כותרות TheMarker >
    ';

    קצת על עצמי, אנוכי ואני

    כולם כותבים בלוגים..הגיע תורי

    לפנצ'ר באהבה/הנצחה

    11 תגובות   יום רביעי, 29/4/09, 03:04

    אני קצת מסכימה עם אותם אנשים שמטילים את כל האשמה על 'אמא', כל מיני דפוסי התנהגות של אם המשפחה יכולים לחרב הרבה בצאציה. במקרה שלך, האמא שלך פשוט לא הייתה שם בשבילך, אולי נדרסה, אולי שוטטה לה לשכונה אחרת עם חתול סורר או שניים ואת נעזבת לבדך, גורה זעירה, שותה חלב ממזרק פלסטיק במקום פטמה חמה ומפתחת מיני אגרסיות מתחת לפרווה צחורה. אז ביום בהיר, נשמות טובות הובילו אותך לצער בעלי חיים הקרוב ואיכשהו אלוהי החתולים קבע שאת ואנחנו זה (כמעט) לנצח. מסתבר שאחותי יחידתי רצתה להפתיע אותנו עם חתולה חדשה שתמלא את מקומה של חתולת האנגורה הראשונה שלנו, אז היא הביאה לנו חתולה, אמנם לבנה, כמו קודמתה, אך רחוקה מלהכיל את הגנים הפרסיים האדישים והשבריריים. קיבלנו חתולה קטנה עם הבטחה גדולה שתוך חודשים מספר היא תצמח שיער ותשתובב על גבה, אך ימים רבים עברו וסרט המשי הכחול לצווארה לא יכל עוד להערים על המציאות - גדלה לנו נינג'ה אנטיפטית בבית. לטיגריס- חתול שלנו קראנו פנצ'ר, כי היא אהבה 'לפנצ'ר' כל מי ומה שנקרה בדרכה – היא רבצה במיקום אסטרטגי ומי שהיה ברדיוס שלה חטף. הבנו עם מה יש לנו עסק ונתנו לפנצ'ר לחיות את חייה, כשאת האוכל הבאנו לה בשנייה שהיא סובבה את הראש והעזנו לגעת בה רק כשהיא מעולפת או ישנה תחת שמיכה. הזמן איכות שלנו יחד כלל הרבה קללות, כאלה שמסתננות מהפה אחרי התקלה עם חתול תועה, רק שבמקרה שלך לא היה במה לכלות את הזעם, מאחר ומדובר בך -יריבה קשוחה, פשוט השתדלנו להתרחק. עם השנים את הפכת איטית ואני אזרתי אומץ לגעת בך כשאת אוכלת ולהסתכל לך בעיניים. כשחברות שלי קראו לך בשמות, אני גוננתי והסברתי שאת חתולה עצמאית שיודעת מה היא רוצה מעצמה ושילכו לחפש חתול אחר שיעשה להם שואו יללות וגרגורים. כשמלאו לי שמונה עשרה, קדחתי ימים כלילות על מבחני הבגרות, כשכל אותה תקופה ממש קינאתי בך על זכויות הרביצה ושעות השינה שלך. הייתי לוטשת בך מבטים ומשוועת להפוך להולך על ארבע נטול מסגרת ודאגות. כשמלאו לך שמונה, עזבתי את הקן המשפחתי, ויצא לי לראות אותך פעם בכמה שבועות בהם השתדלתי לתת לך כמה דקות של תשומת לב, כשכולם התייאשו ממך והפנו לך עורף. את כבר הפכת חתולת חצר מעט מוזנחת, לרוב היית בצבע לבן מאובק ותמיד היית במנוסה מהחתול הכתום החדש, זה היפה המתפנק שכבש את לב המשפחה.

    זה ישמע כל כך פלצני ותלוש, אבל ליטפתי אותך בחג לא מזמן וכאילו חשתי שזה רגע שאני צריכה לנצור. הנבואה השחורה התגשמה, חלפו שבועיים, הפעם הגעתי במיוחד כדי לעזור לך להתחזק. את הפסקת לאכול והתבודדת, ואני בתמימותי חשבתי כי אוכל לשפר את מצבך. לצערי, אל מולי התגלתה חתולה חלשה עד כאב, נושמת נשימות כבדות ודרוכות כשעינייך הצהבהבות עטו מבט אטום. ליטפתי אותך וגירדתי לך מאחורי האזניים כמו שחתולים אוהבים, רק לא את, והרהרתי על הפעם הראשונה שאת נותנת לי לגעת בך ככה, שעות לפני קץ קיומך כחתול כועס עלי האדמות, ונמלאתי צער. חשבתי על העשור וקצת שהיית לנו לחתולה, כל כך מעט רגעים מיוחדים, כל כך מעט חיבה, כמעט ואין דמעות. ובכל זאת, שפע רגשות אשם על שלא התפנתי להציל אותך ולאפשר לך לחיות עוד, כאוות נפשך.
    ד"ש לרוסי, קסם, פושי, סאני אחת וסאני ג'וניור, מסרי את אהבתי הכנה..

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/11/09 12:56:


      איזה יופי אחותי, איזו כתיבה יפה, כולי צמרמורת.

       

      אני רוצה לתקן קטנה: את פנצ'ר קניתי בחנות חיות ב150 ש"ח שלמים! במשכורת חיילת בסדיר.

      וכן, בחנות החיות הבטיחו לי פרווה, והרבה ממנה... (אולי עוד אפשר לבקש זיכוי?)

      אני מקווה שעם הג'ינג'י החדש שהבאתי לכם (הפעם home-made, בנה של חתולת הבית "נמש"),

      יהיה "תיקון", ותקבלו המון חום ואהבה, גרגורים, ליקוקים וכל מה שחתול מציע (חוץ מפשפשים לפעמים).

       

      לסיום, אפשר דשי"ם? אז למורטישייה, ראול, צ'יקה וקסם, שהיו החתולים של החיים שלי, וגרמו לי אושר והתמוגגות,

       אני בטוחה שעוד תחזרו אליי מתישהו..

        4/11/09 00:36:

      אני לא משתגע על חתולים אבל אהבתי :)
        5/10/09 13:09:
      מרגש
        30/7/09 01:26:
      משתתף בצערך לי יש כלבים בבית
        17/7/09 10:09:


      כואב הלב, לפחות את התקופה האחרונה שלה היא עשתה במקום מוגן מטופלת היטב ואהובה

      *

        17/7/09 00:08:

      משתתפת בצערך ומזדהה עם כאבך.

      עשית כל שיכולת ועכשיו היא בעולם שכולו טוב.

        16/7/09 14:45:


      כשמישהוא אהוב עומד ללכת מאיתנו, אנחנו בדרך כלל מרגישים,

      הייתה לה האהבה שלך, והיא ידעה והרגישה ועם זה הלכה לה לעולם יותר טוב,

      עולם של חתולות דעתניות שעושות מה שבא להן,

       

      איתך בצער !

      *

        16/7/09 11:43:


      תודה חברים.

       

        22/6/09 21:44:
      משתתפת בצערך. גם לי היתה חתולה המון שנים.
        19/6/09 00:09:


      לא ממש אוהב חתולים (אני מעדת הכלבים), אבל את זה אהבתי. כתוב היטב, שוצעים את קולך.

       

      ה.

        29/4/09 03:09:

      עסק ביש

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      anatsun
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין