דבי הפוסט שלך פתח נושא חדש בקפה. לדעתי זה נושא מרתק וראוי שיתפתח עליו דיון שבו ישתתפו צעירים ומבוגרים יותר. הוא צריך לענין את "הצעירים" לא פחות מאשר את ה"זקנים". גם בנושא זה אנו חיים במציאות של סטיגמה מיושנת המחלקת את הדברים בצורה שחדלה להיות רלוונטית.
ולמה סימנתי את ה"צעירים" וה"זקנים" במרכאות?.
כי מי הוא זקן?, זה שוויתר וחדל לפרש מחדש את עצמו ביחס לעולמו המשתנה.זה לא עניין של גיל ביאולוגי (אם כי גם הביאולוגיה משפיעה). הכרתי אנשים בשנות השלושים והארבעים שלהם, שהם מבחינה זו לא רק כבר זקנים, אלא כבר "מתים". הם רק לא יכלו להבחין בכך. והכרתי גם אנשים בני שמונים (לדוגמא שמעון פרס, הוא בהחלט לא היחיד, אך המוכר יותר) שהם בעיני צעירים יותר מבני שלושים.
הצירוף של והיכולת לפרש מחדש בפרספקטיבה של התנסות חיים עשירה, יש בה איכויות מיוחדות. שלומית ג. יכולה להדגים מה ערכם של איכויות אלה.
אני יחסית חדש בקפה, וכבר רכשתי לי מספר חברות וחברים לא מעטים בעלי איכויות כאלה, ולא פחות מכך גם צעירות וצעירים בגיל שנמשכו לבלוג שלי ומה שהוא מציע. כל אלה הם חברים שלי שאני לומד ומתעשר מהם ומנסה לתרום גם להם. הגיל אינו המחסום. המחסום הוא רק הריקנות.
תודה לך דבי ושבת שלום
צבי לניר |
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
השינוי צריך לבוא מכולנו, צעירים ומבוגרים כאחד. דווקא אנשים כמוך, לניר, חשוב שיביעו דיעה שמבוססת על ניסיון חיים, שלנו כצעירים יש הרבה פחות ממנו. דווקא אנשים כמוך שכבר חוו תהפוכות בארץ ושמכירים את המערכת צריכים להביע דיעה. ולנו, לכל מי שנשאר ניצוץ (וזה כולל גם אותך) אנחנו נשתמש בידע ובנסיון ואולי יום אחד יהיה קצת יותר טוב לכולם.
הגיל הוא עוד מספר שמקטלג אותנו בין שלל המספרים במחשב, חשוב להשתמש במספר הזה כיתרון ולא חיסרון. כבר יצא לי להתקל במבוגרים מלאי אנרגיה שבגיל 80 ממשיכים לנסות לשנות דברים, ראו מקרה שמעון פרס. אני בוחר לשמור על הלהבה שלי, להשאר עם חוש הומור שטותי, חיוך תמידי והסתכלות אופטימית על העולם. אני מאמין שזה מה שישאיר אותי "נציץ" לעוד הרבה שנים.
ישר כוח.
solix ידידי
האם תוכל להבהיר את הפויט שלך?. מה הוא הלקח שאתה מפיק מהחוויה הזו שעברת בתוכנית הכרישים?.
ראה גם את התגובה שלי בפוסט 'למה החופש הגדול הוא בחופש הגדול'.
תודה,
צביקה לניר
כריש שבועי
כוכבי התוכנית היו שני פנסיונרים שובי לב, מהנדס ובנקאי, שטענו כי בידם היכולת לייצר מתקן לניקוי מים מזוהמים שיפתור לאורך זמן את בעיית המים באזורי עולם שלישי.
