצח עם בעולם, מול היחסים עם האפרטהייד, וכו'.

       

      ולגבי השאלה שלא הגעת אליה, מעניין אותי דווקא מה דעתך בעניין הזה,

       

      למיטב הבנתי, לפני דעה,  בדרך כלל עדיפות עובדות שכל אחד יכול להתבונן בהן.

      לאט, ללא דעות קדומות, ובפתיחות.

      כשאפשר לראות מציאות ישירות, מה הטעם בעוד דעה?

       

      כי זה נראה שיש לך אחת, ובהקשר זה, גם מה מחבר אותך לכאן, וזאת לא שאלה קנטרנית.

       

      אינני יודע למה את קוראת חיבור, והאם זה משהו שקשור להכחשת רצח עם כלשהו. לא, לא קשור.

       

      השאלה שנשאלה היתה האם מדינת היהודים מגבירה או מקטינה את הסיכוי להרג נוסף של חלק גדול מהיהודים.

      לדעתך זב המצב? זה די אפוקליפטי. ואני לא אומרת את זה מעמדה של מישהי שיודעת אחרת (או את זה).

      ושאלת החיבור היא, אם הבנתי אותך נכון, ואתה מאמין שעצם קיומה של מדינת יהודים היא בעצם חלק מכרוניקה ידועה מראש של הרג נוסף של חלק גדול מהיהודים, אז מה לדעתך צריך לעשות? איפה צריך להיות? הרי היהדות של רבים מאיתנו היא אקסיומטית. מה היא אומרת? מה היא צריכה להגיד בקונטקסט הזה?

        7/5/09 19:03:

      צטט: la nina 2009-05-07 18:41:17

      צטט: danniell 2009-05-07 18:23:28

       

       כן. רק באוניברסיטה ובספריות נחשפים לשני סוגי ה"לא עוד" שהיהודים דיברו עליהם.

      בפועל, מעולם לא התכוונו ל"לא עוד" אוניברסלי, כפי שהתנהגותם מאז השואה באירופה מוכיחה, מול כל רצח עם בעולם.

       

       באשר למחויבות כביכול נגד "יצירת אקלים גזעני", מספיק להתבונן ביחסים האינטימיים  של מדינת היהודים עם המשטר הגזעני ביותר שקם אחרי היטלר, בדרום אפריקה.

       

      (וכל זה בלי להגיע לשאלה: האם מדינת היהודים מגבירה או מקטינה הסיכוי להרג נוסף של חלק גדול מהיהודים).

       

       

      אתה לא מכליל קצת?

       

      אני מכליל הרבה. כשמדינה מתנהגת בעקביות מופתית במשך כל עשרות שנות קיומה על ממשלותיה הנבחרות והמתחלפות, אפשר להכליל ללא חשש. 

      בעצם זה שאתה מוציא את עצמך מהכלל אתה מוכיח שלא "כל היהודים אותו דבר", או שאתה מדבר על מדיניות ממשלת ישראל?

       

      אין שום הצדקה להפריד בין מדיניות כל ממשלות ישראל הנבחרות לדורותיהן, לבין בוחריהן. אף אחד לא תפס  שילטון בכוח ולא כפה ההיפך מהרצון, הערכים והחינוך הנהוג כאן.

      וגם אם היינו מתעקשים להמציא פער כזה, לא נראו כאן הפגנות המוניות בעד גישה הפוכה מול מעשי רצח עם בעולם, מול היחסים עם האפרטהייד, וכו'.

       

      ולגבי השאלה שלא הגעת אליה, מעניין אותי דווקא מה דעתך בעניין הזה,

       

      למיטב הבנתי, לפני דעה,  בדרך כלל עדיפות עובדות שכל אחד יכול להתבונן בהן.

      לאט, ללא דעות קדומות, ובפתיחות.

      כשאפשר לראות מציאות ישירות, מה הטעם בעוד דעה?

       

      כי זה נראה שיש לך אחת, ובהקשר זה, גם מה מחבר אותך לכאן, וזאת לא שאלה קנטרנית.

       

      אינני יודע למה את קוראת חיבור, והאם זה משהו שקשור להכחשת רצח עם כלשהו.

        7/5/09 18:47:

      צטט: אור נגוהות 2009-05-07 18:27:08

      פוסט חזק מאד דניאל....

      אמירות קשות.

      תודה שהבאת קצת היסטוריה, שאני מבינה כי היא עדיין תקפה-:)

      *

       

       

       כן, יש פה קצת היסטוריה,  ובעיקר הרבה מציאות עכשווית.

      בלי אנשים שזוכרים אין היסטוריה. ובלי אנשים שלומדים אין היסטוריה.

       

       נהוג לזכור וללמוד דברים מסויימים, ובמקביל לשכוח ולהשכיח אחרים.

      המיון הוא לפי העקרון האגוצנטרי- אני, שלי, עבורי... והאתנוצנטרי- אנחנו, שלנו, עבורנו, וכו'.

      השאר לא קיים.

       מהר מאוד מתברר שרק הקורבן התורן שואל מדוע העולם שותק. אחר כך, כשהקורבן משתנה, הקורבן הקודם מצטרף לחיק החם של השותקים.

        7/5/09 18:41:

      צטט: danniell 2009-05-07 18:23:28

       

       כן. רק באוניברסיטה ובספריות נחשפים לשני סוגי ה"לא עוד" שהיהודים דיברו עליהם.

      בפועל, מעולם לא התכוונו ל"לא עוד" אוניברסלי, כפי שהתנהגותם מאז השואה באירופה מוכיחה, מול כל רצח עם בעולם.

       

       באשר למחויבות כביכול נגד "יצירת אקלים גזעני", מספיק להתבונן ביחסים האינטימיים  של מדינת היהודים עם המשטר הגזעני ביותר שקם אחרי היטלר, בדרום אפריקה.

