
במילניום הבא, ספר הספרים
בַּמִּילֶנְיוּם הַבָּא אוֹ בָּזֶה שֶׁאַחֲרָיו כְּשֶׁסִּפְרִיּוֹת הָאָטוֹם וּפֻלְחַן אוֹטוֹסְטְרָדוֹת הַמֵּידָע יִזְלְלוּ כָּל חֶלְקַת אֱמֶת טוֹבָה (אֲפִלּוּ רוֹמָנִים שַׁרְמַנְטִיִּים זָבֵי-מֶכֶר יַעַבְרוּ מִן הָעוֹלָם) הָאָחוֹת הַגְּדוֹלָה תְּשַׁכְתֵּב אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה וּפָרֶנְהַיְט 451 יַהֲפֹךְ מִבַּלָּהָה לִמְצִיאוּת, יִהְיֶה לִי רַק סֵפֶר אֶחָד הֲלֹא-הוּא סֵפֶר-הַסְּפָרִים לִסְתֹּם בּוֹ חוֹרִים בָּאוֹזוֹן וְלִינֹק דְּבַשׁ נֶחָמָה; אֲנִי אֶתְחַמֵּק מִמִּילִיצְיוֹת הַמַּחֲשָׁבָה אֶחֱרֹת אוֹתוֹ בֶּהָרִים, אוֹתִיּוֹת-אוֹתִיּוֹת בַּסְּלָעִים, אֶשָּׂא אוֹתוֹ מְגֻלְגָּל בְּמִיקְרוֹפִילְם רָזֶה מֻשְּתָּל בְּבֵית- הֶחָזֶה בְּמַסְוֶה שֶׁל קוֹצֵב-לֵב אוֹ כְּמוֹ מַבְרִיחַ הֶרוֹאִין בְּפִי- הַטַּבַּעַת אוֹתוֹ אַטְמִין, וְאֶתְפַּלֵּל יוֹם-יוֹם, בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, עַד זַעַם יַעֲבֹר עַד רֹגַע עֲדָנִים
מתוך "פֶּתַח דָּבָר" [מִבחר שירים 1973-2005], הוצאת קֶשֶׁב לשירה |
תגובות (110)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, מהשמו
השיר אכן שווה. לגבי החלקות, באמת לא קל לשמור עליהן. בעיקר עם כל המזיקים מסביב. אבל אם מקשיבים לוולטר אז נטפח אותן למרות הכל.
תודה, הלן
תודה מקרב-לב, איציק
תודה לך, מירה יקרה
שיר שקשה להבינו בקריאה ראשונה קראתי אותו מספר פעמים וכל פעם התחברתי לנושא חדש@
הו לא! רק לא פרנייט 451! עודד אני מקווה שדבר מזה לא יתרחש, כי בלא תרבות מותר האדם מהבהמה- אין ובעצם- אין אדם. אנחנו נעמוד על המשמר שזה לא יקרה, ממילא אחד דיננו להיות מיעוט נרדף נקווה שלפחות תעמוד לנו הזכות הזאת שמה למעלה בבוא העת:-) נהניתי מהתפילה תוך כוונה גדולה, וזיהיתי משהו מאד יהודי בטקסט הזה, מעבר לעיסוק בספר הספרים שהוא שלנו!!!, יש כאן את מדיניות הברוש המכפיף ראש עד יעבור זעם. אלא שלפעמים הזעם עובר ומפלס דרך בתוך הברוש עצמו. איציק.
עודד יקר,
שיר הלל לספר הספרים
אבל גם לחרדה הקיומית לאנושות וליחיד.
הייתי רוצה להאמין שהאחרית הזו לא תגיע לעולם.
במיוחד אהבתי את
להצמיד אותו במירופילם רזה לבית החזה.
מעניין שאחרית הדברים הזו
הופיעה בספר ששמו "פתח דבר". ואולי הסוף הוא גם התחלה.
מירה
זה רעיון מיקרופילם מסווה בתור קוצב לב
זה טוב לעוד דברים לדעתי:)
*
יופי
}{שטוטינקה
אין ספק שספר הספרים הוא הספר להגיע איתו לאחרית הימים.
אני חיה את הרגע..
כתיבתך נפלאה.
מעניין
הרהורים ברוח עתידנית שהיא כבר הווה מצוי
חושבת שאפילו המיקרופילם ייבלע על-ידי הננו-טכנולוגיה
כל עתיד מקומה של המילה הכתובה...שלא לדבר על מקומו של הספר
ומקומם של המחשבהוהרגש..הכמוטהורים..
מי ישור מה יוותר מהם..איזה לבוש ילבשו..
ומה תהי מידת מיזערותם...תרתי-משמע
חנה
תודה, עופרה
קשה לי השיר הזה.
אוהבת את נוהגך בשפה,
כחומר ביד היוצר.
חיזקת אותי.
הכל כבר קיים בספר הספרים.
העבר,ההווה,והעתיד.
כל היתר ככל הנראה הוא חיקוי.
