| בנסיעה הביתה ניסיתי לדמיין את המפגש לא דברנו הרבה בימים האחרונים אבל הצלחתי להבין ממנה שהיא מחכה כבר שאחזור לא בדקתי מי בבית מאחר והיא עובדת בשעות לא שגרתיות הכל יכול להיות שותה קפה עם חברה מתלבשת לעבודה יצאה לקנות משהו ותכף תחזור קניתי לה ספר קטן על חברות וכתבתי בו הקדשה שמתי 88fm, לאונרד כהן ,הללויה מתוך ההופעה בלונדון
11:00 ליפני הצהרים הרכב שלה לא בחניה הילדים במסגרות גורר את המזוודה לעבר הכניסה שלט "ברוך שובך" ובלונים לא היו שם. פותח את הדלת הכלב מזנק ממיטתו לעברי מלקק את פניי גרם לי לחייך הכנסתי את שאר הדברים שלא נכנסו במזוודה שמתי את הספר עם ההקדשה על השולחן ונסעתי לעשות איזו עבודה התרחקתי כקילומטר מהבית אני רואה את הרכב שלה מולי זיהתה אותי הבהבה לי ונעצרה בצד הדרך עצרתי גם יצאנו חיבוק איך שאתה נראה... נראה שעשית חיים !? אני חייב לזוז לא אהבתי את זה שלא היה שלט על הדלת ממשיך לנסוע טלפון (היא) בוכה, ראיתי מה כתבת כן, השקעתי במילים מתי אתה חוזר? עוד שעתיים טוב אני מחכה. כעבור שעתיים פותח את הדלת עוד חיבוק קצת דמעות עכשיו כבר יש מתנה על השולחן כשאת חוזרת מחו"ל יש שלט על הדלת אתה חייב להאמין לי שהתכונתי להכין, לא ידעתי שתחזור ככ מוקדם טוב חשמל אין באוויר גם לא סטטי אני בכלל עוד חושב על ההיא עם התלתלים והיא, אלוהים יודע על מה היא חושבת המרחק גדול, הדרך ארוכה שנינו יודעים זאת. יש לנו יומיים עד הפגישה עם המטפל הזוגי בינתיים קשה אבל יציב |