       

      (וכל זה בלי להגיע לשאלה: האם מדינת היהודים מגבירה או מקטינה הסיכוי להרג נוסף של חלק גדול מהיהודים).

       

       

      אתה לא מכליל קצת? בעצם זה שאתה מוציא את עצמך מהכלל אתה מוכיח שלא "כל היהודים אותו דבר", או שאתה מדבר על מדיניות ממשלת ישראל?

       

      ולגבי השאלה שלא הגעת אליה, מעניין אותי דווקא מה דעתך בעניין הזה, כי זה נראה שיש לך אחת, ובהקשר זה, גם מה מחבר אותך לכאן, וזאת לא שאלה קנטרנית.

        7/5/09 18:27:

      פוסט חזק מאד דניאל....

      אמירות קשות.

      תודה שהבאת קצת היסטוריה, שאני מבינה כי היא עדיין תקפה-:)

      *

        7/5/09 18:23:

      צטט: la nina 2009-05-07 14:19:23

      זה מזכיר לי שכשהייתי באוניברסיטה נחשפתי לכמה מאמרים שדברו על שני סוגים של "לקחי השואה": האחד מסוג "לא עוד יצירת אקלים גזעני", שמדגיש את סכנות הגזענות, ניצול ודיכוי של כל מיעוט באשר הוא שם, והשני "לא עוד לנו, היהודים", שסוג של מקבע אותנו כקרבנות נצחיים, ומתעלם ממה שקורה לאחר, ואפילו משתמש בסבל היהודי כלגיטימציה לדכא את האחר באיצטלה של "להיות חזקים", ולא להגיע לשם שוב. עצוב.

       

       

       כן. רק באוניברסיטה ובספריות נחשפים לשני סוגי ה"לא עוד" שהיהודים דיברו עליהם.

      בפועל, מעולם לא התכוונו ל"לא עוד" אוניברסלי, כפי שהתנהגותם מאז השואה באירופה מוכיחה, מול כל רצח עם בעולם.

       

       באשר למחויבות כביכול נגד "יצירת אקלים גזעני", מספיק להתבונן ביחסים האינטימיים  של מדינת היהודים עם המשטר הגזעני ביותר שקם אחרי היטלר, בדרום אפריקה.

       

      (וכל זה בלי להגיע לשאלה: האם מדינת היהודים מגבירה או מקטינה הסיכוי להרג נוסף של חלק גדול מהיהודים).

       

       

        7/5/09 14:19:
      זה מזכיר לי שכשהייתי באוניברסיטה נחשפתי לכמה מאמרים שדברו על שני סוגים של "לקחי השואה": האחד מסוג "לא עוד יצירת אקלים גזעני", שמדגיש את סכנות הגזענות, ניצול ודיכוי של כל מיעוט באשר הוא שם, והשני "לא עוד לנו, היהודים", שסוג של מקבע אותנו כקרבנות נצחיים, ומתעלם ממה שקורה לאחר, ואפילו משתמש בסבל היהודי כלגיטימציה לדכא את האחר באיצטלה של "להיות חזקים", ולא להגיע לשם שוב. עצוב.
        5/5/09 20:09:

      צטט: danniell 2009-04-30 14:22:58

      צטט: קוצבטוסיק 2009-04-30 01

      מחכה לבאות - לואי ארמסטרונג (תצרף גם מוסיקה?)

      (וכמה צר לי שבביקורי הראשון פה אין לי מה להעניק; ומגיע לך!)

       

      אגב הערך הבא באנציקלופדיה (ארמסטרונג), בפתח כל כרך נכתב:

       

      "הערכים באנציקלופדיה זו נכתבו מחדש והותאמו לקורא הישראלי ולתכנית הלימודים של משרד החינוך והתרבות..."

       זה אחד המשפטים שאני הכי מסכים איתם בכל האנציקלופדיה.

      אכן נכתב מחדש, הותאם לישראלי, ול"חינוך" שלו.

      ברורררר - "הערכים ב...... והותאמו......"  ולכן מחכה ללואי בליווי מוסיקה חיוך

      טוב נו, בעצם חזרתי לתת את שלא יכולתי אז ומי אני שאבוא בבקשות שכאלה

      (אבל אולי בכל זאת? {לא חייב לחפוף את סדר הערכים באנציקלופדיה; העיקר שיהיה גם לואי} נבוך)

       

        5/5/09 17:47:

      שמת לנו מראה מול הפנים , והיא חדה ומכאיבה, אנחנו מכוערים בבערותנו . באדישותנו ואוזלת היד. תודה על הפוסט , אין לאן לברוח .
        30/4/09 19:06:

      צטט: מתי צ. 2009-04-30 18:26:23


      דניאל, כתבת מעולה וחידשת לי הרבה, תודה.

      קדימה פוסט הבא על הנכבה

       

       


      תודה על הביקור.

      מערכת הבלוג לא נוהגת להדליף פרטים על נושא הפוסט הבא.

      בין היתר כי גם לה אין מושג.

        30/4/09 18:26:


      דניאל, כתבת מעולה וחידשת לי הרבה, תודה.

      קדימה פוסט הבא על הנכבה

        30/4/09 15:17:

      צטט: tfactor 2009-04-30 15:10:10


      אנחנו יודעים זה מכבר שההיסטוריה נכתבת על ידי מנצחים.

      כמובן שלמילה מנצחים, באה בסמיכות המילה, בכוח.

       

      כן, ונמחקת גם על ידם כשצריך, בעזרת חברים.

      אולי השואות השונות ייזכרו יום אחד כאותה אטלנטיס: הייתה, לא הייתה?

      וכך אולי גם האנושות כולה.

       

      בהחלט.

      במעבר מהעובדה למילה, הכל סובל את התוספת "אולי".

      לא רק במקרו. גם באישי.

      הכל.

      כך מתחיל הבילבול.

       

      אתה לא היסטוריון. אתה גנאולוג.

