| פתאום שוב ההמיה הזאת פִּתְאוֹם שׁוּב הַהֶמְיָה הַזֹאת שֶׁל אוֹקְיָנוֹס הַלֵּב פִּתְאוֹם מֶרְחָבָיו נִפְתָחִים שׁוּב נִפְתָחִים לְאֵינְסוֹף הַמֶּרְחָק וְהָעַיִּן רוֹאָה כָּל זֹאת וְקֶמֶּט שֶׁל חִיּוּךְ מַתְחִיל לְהִתְרַמֵּז שָׁם בֵּין הַקְּמָטִים הַאֲחֵרִים. ♥ אוּלַי כֵּן אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹר אֶת זֶה לְעַצְמִי לְהַפְנוֹת אֶת הַחִיּוּךְ הַזֶּה פְּנִימָה אֵלַי לְהוֹסִיף אוֹתוֹ לַחוֹמֶר הַמְּכַיֵּר שֶׁל הַשִׁירִים לְחַדֵּד אֶת הַשְׁקִיפוּת וְאָז לְהוֹסִיף לָה פְּלוּמָה רַכָּה תִּינוֹקִית אֶפְרוֹחִית הִלַּת פְּלוּמָה זְהַבְהָבָה מְהַבְהֵבֶת שֶׁאֲפִילוּ רוּחַ קַלָּה בְּיוֹתֵר יְכוֹלָה לְשַנּוֹת אֶת כִּיווּן רִיצוּדֵיהָ ♥ כֵּן, זֶה בְּעִיקָר מִסְתַּמֵּן בְּרוֹךְ הַנִּיקוּד הֶעַדִּין שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת וּבָרֶוַח הַקָּבוּעַ בֵּין הַמִּלִּים
וּבְהִשְׂתָּרְגוּת עַנְפֵי הָעֵץ שֶׁפִּתְאוֹם נִרְאֵית מְכוּוֶנֶת יוֹתֵר מְאוּרְגֶנֶת
וּפִּתְאוֹם הַמַּאֲרָג הַזֶּה חוֹזֵר כְּרִקְמַת קְמָטִים דַּקְדַּקִּים שֶׁהִזְרַקְתִי לָה בּוֹטוֹקְס מוּזְהָב
© כל הזכויות שמורות לשושי שמיר 29 באפריל 2009 קפה בגינה |