אוזני הכרישים נזקפו מיד - המצאות ירוקות הן הטרנד החם בארץ ובעולם וכסף פוטנציאלי רב טמון שם, אלא שאליה וקוץ בה: עם התפתחות התחקיר, הסתבר כי שני השותפים (שביקשו מיליון שקל תמורת 20% בעלות) הם נטולי פטנט, נטולי אב טיפוס ואפילו תוכנית עסקית אין בידם. "יש לכם חלקי טכנולוגיה ורעיון", סיכם אמיר אייל ויצא. כל הכרישים, למעט אביב צידון, נסוגו די מהר. צידון ההרפתקן החליט להרים את הכפפה. הוא ישקיע מיליון שקל תמורת 100% בעלות וייתן לקשישים-הממציאים 6% תמלוגים. הוא גם הבטיח כי אם החברה תרוויח, יגיעו מיליון הדולר הראשונים לכיסיהם. במקביל - אם בתוך שישה חודשים יתברר כי אין פטנט או עניין מסחרי - ייסוג.
אתמול 8-8 צפיתי בערוץ 10 בתוכנית "הכרישים"
התחרו בן היתר :
יזמית צעירה תואר שני במחשבים הציגה מגן ל(עורף) התינוק .
פנסיונר קשיש פקיד בנק בדימוס שהציג רעיון מעורפל על התפלת מים (גם מי ביוב) באנרגית השמש גם בלילה.
מי זכה בכספי הכרישים ?
בהחלט מסכימה עם הדברים. צעירות היא סקרנות, היא התחדשות, היא תנועה. היא אש שבוערת בפנים, לפעמים בלהבה קטנה לפעמים גדולה, אבל בוערת.
אשמח להימנות בין חבריך (מבוגרת שמרגישה צעירה :-))
האמת שעשיתי את זה בין השאר כפוסט תגובה לפוסט הזה ואפילו עשיתי טראקבק שלא צלח.
אז (מקווה שזה מנומס מספיק) אני משאיר לכם לינק לאיש הנחמד הזה :)
שלום לניר
לכאורה,אין מודדים את ערכו של אדם על פי גילו. הכל, כאן, בתגובתם, נמנעו מלשפוט בני אדם על פי גילט, גמרו הלל על הניסיון וציינו את היצירתיות, הסקרנות והיכולת להתחדש כאמת מידה לבחינת גילו של אדם, תפקודו וערכו. דבר זה שימח אותי.
אהיה אני עוכרת השמחה ואזכיר שבארץ נדחקים אנשים רבים בעלי כישורים וניסיון, מגיל מסוים, לשוליים. אנשים בגיל 45 ומעלה ( ואף פחות מזה) מתקשים למצוא עבודה דווקא בשל נסיונם או הכשרת היתר שלהם. אמנם ישנם רבים אחרים שזוכים לכבוד גם בגיל מבוגר. לעתים אני משתוממת איך קורה שממנים נשיא בן 84, בוחרים ראש ממשלה בן 70 + , ממנים לראשי ועדות חקירה שופטים פורים ( 75+ ?) ובו זמנית " מפטרים עובדים בני 50 במסגרת " הבראה" של מפעלים ומאשימים מורים בני 45 בשחיקה.
אי לכך אציע לבחון את היחס למבוגרים בחברה על פי הרצון להעסיקם. על משקל " משפט בוזגלו" אציע את הביטוי "משרת בוזגלו"(בלי הקונוטציה העדתית אלא כמיצג את אחד האדם).
גם אני מאמינה באינטרנט כמקום מפגש בין בני גילים שונים. מפגש של עניין, שפה וערכים
איתמר מביא דוגמה לאדם מבוגר ( אנגליה), אחד מן העם, שהפך
לגיבור תרבות בזכות יו טיוב. מעניין אם דבר כזה יכול להתרחש בארץ.
כל טוב
שולמית
פוסט מאלף.
האש הפנימית, הצמאון , הסקרנות, חוסר היכולת והרצון לעמוד במקום, השאיפה להתפתחות תמידית - אלו ההופכים אדם לצעיר נצחי. לא משנה כלל מה גילו הכרונולוגי.
כשקראתי את הפוסט שלך, נזכרתי בפוסט של דבי שנקרא "הניצוץ". ואז ראיתי שהיא התייחסה אליו.