       

      עצרי שם את האיבחון התעסוקתי. לפני שתגיעי לגינקולוג.

      N'est pas pour Moi...

       

        30/4/09 15:10:


      אנחנו יודעים זה מכבר שההיסטוריה נכתבת על ידי מנצחים.

      כמובן שלמילה מנצחים, באה בסמיכות המילה, בכוח.

       

      אולי השואות השונות ייזכרו יום אחד כאותה אטלנטיס: הייתה, לא הייתה?

      וכך אולי גם האנושות כולה.

       

      אתה לא היסטוריון. אתה גנאולוג.

       

        30/4/09 14:38:

      צטט: שרון_גל 2009-04-30 11:42:44


      תודה.

       

      לא ידעתי את זה, או שאולי שמעתי פעם משהו ותוכנתתי להתעלם-

       

      בהחלט תוכנתנו על ידי הסביבה כולה, מהבית, והחינוך להתעלם.

       

       ואם כך יש לי פה התבוננות נוקבת לעשות עם עצמי.

       

       זה, לעניות דעתי, הצד ה"יפה" שבעניין. אני יכול לעשות התבוננות זו עכשיו, ללא צורך בשום דבר או התניה, ובלי אישור מאף אחד.

      החלטתי לדעת, אז אני יודע. עכשיו.

      חופש הפרט במלוא עוצמתו: לא משנה מה ניסו ללמד אותי או איך "לחנך" אותי, וכמה השקיעו בזה.

      בגלל זה אני כותב.

       

      כמה קל להתעלם- זה אפילו יותר גרוע מלהכחיש- וזה באמת הצד השני של קידוש המוות והנצחת הזיכרון (שבו העם היהודי בהחלט מצטיין).

       

      כן, בעברית אלה מושגים מאותה משפחה: להכחיש, להתכחש...

      כואב לי לראות כמה גרורות של חיברות עוד דבקות וגדלות בי.

       

      ושוב אני שמחה שיש גוגל בעולם- אצא ואחקור.

       

      אנחנו הדור הראשון מאז ומתמיד שחי בעידן המידע הזמין עד הבית בקנה מידה כזה.

       

      אין לי כוכב היום אז אני שולחת לך חיוך.

        חיוך

       

      יותר יפה מכוכב :)

       

        30/4/09 14:26:

      צטט: בבושקין 2009-04-30 02:00:54

      צטט: danniell 2009-04-29 20:53:16

       

      בהחלט יתכן שדברים היו מתפתחים אחרת, אם העולם היה לומד קודם. הרבה קודם.

       

       בהקשר הזה, מעניין להדגיש שחלק ניכר מהעדויות והמידע על רצח העם הארמני, הגיע מגרמנים ואוסטרים. במלחמת העולם הראשונה הם היו בעלי ברית של הטורקים, ונהנו מתנועה חופשית למדי באימפריה. הם היו מעורבים גם בפרוייקט הרכבת הגדול (לבגדאד).

       לא רבים יודעים שהטורקים הקדימו את הגרמנים במשלוח עם כמעט שלם מזרחה, באירגון צעדות מוות, בהקמת מחנות ריכוז, באירגון יחידות חיסול,ועוד.

       בדיוק החשש הזה -שכל עם יעשה אך ורק את החשבון המסכן שלו- הניע את למקין להפוך פשעים כאלה למעשים "נגד האנושות". שכן הקורבן התורן הספציפי יהיה תמיד חלש מכדי להשפיע במשהו בכוחות עצמו.

       כל עוד יש בני אדם שלא מבינים את האוניברסליות של התופעה, בגלל הזהויות והדגלים שלהם, היא ממשיכה להתרחש.

       

       עלתה בי מחשבה אכזרית ומתבקשת, שאולי דווקא הגרמנים הם אלה שלמדו מהשואה הארמנית-

      למדו שיטות פעולה...

       

      בהחלט כן. ומהתגובה, או אי-התגובה מבחוץ.

        30/4/09 14:22:

      צטט: קוצבטוסיק 2009-04-30 01:42:16

      מה, לא?

      את "40 הימים של מוסא דאג" קראתי מזמן ולא מובן לי למה יורשיו של שריד מעלו בתפקידם או שכן מובן לי, אבל עצוב ומקומם. כמו שהרבה תופעות אינן מובנות לי או שכן מובנות לי וממשיכות להרגיז....

      חתיכת הסטוריה הבאת כאן - פוסט מקיף וחשוב

      מחכה לבאות - לואי ארמסטרונג (תצרף גם מוסיקה?)

      (וכמה צר לי שבביקורי הראשון פה אין לי מה להעניק; ומגיע לך!)

       

      אגב הערך הבא באנציקלופדיה (ארמסטרונג), בפתח כל כרך נכתב:

       

      "הערכים באנציקלופדיה זו נכתבו מחדש והותאמו לקורא הישראלי ולתכנית הלימודים של משרד החינוך והתרבות..."

       זה אחד המשפטים שאני הכי מסכים איתם בכל האנציקלופדיה.

      אכן נכתב מחדש, הותאם לישראלי, ול"חינוך" שלו.

      ותודה על הביקור הראשון :)

        30/4/09 14:15:

      צטט: ליZי 2009-04-30 01:19:10


      שני החוקים שחוקקו הטורקים, בתחילת הדרך, לא זרים לחקיקה ה"ביטחונית" של ישראל...

       

      מרתק. תודה

       

       

      ליזי,

       שני החוקים מזכירים דברים מוכרים מאוד ממקומות אחרים (לא בהכרח רחוקים). זו אחת הסיבות הרבות בגללן מומלץ מאוד ללמוד את פרטי ההיסטוריה ההיא.

       ככל שלומדים היסטוריה לעומק, הולכת ומתגלית לא מעט פעמים העובדה שכמעט לכל דבר יש תקדים עתיק יותר שלא הכרנו.

