ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי







תגובות (46)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כשהם מגיעים, הקולות שלא שומעים הרבה זמן,
הם מכים חזק, ממלאים חושים, כמו סם.
לטוב ולרע.
תענוג של פוסט.
כמו שכבר סיכמנו - שקט זה מצויין :-)
אבל אני מאחלת לך שקט אחר, מיוחל יותר,
ובינתיים - שולחת לך סוג של שקט. קצת אחר...
http://www.youtube.com/watch?v=68xrtkMO69w
מקסים!
גם אני מתגעגעת לקולות שיזכירו...
מקווה שישתרר מסביבך מספיק שקט, שתוכל לשמוע.
אהבתי את הכתיבה שלך.
:)
הכל מאד מאד תקין :)
לא, אין דרך חזרה,
וטוב לי שכך.
תודה לך פרח :)
כתבתי כך כי אני מרגיש שקודם כל צריך צריך לקבל החלטה,
והחלטה כזו צריכה להיות ממוקדת ומלאת נחישות... כך חשבתי בהתחלה.
אבל אז אתה רואה את החלק השני,
שבו נכנס הרוך אל התמונה...
בקיצור, זה מין תהליך כזה שביקשתי לתאר.
התגעגעתי לקרוא אותך...
ומה עם הקולות....הכל תקין?
אז זהו, שהם מכירים היטב, רק ששכחו קצת, או לא ממש שמרו על קשר...
וכדי לאפשר להם לשוב ולתקשר אני מרגיש שהשקט והנינוחות הם מצע הכרחי.
לא יודעת, כפיר, בנינוחות יש הרבה עוצמה, אין לי מושג למי זה מתחבר כחולשה. בכל זאת אני מבינה את הכמיהה
להיות הכי קרוב לעצמך, זה בתנאי שאתם מכירים: אתה ועצמך, מפוייסים, אוהבים את כל החלקים.
כי לפעמים מבלבלים בינה ובין חולשה, רפיון, פאסיביות,
ולא כך הוא:
צריך המון ביטחון כדי להרשות לעצמך להרפות ולהתרווח כמו שאתה,
ואז - כך אני מאמין - מתאפשרת הקשבה.
למה השקט הזה, הנינוחות ההיא, מזכירים לי את המוות?
איזה כיף להעניק לך את הכוכב האלף :)
כתבת נפלא
השקט הנפשי שאתה מייחל לו....בתוכך....
הוא רק מחכה...שתחליט...להתחבר אליו
וזה יבוא
ובכל זאת ולמרות הקול כתבת
"בלי בושה,
בלי אשמה..
יציב,
ומקשיב..."
אצלי זה היה בנסיבות של סבל נורא ואיום מחוסר נינוחות, לחץ ומתחים.
ואז החלטתי עם עצמי: נינוחות תחילה.
"טוב יהיה לי כשאקשיב להם,
ונכון יהיה,
לא זוכר כבר את טיבם - אבל מתגעגע אליהם,
שינחו אותי,
שיגלו לי דברים שבחרתי לשכוח. "
אתה כבר בדרך לשם
ויודע מה?
אין דרך חזרה
השקט והאיזון וההחלטה והקבלה...
מחכים לך...*
תלוי לאילו קולות....
אינשאללה.
יש דבר כזה, את פשוט צריכה לנסות להקשיב.
בקרוב, כפיר. בקרוב.
זה עדכון על הקולות שיוצא לי לשמוע ביום יום...אין כזה דבר לשמוע קולות, יו נואו...!
תודה על העדכון :)
עכשיו אני במשרד....כוורת ממש חח
איזה כיף לשמוע!לא מרגיש שהעזתי כבר, אבל בהחלט בדרך לשם,
ובהחלט מפרגן לאומץ שלך להעז.
כן, רק שלפעמים אני מרגיש שקצת מזלזלים בה,
מבלבלים בינה לבין רפיון, חולשה, מעיכות, ואני לא מדבר רק על הפיסי...
רק בנסיבות מאד מיוחדות אנחנו מרשים לעצמנו להיות נינוחים באמת.
שיווי משקל זה מקום הרבה יותר נוח להיות בו,
וצריך רק לתת לגוף למצוא את הנקודה בעצמו.
תודה לך גלגוטית :)
יש הבדל ענקי בין שקט לשתיקה,
בעיניי שתיקה מחפה על משהו, אולי מסתירה משהו,
ושקט מאפשר למשהו לצמוח, לצאת החוצה...
כתבת אותי
תודה
נראה לי שכבר העזת
ביקשת,
ואפילו יש לך עדים
עכשיו נשאר לך רק לקבל
...
מזדהה מאוד.
נינוחות היא חצי הדרך להארה.
מאמינה בלתת לגוף להביא את עצמו לשיווי משקל
אולי עם העצמאות תגיע גם נינוחות... חג שמח:)
כדי שיהיה שקט, צריך לשבור את השתיקה.
(כתבת)
(הייתי שם. אתה צודק).
שולחת אליך אומץ וזמן לעשות את הצעד.
נכון, שקט הרבה יותר נדיר מרעש. תודה :)
יש יתרונות גם בלא-להיות הראשונה :)
ועכשיו?
לפעמים אני תוהה אם כל החיים שלנו אנחנו עסוקים בחיפוש אחר השקט הזה שיאפשר לנו לשמוע את עצמנו צלול, נקי, נכון.
(נפלא).
הבטחתי שאהיה הראשונה שלך,לא הספקתי
עכשיו כן, מהטלוויזיה:)
כן, צריך המון בטחון,
כן, מכיר את המשל...
תודה לך ניתי :)
וואי, חופשי שומע... את לא?
צריך הרבה ביטחון כדי להשתחרר
מכיר את משל המערה של אפלטון?