| כשהגעתי ללימודי תקשורת באוניברסיטה למדתי על "הכפר הגלובאלי", מונח תקשורתי פרי הגדרתו של מרשל מקלוהן, סוציולוג והוגה תקשורת קנדי, אשר המנטרה הידועה ביותר שלו היא "המדיה הוא המסר".לפני שהמדיה השתלטה על חיינו, המשפחה שלי תפקדה כיחידה חברתית קטנה, אינטימית ובעיקר מאוחדת. ארוחות צהרים וערב משותפות, שיחות ארוכות, שיתופיות משפחתית ובעיקר אכפתיות. כשהחלו שידורי הטלוויזיה, האחדות רק גברה, מדי ערב כולנו התאספנו סביב מהדורת החדשות עם חיים יבין וניזונו כיצורים תקשורתיים רעבים למידע באופן אחיד. עם עליית הטלוויזיה בכבלים והצורך לענות על צורכי כל אוכלוסייה באופן בדלני החלנו נבדלים זה מזה. לכל אחד הוצב מכשיר טלוויזיה בחדרו ממנו לא הרפה 24/7 וזאת בנוסף למחשב שכעת מציע הרבה מעבר לסתם משחקי DOS. הרצון של כל מתבגר להיות לבד היה מתפוגג ללא הטלוויזיה בכבלים בחדרו, המחשב עם גישה לאינטרנט וכמובן, איך נשכח, הטלפון הנייד. וכך קרה שכל אחד מאיתנו החל לאכול בחדרו מול הטלוויזיה, השיחות הארוכות עם המשפחה התחלפו בשיחות ארוכות בנייד עם החברים ואף אחד כבר לא רצה לראות את חיים יבין.מדי יום אני נהנית מהיתרונות העצומים שהאוריינות הדיגיטאלית מעניקה לי, שליחת וקבלת מיילים, מאגר מידע עצום (זמני רכבות כמובן J), חשבון בפייסבוק ובו כל חבריי ואף צפייה בפרקים של הסדרות האהובות עליי עוד לפני שהם מגיעים לארץ. כשחבריי הטובים טסו לדרום אמריקה לשנה, מצאתי את עצמי נאחזת בכל פיסת תקשורת אפשרית עמם דרך האינטרנט, ממסנג'ר ועד סקייפ.התפתחות האינטרנט והתקשורת הדיגיטאלית אפשרו לי להכיר אנשים שמעולם לא ראיתי אותם ואולי לא אראה אותם אף פעם, ליצור תכנים משלי ולשתף בהם אחרים, להשתתף בקבוצות דיון ואף להתחיל ללמוד קוריאנית דרך האינטרנט (קשה!) וזאת חוויה פוסט מודרנית נפלאה. אני גם משתמשת בפייסבוק כדי לשמור על קשר עם חברים ותיקים מבלי לדבר עם כל אחד מהם בנייד (כמה אפשר, באמת?!). כל אלה ועוד, גורמים לי הנאה. ואם המחשב חש ברע, אני מזעיקה את אחי וכבר מרגישה שאני מחוסרת נשימה. אז אם הכול כך טוב למה ומדוע לא כל כך טוב, מדוע רבים מאיתנו מרגישים כי עם מימוש חזון "הכפר הגלובאלי" מתרחשת תופעת התפרקות המשפחה, הרגשה שויתרנו על היחסים הכי קרובים ואמיתיים שלנו בדרך לגלובאליות.אוריינות דיגיטלית דורשת ביקורתיות, חשדנות ונקיטת אמצעי זהירות, וירוסים ומתחזים אורבים בכל פינה במרחב הוירטואלי. "למרחב הוירטואלי חוקים לא-כתובים משלו. הוא אינו רק כפר גלובלי. מדויק יותר לומר כי זהו ג'ונגל של תקשורת אנושית, המכיל תערובת אינסופית של מידע, אמיתי ושקרי, ישר ומטעה, מידע של רצון טוב ומידע זדוני" (אלקלעי-עשת, י' (2004). אוריינות דיגיטלית: מיומנויות חשיבה בסביבות דיגיטליות). היותנו ברי אוריינות דיגיטאלית מאפשרת לנו לדלג על המכשולים האלו בדרך לניצול היתרונות הרבים הגלומים בתקשורת. אז נכון שכמשתמשת אינטרנט אני לא רוצה לוותר על כל התועלות שלא ניתן להכחישן שמציעה לי התקשורת הדיגיטאלית אך כבעלת הערכה לדברים הטובים של "פעם", אני גם לא רוצה לתת גב לספר טוב, מוזיקה טובה (ולא מDeezer, ממש דיסק) או הכי חשוב לזמן איכות עם המשפחה. כמו שכתב ג'ף גומז, בספרו "Print Is Dead", על חשיבות הספרים בעידן הדיגיטלי:“Whole worlds unfurled at the touch of my fingertips when I read good books. I met characters and experienced things that informed how I thought and felt about everything: life, love, death, etc.” (Gomez, J. (2008). Print is dead: Books in our digital age). |