       

       אשתדל בהמשך להביא אירועם קדומים בהרבה מאלה.

       

        30/4/09 14:05:

      צטט: ערסאל 2009-04-30 00:53:05

      את : "ארבעים הימים של מוסה דג", קראתי מזמן.

      ממליץ בחום, ראיתי שעשו זאת רבים לפני.

      זה פוסט מעולה, דניאל, גם חד וגם כתוב ממש טוב.

      ראוי שכל בלוגיה שמכבדת את עצמה, ורוצה מתי שהוא לשמש אלטרנטיבה לעיתונות המודפסת, תעסוק בנושאים מן הסוג הזה.

      מוזר בעיני, שגם אחרי מאה שנים, התורכים לא מצליחים להתמודד עם החרפה של הסבים שלהם.

      אני שואל את עצמי, אם לתורכים זה לוקח יותר ממאה שנים, כמה זה יקח לנו להתמודד עם עוד מעט 40 שנות כיבוש ודיכוי של עם אחר, למרות שהמעשים שלנו בשטחים, הם קיטנה מפנקת לעומת צעדות המות של הארמנים, והטבח שעשו בהם.

      אם זאת, מימדי הניכור והשינאה שמתגברים אצלנו ואצל הפלסטינים בחלוף השנים, יכולים ליצור דה-ז'אוו, מצידם ואו מצידנו, למה שקרה שם.

      סתם חומר למחשבה, לכל הגאונים שדוחים כל פתרון אפשרי משני הצדדים.

       

       

       

       

      תודה, ארנון.

       אני מסכים איתך לחלוטין בכך שאנחנו יכולים להיות מקור מידע ראשוני, באמצעות בלוגים, בתחומים רבים.

      חבל על כל יום שנתנהג בו כאילו עידן המונופולים על המידע עדיין נמשך.

       

        כן, גם אחרי כל כך הרבה זמן, עדיין הטורקים נלחמים בחירוף נפש נגד מבט ישיר על המציאות שאבותיהם חוללו. מה שאומר לא מעט על הערכים התקפים שם היום.

       

       בהחלט הניכור והשנאה כאן לא יימחקו כל כך מהר, גם אם וכאשר יוחל בנסיון רציני להסדר. כל מכה ומכת נגד בשרשרת הארוכה הנמשכת כאן, מעמיקות את התהום.

       

       

        30/4/09 13:53:

      צטט: מגדלית 2009-04-29 22:46:53

      מאיר עיניים, חשוב, מקומם (וכתוב מצוין).

      לא יאמן, הא?

      נשבר לי כבר מהדיסוננסים הקוגניטיביים שהחיים כאן מייצרים.

      הרגלתי את עצמי לחיות בבועה, אבל מצד שני אני כן רוצה לדעת, וגם זה דיסוננס מתיש בפני עצמו.

      בקיצור, אולי אוסטרליה?

       

      גם באוסטרליה נפוץ ההרגל לא לדעת. רק נהוג שם לא לדעת דברים אחרים :)

       

       הזכות לא לדעת היא מאבני היסוד של החברה העשירה (גם) במידע.

      כך גם הזכות לבחור חופשית מה לא לדעת .

       

      יוצא שאפשר להתחיל לדעת כבר עכשיו, מהבית :)

       

      (אין באמור לעיל כדי לרמוז שלא מומלצת מנה גדושה של אוסטרליה).

        30/4/09 11:42:


      תודה.

       

      לא ידעתי את זה, או שאולי שמעתי פעם משהו ותוכנתתי להתעלם- ואם כך יש לי פה התבוננות נוקבת לעשות עם עצמי.

      כמה קל להתעלם- זה אפילו יותר גרוע מלהכחיש- וזה באמת הצד השני של קידוש המוות והנצחת הזיכרון (שבו העם היהודי בהחלט מצטיין).

      כואב לי לראות כמה גרורות של חיברות עוד דבקות וגדלות בי.

       

      ושוב אני שמחה שיש גוגל בעולם- אצא ואחקור.

       

      אין לי כוכב היום אז אני שולחת לך חיוך.

        חיוך

        30/4/09 06:01:

      שמח שכתבת, שמח שקראתי את הפוסט שלך.

      מצויין וחשוב שנכתב.

      כל מילה נוספת מצידי מיותרת.

      תודה רבה לך.

        30/4/09 02:00:

      צטט: danniell 2009-04-29 20:53:16

       

      בהחלט יתכן שדברים היו מתפתחים אחרת, אם העולם היה לומד קודם. הרבה קודם.

       

       בהקשר הזה, מעניין להדגיש שחלק ניכר מהעדויות והמידע על רצח העם הארמני, הגיע מגרמנים ואוסטרים. במלחמת העולם הראשונה הם היו בעלי ברית של הטורקים, ונהנו מתנועה חופשית למדי באימפריה. הם היו מעורבים גם בפרוייקט הרכבת הגדול (לבגדאד).

       לא רבים יודעים שהטורקים הקדימו את הגרמנים במשלוח עם כמעט שלם מזרחה, באירגון צעדות מוות, בהקמת מחנות ריכוז, באירגון יחידות חיסול,ועוד.

       בדיוק החשש הזה -שכל עם יעשה אך ורק את החשבון המסכן שלו- הניע את למקין להפוך פשעים כאלה למעשים "נגד האנושות". שכן הקורבן התורן הספציפי יהיה תמיד חלש מכדי להשפיע במשהו בכוחות עצמו.

       כל עוד יש בני אדם שלא מבינים את האוניברסליות של התופעה, בגלל הזהויות והדגלים שלהם, היא ממשיכה להתרחש.

       

       עלתה בי מחשבה אכזרית ומתבקשת, שאולי דווקא הגרמנים הם אלה שלמדו מהשואה הארמנית-

      למדו שיטות פעולה...

        30/4/09 01:42:

      מה, לא?