ובעיני, ההבדל בין זקן לצעיר הוא אותו ניצוץ החיים, שאיננו קשור כלל וכלל לזמן השהות של האדם על האדמה.
ויש עוד מחשבה שעלתה אצלי: יש היום כל כך הרבה שכונות וישובים שמלאים במשפחות צעירות ללא קשיש אחד לרפואה.
מין מגמת הפרדה בין הגילאים השונים באוכלוסיה.
אני מתגוררת בשכונה ותיקה של תל אביב. שכונה שיש בה צעירים ומשפחות צעירות ובוגרות וגם קשישים. וההטרוגניות הזו כל כך נכונה.
לדעתי, הצורך לתייג ולהפריד לפי כל כך הרבה פרמטרים, כולל הגיל הביולוגי שלנו, בעוכרינו.
לניר,
תודה על התגובה הנפלאה - הפוסט שלך מביע בדיוק - אבל ב-ד-י-ו-ק את מה שניסיתי לומר.
גם תגובתך המפורטת לאביב היא מרגשת ומדוייקת.
תודה לך.
נ.ב.
כנראה שיש בעייה עם פונקציית הטראקבק - גם אני קישרתי בסוף הפוסט שלי לכאן וזה לא מופיע - אבל תדע שזה שם.
שבת שלום.
תמיד ראיתי את חבטות החיים כגורם המזקי העיקרי, השאלה (לפחות לדעתי) היא האם יש אנשים שמצליחים להתמודד איתן יותר טוב או שפשוט יש אנשים שמצליחים להתקופף בזמן יותר מהר ?
תודה!
התגובה שלך הזכירה לי פוסט אחר שכתבתי: הניצוץ. כל כך חשוב לא לאבד את זה ונראה שככל שמתקדמים בשנים, נתקלים בה פחות ופחות.
ביום בו אאבד את ההתלהבות שלי - אני ארצה למות....
קראתי ספר לאחרונה שנוגע בצורה זו או אחרת בסוגיית הגיל: "החיוך האטרוסקי"
מומלץ.
אני בן 30 ולעיתים קרובות אני אומר לאנשים שעובדים איתי שאני כבר זקן וראיתי הכל, ושהם צריכים להתאמץ יותר כדי לגרום לי להתרגש. אני אומר את זה בחיוך ובצחוק, אבל קצת מתכוון.
למזלי אני עוד מתלהב כמו ילד כשנולד פרוייקט חדש ומעניין.
בראייתי, סקרנות ויצירתיות שנמצאים אצל כל הילדים הם נחלת רק חלק מהמבוגרים. מבוגרים מעיזים פחות מסיבות שונות, חלקם מתנוונים ואז מסתגלים לאט יותר לשינויים. גם הסביבה חוששת מקצב ההסתגלות של מבוגרים, ובמקצועות רבים מגישה את העולם על מגש של כסף לצעירים.
אני עובד עם לא מעט צעירים ומבוגרים "מתים", אבל יש לי הזכות לעבוד גם עם אנשים מבריקים (אולי 5% מהקולגות שלי ממש מבריקים), צעירים ומבוגרים, בלי לזלזל בניסיון של המבוגרים, אני לומד מכולם ומברך על כך יום יום.
אני בן 30 ומנהל קריירה בעולם ה- IT. כרגע נמצא בקבוצת הרצים שמובילה את המירוץ, אבל מנקרות בי שאלות כמו איך אשמור על היצירתיות עוד 30 שנה ? איך אעקוב אחרי כל שינוי טכנולוגי ? האם הניסיון שלי בכלל יהיה רלוונטי ? בתוכי אני יודע שגבוהים הסיכויים שהביולוגיה ו/או הסביבה יוציאו אותי מהמשחק בגיל 50.
צביקה
כתב רבי נחמן מברסלב:
solix56
מצטער, הכוונה ל- dluz וזה בהחלט שווה את המאמץ
http://cafe.themarker.com/view.php?u=41491
בדקתי ב"אנשים" יש לפחות 3 דבי-ים
אפשר לקבל קישור להתייחסות