יום חמים *
תודה, רותי. סרט זה בסדר. רק שלא יעשו מזה מציאות :-)
תיזהר, עוד יעשו סרט מהשיר הזה!
* ותודה,
רותי.
אמן, דפנה. תודה לך
תודה, לולה
תודה, ורד
אולי כתבו את זה קודם - לפניך.
לא משנה.
אתה כתבת את זה טוב! מרתק!
אמת, ענת. תודה
אפוקליפטי.
נכון שככל שהמדיה האלקטרונית תופסת את מקומה של כתיבה בנייר, אנו משאירים פחות ופחות לדורות הבאים. כנראה גם מבחינה ערכית. אך לדעתי ספרים לעולם לא יעברו מן העולם.
אז מה עודדי?בגלגול הבא, אתה על תקן מבריח ספרי קודש?
*
זוהי התמצית ולו''ז הדברים
כי מה שהחזיק מעמד אלפי שנים - ימשיך להאיר
על אף כל "...אוֹטוֹסְטְרָדוֹת הַמֵּידָע..."
עוידד,
אין ולא יקום כספר הספרים,
לא במילניום הזה, ולא באחרים,
חבל על קוצב הלב, ועל פי הטבעת,
לעולם היה ויהיה, בטוחה ויודעת...
חג מקסים לך,
חיבוקים מסיגל.
היי עודד,
אתה רומנטיקן :)
במילניום הבא הספריות יעלמו לגמרי, כי כבר היום שוקדים על שימוש בספרים אלקטרוניים.
אם פעם נחקקו מילים על אבן או על קירות מערה, ואחר כך כתב האדם על מגילות קלף ואז התפתח הדפוס – ועימו גם נולד הספר, כפי שהוא מוכר לנו כיום.
ולגמרי אמיתי, קראתי סברה שקריאת ספרים מקוונת צוברת תאוצה בגלל שהיא תשמר בעתיד את איכות הסביבה הנפגעת מיצרני הנייר...
במילניום הבא, שנינו כבר לא נהייה כאן ורשות הדיבור לקידמה הטכנולוגית ו"הירוקים", ולא נראה לי שספר הספרים יקבל טיפול V.I.P.
אהבתי את הרעיון ואת הדאגה :)
לולה
אחרית הימים העתידיים...
[שמור לי מקום במערה]
נקווה לטוב
לולי
הוי, שיר ענק. נהניתי מהעוקצים ששלחת פה ובשרי נעשה חידודים חידודים.
לפעמים גם אני מרגישה כך, אבל פחות אופטימית ממך.
*
נעמה
הפירוש הפרטי שלי למשפט הזה הוא: לקדש את השם = להפוך אותו לחי ונושם בחיינו :)
לכל אדם יש ספר שחרוט בו
איתו הוא הולך
לכל מקום
ולעולם את סיפרי איש לא יוכל לקחת מהזיכרון
תודה לך בכתיבת פוסט על ידידות ואהבה עם הספרים.
"בראת לך יצר רע - בראת תורה תבלין "-(קבלה)
וְאֶתְפַּלֵּל יוֹם-יוֹם,
בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה,
עַד זַעַם יַעֲבֹר
עַד רֹגַע עֲדָנִים ...
בידינו הבחירה דרך היסורים או דרך המאור המחזיר למוטב .
תודה, דליה
יפהפה כמובן.
אהבתי מאוד מאוד את הדימויים:
בֶּהָרִים, אוֹתִיּוֹת-אוֹתִיּוֹת
בַּסְּלָעִים, אֶשָּׂא אוֹתוֹ
מְגֻלְגָּל בְּמִיקְרוֹפִילְם
רָזֶה מֻשְּתָּל בְּבֵית-
הֶחָזֶה בְּמַסְוֶה שֶׁל
קוֹצֵב-לֵב אוֹ כְּמוֹ
מַבְרִיחַ הֶרוֹאִין בְּפִי-
הַטַּבַּעַת אוֹתוֹ אַטְמִין,
אפשר ממש לציירם בראש ולהתענג :)*
תודה לך, מיקית
תודה לך, תשוקיהו ידידי
יום העצמאות זמן לחשבון נפש -ספירת מלאי של 61 שנה
ואנה הגענו עת האח הגדול ועוד תחליפים רדודים חסרי ערכים מחליפים את עם הספר
והנה שירך הכל כך פוגע נוגע מזכיר את הדרתו של עמנו משכבר הימים איכותי ומעשיר
יִהְיֶה לִי רַק סֵפֶר אֶחָד
הֲלֹא-הוּא סֵפֶר-הַסְּפָרִים
,,,
הַמַּחֲשָׁבָה אֶחֱרֹת אוֹתוֹ
בֶּהָרִים, אוֹתִיּוֹת-אוֹתִיּוֹת
בַּסְּלָעִים,
,,,
וְאֶתְפַּלֵּל יוֹם-יוֹם,
בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה,
עַד זַעַם יַעֲבֹר
עַד רֹגַע עֲדָנִים
עד שעמנו יחזור להיות עם נבחר .