      את "40 הימים של מוסא דאג" קראתי מזמן ולא מובן לי למה יורשיו של שריד מעלו בתפקידם או שכן מובן לי, אבל עצוב ומקומם. כמו שהרבה תופעות אינן מובנות לי או שכן מובנות לי וממשיכות להרגיז....

      חתיכת הסטוריה הבאת כאן - פוסט מקיף וחשוב

      מחכה לבאות - לואי ארמסטרונג (תצרף גם מוסיקה?)

      (וכמה צר לי שבביקורי הראשון פה אין לי מה להעניק; ומגיע לך!)

        30/4/09 01:19:


      שני החוקים שחוקקו הטורקים, בתחילת הדרך, לא זרים לחקיקה ה"ביטחונית" של ישראל...

       

      מרתק. תודה

       

        30/4/09 00:53:

      את : "ארבעים הימים של מוסה דג", קראתי מזמן.

      ממליץ בחום, ראיתי שעשו זאת רבים לפני.

      זה פוסט מעולה, דניאל, גם חד וגם כתוב ממש טוב.

      ראוי שכל בלוגיה שמכבדת את עצמה, ורוצה מתאי שהוא לשמש אלטרנטיבה לעיתונות המודפסת, תעסוק בנושאים מן הסוג הזה.

      מוזר בעיני, שגם אחרי מאה שנים, התורכים לא מצליחים להתמודד עם החרפה של הסבים שלהם.

      אני שואל את עצמי, אם לתורכים זה לוקח יותר ממאה שנים, כמה זה יקח לנו להתמודד עם עוד מעט 40 שנות כיבוש ודיכוי של עם אחר, למרות שהמעשים שלנו בשטחים, הם קיטנה מפנקת לעומת צעדות המות של הארמנים, והטבח שעשו בהם.

      אם זאת, מימדי הניכור והשינאה שמתגברים אצלנו ואצל הפלסטינים בחלוף השנים, יכולים ליצור דה-ז'אוו, מצידם ואו מצידנו, למה שקרה שם.

      סתם חומר למחשבה, לכל הגאונים שדוחים כל פתרון אפשרי משני הצדדים.


        30/4/09 00:22:

      זה הקישור למערכון המוצלח של החמישיה,

      קצת טעיתי בפרטים אבל הרעיון דומה.

       

      http://www.youtube.com/watch?v=mYLSOzXE3Uc 

        29/4/09 22:46:

      מאיר עיניים, חשוב, מקומם (וכתוב מצוין).

      לא יאמן, הא?

      נשבר לי כבר מהדיסוננסים הקוגניטיביים שהחיים כאן מייצרים.

      הרגשלתי את עצמי לחיות בבועה, אבל מצד שני אני כן רוצה לדעת, וגם זה דיסוננס מתיש בפני עצמו.

      בקיצור, אולי אוסטרליה?

        29/4/09 22:16:

      צטט: nomik 2009-04-29 21:49:25


      יש סרט מצויין של  הבמאי אטום אגויאן "אררט" הוא מספר

      על הזכרון או ההכחשה של שואת הארמנים.

      ודרך אגב אומרים כשהיטלר התחיל לתכנן את רצח היהודים ואמרו לו  איך העולם יגיב

      אמר: "מי זוכר היום את רצח העם הארמני?"

      כנראה שהכחשה אחת מובילה לשואה אחרת...

       

       

       כן. כאמור, הגרמנים ידעו הרבה על מה שבעלת בריתה  במלחמה הקודמת עשתה כעשרים שנה קודם. היטלר במיוחד הכיר את מלחמת העולם הראשונה היטב על כל צדדיה, ובמידה רבה השקפותיו עוצבו לאור מסקנותיו לגביה.
        29/4/09 21:49:


      יש סרט מצויין של  הבמאי אטום אגויאן "אררט" הוא מספר

      על הזכרון או ההכחשה של שואת הארמנים.

      ודרך אגב אומרים כשהיטלר התחיל לתכנן את רצח היהודים ואמרו לו  איך העולם יגיב

      אמר: "מי זוכר היום את רצח העם הארמני?"

      כנראה שהכחשה אחת מובילה לשואה אחרת...

        29/4/09 21:20:

      זה מזכיר לי את המערכון של החמישייה הקמארית,

      אפרופו שואת העם היהודי והשימוש שאנו עושים בה,

      תוך התעלמות/הכחשת  סבלותיהם של עמים אחרים.

      במערכון מתחנן דב נבון ממזניק תחרות ריצה כלשהי

      לקדם את האצן הישראלי בכמה מטרים יחסית לשאר האצנים

      והטיעון האלמותי שבפיו "havent we suffered enough"'.

      אנו נוטים לחשוב כעם,לעיתים קרובות מידי, שיש לנו מונופול על הסבל,

      לבקש לעצמינו זכויות מסויימות בגינו

      ולא לראות את סבלם של האחרים... 

       

        29/4/09 20:53:

      צטט: בבושקין 2009-04-29 20:37:39

      "אל תגע לי בשואה"- העם היהודי למוד הסבל, לא רוצה מתחרים עם שואתו שלו.

       

      ואם רק היו שמים את מלוא תשומת הלב לשואה ההיא של הארמנים, (אומרת זאת בזהירות יתרה- )ייתכן ושואתינו שלנו לא היתה קורית?

       אולי אולי אולי

      אך לארמנים כנראה לא היה את הכוח שהתברכנו בו אנחנו היהודים, והשואה שלהם עברה ככה בלי להרגיש, 

      אולי אנחנו כעם, יכולנו להיות "המרוויחים" הגדולים מין הלימוד הזה.

       

       

      ההיסטוריה חוזרת ועולם כמנהגו נוהג. וגזענות ופשעים נגד האנושות ממשיכים עדיין לקרות אפילו בימינו אנו.

       

      .

       

      בהחלט יתכן שדברים היו מתפתחים אחרת, אם העולם היה לומד קודם. הרבה קודם.

