שיר אהבה לארץ ישראל
שיר ארץ
מילים-נתן יונתן לחן-סאשה ארגוב
שיר שאני אוהבת במיוחד ובכל יום זיכרון , ערב יום העצמאות שומעים אותו תכופות. ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת, לפעמים גם היא עצמה גוזלתי את כבשת הרש.
ארץ שמתקו לה רגביה ומלוחים כבכי כל חופיה, שנתנו לה אוהביה כל אשר יכלו לתת.
שב החצב לבן לפרוח, שם בדרך יחידי, והיסמין ישיב ניחוח שדות הזמן שלה האבודים.
ארץ שמתקו לה רגביה,,,
כל אביב שבים לה סביוניה, לכסות את כל קימטי פניה, רוח-קיץ עצב אבניה ילטף באור.
שב הסתיו עם כובד עניניה, לעטוף אפור את כל גניה והחורף את שמורות-עיניה הבוכות יסגור.
שב החצב לבן לפרוח שם בדרך יחידי, והיסמין ישיב ניחוח שדות הזמן שלה האבודים.
שב הסתיו עם כובד ענניה,,, |
אדיקלווין
בתגובה על הכנת מאכלים לחג
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שלום מזי,
אודה לך עד מאוד אם תפני אלי לטלפון 050-5712209,
בשעות הערב , או למייל ruths9@bezeqint.net,,,
יש לי מספר שאלות בנוגע לאתר,,,
נ.ב.- התחלתי לקרוא את הפוסט האחרון שלך מ-3.5, הערב כשאחזור אמשיך ,,, ממה שהספקתי לקרוא
הוא נוגע ללב,,,
תודה,
רות
תוספת לנבוך המורה- בן היקר,
השיר לא אופטימי,
אבל הוא כן מבטא את הטבע המתחדש בארץ שלנו במלוא זיוו ויופיה המפעים,
וכן מספר על העצב שספגו רגביה כי היא חיה, עדיין לצערנו, על חרבה,
והיא מצידה נתנה כל אשר יכלה לתת,,,
היא גם גזלה את כבשת הרש,,,
היא זה בעצם אנשיה, הפרטים, ואולי המנהיגים,,,
ביקורת שאולי תפקח עיניים , ביקורת ציבורית שמעצם ההזדהות איתה,
אולי, אם מאוד נרצה ונילחם תביא לשינוי,,,
זה שאני אוהבת את הארץ- וגם אתה מן הסתם-בטוח.
זה שאני אוהבת את השיר והוא משקף מה שאני מרגישה כלפי ארצנו-בטוח.
אופטימיות? כמענה לשאלתך,
תשובתי- יש ברירה? מאמינה בארץ ישראל ואופטימיות עם נכונות לשנות היא הבחירה.
אופטימיות...?
ולי אין עדיין אפשרות לככב,,,
עדיין תקוע,
מקבלת תשובות מצחיקות,,,
נכון להבוקר -'אין לך כוכבים,
נ.ב.-שיתפתי את אפרת ואת ליאת,,, גם להן אין פיתרון,,,
בלוג חדש?
גם שם אין לך אפשרות לשלוח אי-מייל,,,
חג שמח,,,
60 ועוד 1
"פסל ידידות אמריקה ישראל"
אין לי יכולת לשלוח דואר ,
משהו היתקלקל אז פתחתי בלוג חדש ,וגם זה לא עובד.סליחה
וחג שמייח
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1001187
כן מזי,,,
מעט אופטימיות אפילו 'עלולה' לעזור
שב החצב לבן לפרוח
שם בדרך יחידי,
והיסמין ישיב ניחוח
שדות הזמן שלה האבודים.
מעט אופטימיות.....
מזי