כשאנחנו קונים מכשיר חשמלי , נמצא באריזה הוראות הפעלה
כך הוא "ספר הספרים"
ספר הכוונה והוראות ברורות לייעודו ותפקידו של כל נברא ומה יעשה האדם בזה העולם
במשך שנות חייו שהוקצבו לו.
יִהְיֶה לִי רַק סֵפֶר אֶחָד
הֲלֹא-הוּא סֵפֶר-הַסְּפָרִים
לִסְתֹּם בּוֹ חוֹרִים בָּאוֹזוֹן
וְלִינֹק דְּבַשׁ נֶחָמָה;
-
מעולה.
המילה הכתובה, כוחה במותנה וישאר תמיד.
וכתיבתך רהוטה ופיוטית כתמיד.
ספר הספרים שרד וישרוד עוד 2000 שנה....
חזון אפוקליפטי מעט...אך יש בו מן האמת...
הכתיבה שלך תמיד מעניינת ומורכבת...
אחריי המבול...חחחח
תמו"ש
ולזה, רק לזה, אני קוראת קידוש השם
*
חזרתי לככב לך חבר יקר
ספר הספרים הוא נכסי צאן ברזל, השורד את כל הריק,
את כל הלא מילים, הלא אמונה, הלא אחיזה,
האחיזה בו היא נצחית. תודה עודד *
חכם עוידד מורי ורבי השתבב לי השבב
ונשתובבו מילותיי אשבב לך כוכב
וייישר כויח.
שוקי
"וְאֶתְפַּלֵּל יוֹם-יוֹם,
בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה,
עַד זַעַם יַעֲבֹר
עַד רֹגַע עֲדָנִים ".
עד יעבור זעם, צער ושאר חברים. והעיקר היא הכוונה, תמיד.
והמתנה הכפולה הזו,
גם שפת - עבר וגם הספר. ספר הספרים.
"ממעמקים קראתיך יה
ענני במרחב יה."
כוכב מאיר לחזון אחרית הימים...חג שמח!!!
תודה מקרב-לב, ורד
תודה לך, תמר
כתוב יפה....
דוקא ביום העצמאות
ביום החג-נבואות זעם
עם נחמה פורתא?
חג עצמאות שמח!
מילים..הן כוח..כוח הוא פחד..פחד הוא חוק נגד הכוח..והספר הוא החוק..
תמיד יפחדו מהחוק שבמילה..
צבי מכבי
מקסים עודד..
כתיבתך משובחת!!
חג עצמאות שמח..
באהבה..ורד.
כמו תמיד, תענוג לקרוא
:-)
איזה חזיון אפוקליפטי... ומציאותי. גם אני סובלת מחזיונות כאלו לפעמים (לא כל כך רהוטים...), אם כי כבר לא מהתקפי חרדה... ואיך התשובה שלנו לכל הבלהה, היא תמיד פשוטה, תמיד אותה אחת. תודה עודד.
תמר
שיר מעולה.
אני מרגישה שזמנים אלה כבר כאן.
חלקות האנושיות מתכלות יום יום
מתעכלות במעי הכרסם הגדול
לא נרגעתי עד שחזרתי לככב את השיר המקסים הזה.
אצלי כנראה
זה באמת
יהיה רק במילניום הבא
בינתיים השירים שלך
הם ספר הספרים שלי
עונג לקרוא אותך בכל זמן *
חג שמח
חן-חן, ליאורה
עודד יקר,
זוכרת ומתענגת שוב ושוב *
כל כך מזדהה איתך, עוידד.
כל כולי נושאת
את זיכרונות הספר ההוא
וכל שיריי בנויים עליו.
אהבתי.
תמר*
יפה מאוד כתיבתך עוידד
חג שמח
עדיין לא התאוששתי מהסיפור שלך, שקראתי אתמול, וכבר אני טסה עם השיר שלך לעתיד. זו פעם ראשונה שאני יותר אופטימית ממך. לא כ"כ מהר, להערכתי, תעלם המילה הכתובה והספרותית, בטח לא כאנשים כמוך ימשיכו לשורר.
בתזמון מעולה...
איש יקר,
יפות המילים... "האמת הטובה"
כמה דברים טובים נכחדים מן העולם.. כל-כך מהר.
דורות מתחלפים בלי לדעת את שורשיהם ושירת היותם,
אנשים שוכחים את גדולת המילה הכתובה
ועם זאת ממשיכים לחכות לאחרית הימים...
תודה רבה. אשוב כשאוכל להשאיר את "חותמי".איש יקר
כבוד הרבה כבוד לספר הספרים
ההיסטורייה והמורשת שלנו
ההוכחה לקיומנו וזכותינו על ארץ ישראל
חג שמח לך
עודד
תודה, נעמי
הֲלֹא-הוּא סֵפֶר-הַסְּפָרִים
אותו ספר הספרים כבר 2000 שנה
עמוד השדרה והלב,
מורשתינו החרוטה בסלעים.
חג שמייח!
הפיוט שלך תמיד משמח את לבבי
חג שמח
רב המכר של כל הזמנים......
אהבתי...:)