       

       בהקשר הזה, מעניין להדגיש שחלק ניכר מהעדויות והמידע על רצח העם הארמני, הגיע מגרמנים ואוסטרים. במלחמת העולם הראשונה הם היו בעלי ברית של הטורקים, ונהנו מתנועה חופשית למדי באימפריה. הם היו מעורבים גם בפרוייקט הרכבת הגדול (לבגדאד).

       לא רבים יודעים שהטורקים הקדימו את הגרמנים במשלוח עם כמעט שלם מזרחה, באירגון צעדות מוות, בהקמת מחנות ריכוז, באירגון יחידות חיסול,ועוד.

       בדיוק החשש הזה -שכל עם יעשה אך ורק את החשבון המסכן שלו- הניע את למקין להפוך פשעים כאלה למעשים "נגד האנושות". שכן הקורבן התורן הספציפי יהיה תמיד חלש מכדי להשפיע במשהו בכוחות עצמו.

       כל עוד יש בני אדם שלא מבינים את האוניברסליות של התופעה, בגלל הזהויות והדגלים שלהם, היא ממשיכה להתרחש.

        29/4/09 20:37:

      "אל תגע לי בשואה"- העם היהודי למוד הסבל, לא רוצה מתחרים עם שואתו שלו.

       

      ואם רק היו שמים את מלוא תשומת הלב לשואה ההיא של הארמנים, (אומרת זאת בזהירות יתרה- )ייתכן ושואתינו שלנו לא היתה קורית?

       אולי אולי אולי

      אך לארמנים כנראה לא היה את הכוח שהתברכנו בו אנחנו היהודים, והשואה שלהם עברה ככה בלי להרגיש, 

      אולי אנחנו כעם, יכולנו להיות "המרוויחים" הגדולים מין הלימוד הזה.

       

       

      ההיסטוריה חוזרת ועולם כמנהגו נוהג. וגזענות ופשעים נגד האנושות ממשיכים עדיין לקרות אפילו בימינו אנו.

       

      .

        29/4/09 20:15:

      בושה

      ואין אף הגדרה

      אחרת

      כן

      אתה היסטוריון

      עם יתרון

      אתה מעניין

      וזה כיף וטוב

      -

      ריק

        29/4/09 19:34:

      צטט: אסתרליין 2009-04-29 19:12:53


      החלמאות הישראלית בהתגלמותה.

      שנוותר על הקלאבים בתורכיה בשם האמת?

      נו באמת...:-)

       

      זהו כתם ענק בסדין ההסטוריה

      כתם שלא ינוקה.

       

       

      כן, עוד כתם. כמו היחסים האינטימיים עם האפרטהייד בדרום אפריקה, וכו'.

       

        29/4/09 19:12:


      החלמאות הישראלית בהתגלמותה.

      שנוותר על הקלאבים בתורכיה בשם האמת?

      נו באמת...:-)

       

      זהו כתם ענק בסדין ההסטוריה

      כתם שלא ינוקה.

       

        29/4/09 17:34:

      צטט: jessielove 2009-04-29 15:20:48


      כמדינה שנבנתה ע"י ניצולים משואתנו הפרטית אני מתביישת שאנו לא מכירים בשואה של העם הארמני ובשואות של עמים אחרים המתרחשות ממש עכשיו ברגעים אלו. תודה על הפוסט.

       

       

      כן. אפשר לצפות מכל חברה בעולם להתנהגות אנושית מינימאלית.

      יש אומרים, כמו בבית הספר, שמאחדים מצפים ליותר.

       אני מצפה ליותר מעצמי ומהסביבה שאני מצוי בה.

       

       מאחר ולעניות דעתי הביקורת היחידה בעלת סיכוי לשנות דברים היא העצמית (בכל תחום), כשמדובר בחברה אני מבקר את החברה שאני חי בה, כשמדובר במדינה כנ"ל וכן הלאה.

       הכי קל לבקר אחרים, עמים אחרים, קרובים או רחוקים, דתות אחרות, צבאות אחרים וכו'. אבל כל אחד יכול לשנות משהו רק מעצמו והתנהגותו מהסביבה שעימה יש לו אינטראקציה כלשהי. רק את עצמנו אנחנו יכולים לתקן, כל הזמן.

       

      תודה :)

        29/4/09 17:21:

      צטט: lexis 2009-04-29 14:49:37

      צטט: danniell 2009-04-28 15:52:07

      צטט: flicker 2009-04-28 15:36:14

      אתה מחזיר אותי לימים הארוכים וקשים כשהתישבתי לקרוא את " ארבעים הימים של מוסא דאג "

       

       

       בנאומו של שריד אצל הארמנים בירושלים (2000), סיפר שהספר (מאת Franz Werfel) הופיע בגרמנית ב-1933 וזיעזע אנשים רבים. היטלר היה כבר בשילטון והספר הזה יחד עם אלפי ספרים אסורים אחרים, הושלך ללהבות.

       כשר החינוך הוא התכוון להכיר את הספר החשוב הזה לילדי ישראל, במסגרת ידיעת ההיסטוריה המוסתרת הזאת.

      יורשיו בתפדיק חשבו אחרת. כך שתמשיכי להיות כאן במיעוט, לעת עתה.

       

      מצטרפת למיעוט: ספר מדהים ומטלטל, וגם כתוב מצויין. לדעתי, מקריאת יצירות כאלה לומדים יותר מאשר מכל שיעור היסטוריה.

       

       

      בהחלט. חרוצים אתם!

       לכל השאר, נתחיל בפוסטים ונשתמש בכלי החדש הזה כתקציר ומבוא ללימוד מקיף יותר, שבימנו יותר מתמיד, כל אחד יכול ללמוד בכוחות עצמו.

      ולא רק בנושא הזה, כמובן.

