אני מושיטה ידיים מרגישה את הרוח נושבת בין אצבעותיי, נותנת לה לחלוף, לשרוק, לצפצף בין אגודליי.

אני מרימה את הראש מביטה אל על, אל העננים, אל  השמים התכולים אל אלוהים.

אני נוגעת בשמים וגם הנשמה

אני נוגעת בשמים מרגישה אהבה...

כבר חויתי צניחה והיא כואבת, מרסקת מעייפת

אך לא עוד (אני מקווה).

לכל קוראיי. אני איני מזמינה חברים לקריאת הפוסטים שלי משום שאני איני מגיבה לאחרים, זה נראה לי לא פר..

אפשר לקרוא ולחלוף, אפשר לקרוא ולהשאיר עקבות. איך שבא לכם.

יום עצמאות שמח!!