      תודה :)

        29/4/09 15:20:

      כמדינה שנבנתה ע"י ניצולים משואתנו הפרטית אני מתביישת שאנו לא מכירים בשואה של העם הארמני ובשואות של עמים אחרים המתרחשות ממש עכשיו ברגעים אלו. תודה על הפוסט.
        29/4/09 14:49:

      צטט: danniell 2009-04-28 15:52:07

      צטט: flicker 2009-04-28 15:36:14

      אתה מחזיר אותי לימים הארוכים וקשים כשהתישבתי לקרוא את " ארבעים הימים של מוסא דאג "

       

       

       בנאומו של שריד אצל הארמנים בירושלים (2000), סיפר שהספר (מאת Franz Werfel) הופיע בגרמנית ב-1933 וזיעזע אנשים רבים. היטלר היה כבר בשילטון והספר הזה יחד עם אלפי ספרים אסורים אחרים, הושלך ללהבות.

       כשר החינוך הוא התכוון להכיר את הספר החשוב הזה לילדי ישראל, במסגרת ידיעת ההיסטוריה המוסתרת הזאת.

      יורשיו בתפדיק חשבו אחרת. כך שתמשיכי להיות כאן במיעוט, לעת עתה.

       

      מצטרפת למיעוט: ספר מדהים ומטלטל, וגם כתוב מצויין. לדעתי, מקריאת יצירות כאלה לומדים יותר מאשר מכל שיעור היסטוריה.

       

        28/4/09 19:09:

      צטט: danniell 2009-04-28 18:21:16

      צטט: taltalbo 2009-04-28 18:01:50

      אז מסתבר שאתה כן היסטוריוןחיוך

       

       

       אני מנסה ללמוד מהשגי הננו-טכנולוגיה המדהימים (ראי תמונת בקטריה מלאכותית בגלריית התמונות בבלוג), ולעשות ממאות ואלפי עמודי היסטוריה פוסט אחד באורך עמוד וחצי.

       

       אז לכל היותר אהיה ננו-היסטוריון :)

       

       אלה הכי טובים. לפחות הכי נקראים.

      ובקשר לוורפל ומוסה דאג - אם היתה גרסת טורבו, קצרה ב-90%, אולי גם תיכוניסטים היו יכולים להכיר קצת את רצח העם הארמני.

        28/4/09 18:01:
      אז מסתבר שאתה כן היסטוריוןחיוך
        28/4/09 16:43:

      צטט: ~rachel 2009-04-28 16:33:53

      צטט: danniell 2009-04-28 16:29:59

      צטט: הדב מהיער 2009-04-28 16:26:05

      צטט: danniell 2009-04-28 16:02:05

      צטט: ~rachel 2009-04-28 15:47:12


      אחד היתרונות החזקים של מדינת ישראל זה ההכחשה,אי אפשר לקחת לנו את זה

      אבל  ככה זה במדינה קטנה מוקפת אוייבים(קבל אייקון של צינית) 

       

       

      כן.

       אני מכיר לא מעט "אויבים" שלא היו כל כך כאלה אם היו רואים יחס אחר -מילולי לפחות!- של ישראל לקורבנות רצח עם בכל מקום ובכל עת. רק להגיד: אנחנו בין הראשונים לגנות כל דבר כזה, לא חשוב הצבע, השפה או הדת של המובלים לטבח.

       זה הכל. לא לשלוח צבא, לא להפציץ מן האויר, רק להכיר בעובדה שיש מדי פעם עוד מישהו פה ושם שסובל או מושמד.

       

       ואם הרעים כועסים, אז יכעסו. אני שמעתי הרבה אנשים שמצטטים בהערצה את בן גוריון כאומר: "לא חשוב מה הגויים יגידו, אלא מה היהודים יעשו".
       במקרה הזה, היהודים העדיפו ומעדיפים להתנהג רק לפי מה שה"גויים" מאנקרה יגידו.

       

      צר לי לנפץ מיתוס (?) על הקשר בין ישראל ל- "טובים" או לסובלים.

      ידוע לכל הקשר בין ישראל למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, עם צ'ילה של פינושה.

      למרות שרוממות המוסר (הכפול?) בפי דובריה, הכסף והאינטרס הוא שם המשחק.

       

       

      כן, לא בטוח שנשאר מזה אפילו המיתוס.

      ישראל היתה מבעלות הברית הנאמנות והאחרונות של משטר הגזע ההוא בדרום אפריקה.

      ישראל גם טובה בהתכחשות לסבל שהיא הגורם העיקרי לו

       

       

       לעניות דעתי העניה, כשאדם חוסם עיניו ואוטם אזניו כדי לא לראות ולא לשמוע סבל, הוא לא רואה ולא שומע אותו, קרוב או רחוק.

      באותה מידה, אם מצליח להשתחרר מהמסתיר והמצדיק, פתאום רואה אותו בכל מקום. ללא הפרדה.

      כי ההפרדה היא חלק מההצדקה לקיומו או אי מניעתו..

       

      אני לא מכיר מישהו שמרחם על בעלי חיים כאן אבל אדיש לסבלם שם. כך גם היחס לבני אדם.

        28/4/09 16:36:

      צטט: שוקוטל 2009-04-28 16:29:19


      תודה על פיסת הסטוריה מחכימה ופוקחת עיניים

       

       

      בבקשה.

      וגם אקטואליה, מבחינת התנהגותנו בהווה בנושא.

        28/4/09 16:29:

      צטט: הדב מהיער 2009-04-28 16:26:05

      צטט: danniell 2009-04-28 16:02:05

      צטט: ~rachel 2009-04-28 15:47:12


      אחד היתרונות החזקים של מדינת ישראל זה ההכחשה,אי אפשר לקחת לנו את זה

      אבל  ככה זה במדינה קטנה מוקפת אוייבים(קבל אייקון של צינית) 

       

       

      כן.

       אני מכיר לא מעט "אויבים" שלא היו כל כך כאלה אם היו רואים יחס אחר -מילולי לפחות!- של ישראל לקורבנות רצח עם בכל מקום ובכל עת. רק להגיד: אנחנו בין הראשונים לגנות כל דבר כזה, לא חשוב הצבע, השפה או הדת של המובלים לטבח.

       זה הכל. לא לשלוח צבא, לא להפציץ מן האויר, רק להכיר בעובדה שיש מדי פעם עוד מישהו פה ושם שסובל או מושמד.

       

       ואם הרעים כועסים, אז יכעסו. אני שמעתי הרבה אנשים שמצטטים בהערצה את בן גוריון כאומר: "לא חשוב מה הגויים יגידו, אלא מה היהודים יעשו".
       במקרה הזה, היהודים העדיפו ומעדיפים להתנהג רק לפי מה שה"גויים" מאנקרה יגידו.

       

      צר לי לנפץ מיתוס (?) על הקשר בין ישראל ל- "טובים" או לסובלים.

      ידוע לכל הקשר בין ישראל למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, עם צ'ילה של פינושה.

      למרות שרוממות המוסר (הכפול?) בפי דובריה, הכסף והאינטרס הוא שם המשחק.

       

       

      כן, לא בטוח שנשאר מזה אפילו המיתוס.

      ישראל היתה מבעלות הברית הנאמנות והאחרונות של משטר הגזע ההוא בדרום אפריקה.

        28/4/09 16:29:

      תודה על פיסת הסטוריה מחכימה ופוקחת עיניים
        28/4/09 16:26:

      צטט: danniell 2009-04-28 16:02:05

      צטט: ~rachel 2009-04-28 15:47:12


      אחד היתרונות החזקים של מדינת ישראל זה ההכחשה,אי אפשר לקחת לנו את זה

      אבל  ככה זה במדינה קטנה מוקפת אוייבים(קבל אייקון של צינית) 

       

       

      כן.

       אני מכיר לא מעט "אויבים" שלא היו כל כך כאלה אם היו רואים יחס אחר -מילולי לפחות!- של ישראל לקורבנות רצח עם בכל מקום ובכל עת. רק להגיד: אנחנו בין הראשונים לגנות כל דבר כזה, לא חשוב הצבע, השפה או הדת של המובלים לטבח.

       זה הכל. לא לשלוח צבא, לא להפציץ מן האויר, רק להכיר בעובדה שיש מדי פעם עוד מישהו פה ושם שסובל או מושמד.

       

       ואם הרעים כועסים, אז יכעסו. אני שמעתי הרבה אנשים שמצטטים בהערצה את בן גוריון כאומר: "לא חשוב מה הגויים יגידו, אלא מה היהודים יעשו".
       במקרה הזה, היהודים העדיפו ומעדיפים להתנהג רק לפי מה שה"גויים" מאנקרה יגידו.

       

      צר לי לנפץ מיתוס (?) על הקשר בין ישראל ל- "טובים" או לסובלים.

      ידוע לכל הקשר בין ישראל למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, עם צ'ילה של פינושה.

      למרות שרוממות המוסר (הכפול?) בפי דובריה, הכסף והאינטרס הוא שם המשחק.

       

        28/4/09 16:02:

      צטט: ~rachel 2009-04-28 15:47:12


      אחד היתרונות החזקים של מדינת ישראל זה ההכחשה,אי אפשר לקחת לנו את זה

      אבל  ככה זה במדינה קטנה מוקפת אוייבים(קבל אייקון של צינית) 

       

       

      כן.

       אני מכיר לא מעט "אויבים" שלא היו כל כך כאלה אם היו רואים יחס אחר -מילולי לפחות!- של ישראל לקורבנות רצח עם בכל מקום ובכל עת. רק להגיד: אנחנו בין הראשונים לגנות כל דבר כזה, לא חשוב הצבע, השפה או הדת של המובלים לטבח.

       זה הכל. לא לשלוח צבא, לא להפציץ מן האויר, רק להכיר בעובדה שיש מדי פעם עוד מישהו פה ושם שסובל או מושמד.

       

       ואם הרעים כועסים, אז יכעסו. אני שמעתי הרבה אנשים שמצטטים בהערצה את בן גוריון כאומר: "לא חשוב מה הגויים יגידו, אלא מה היהודים יעשו".
       במקרה הזה, היהודים העדיפו ומעדיפים להתנהג רק לפי מה שה"גויים" מאנקרה יגידו.

        28/4/09 15:52:

      צטט: flicker 2009-04-28 15:36:14

      אתה מחזיר אותי לימים הארוכים וקשים כשהתישבתי לקרוא את " ארבעים הימים של מוסא דאג "

       

       

       בנאומו של שריד אצל הארמנים בירושלים (2000), סיפר שהספר (מאת Franz Werfel) הופיע בגרמנית ב-1933 וזיעזע אנשים רבים. היטלר היה כבר בשילטון והספר הזה יחד עם אלפי ספרים אסורים אחרים, הושלך ללהבות.

       כשר החינוך הוא התכוון להכיר את הספר החשוב הזה לילדי ישראל, במסגרת ידיעת ההיסטוריה המוסתרת הזאת.

      יורשיו בתפדיק חשבו אחרת. כך שתמשיכי להיות כאן במיעוט, לעת עתה.

        28/4/09 15:47:


      אחד היתרונות החזקים של מדינת ישראל זה ההכחשה,אי אפשר לקחת לנו את זה

      אבל  ככה זה במדינה קטנה מוקפת אוייבים(קבל אייקון של צינית) 

        28/4/09 15:36:
      אתה מחזיר אותי לימים הארוכים וקשים כשהתישבתי לקרוא את " ארבעים הימים של מוסא דאג "
        28/4/09 15:22:

      חידשת לי. תודה.

       

      פרופיל

      Danniell
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      מילים תלויות Palabras colgadas

      מילים תלויות Palabras colgadas