כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אז והיום מאת עזרא מורד

    42 תגובות   יום רביעי, 29/4/09, 22:23


                                     אָז וְהַיוֹם /
    מאת עזרא מורד

     

                                     טלויזיה צבעונית לא היתה באוהלי  

                                     ופתחיו לא סורגו מפני שועלים !     

                                     היום שואלים:   

                                     -"שועלים היו אז?

                                     אם היו... הצניעו לכת  

                                     וגנבו... עלי שלכת?".   

     

                                     כן ! אז... לא היו מועלים  

                                     ולא ארגוני פשע אלים. 

                                     ובין אם כך ובין אם כך,   

                                     התגאינו ! בל נשכח.        

                                

                                     אך מאז מה כסינו? 

                                     מה עבינו?       

                                     הון - בורסה גם עשינו  

                                     ושמירה על נכסים    

                                     וניפוח הכיסים,       

                                     לא צָעֹד הַיְשֵר אט, אט !    

                                     לא הסתפקות במועט !      

                                     כן ! שׂמַנּוּ, ונבעט !    

                                    

                                      ומה הדגם? מה הצו ?   

                                      נביחות סביב: "הב, הב !". (הב = תן!)       

                                      באוצר אין עוד כלל חֵלֶב,         

                                      הפני הדור כפני הכלב?  

     

     

     

                                     22.02.1982       

                                                פורסם בספרי "נופי ילדות מבית אבא" (מהדורה ראשונה 1985, מהדורה שניה 1992)

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (42)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/5/09 13:34:
      שיר נוסטלגי עם אמירה חזקה ונוקבת....שבת קסומה
        1/5/09 02:26:
      נהדר! חיה ממגזין האינטרנט חיה גולן באהבה www.hgolan.co.il
        1/5/09 00:30:

      צטט: OR36 2009-04-29 22:37:54

      שיר מקסים ונכון מאד:)

       

      ךפעמים אנחנו חוזים את העתיד מבלי להיות מודעים לכך

      השיר נכון גם כיום

        30/4/09 20:42:


      ימים של אז...

      זכרונות שמלווים אותנו עם כל פסע ושעל.

       

       

      יפה כתבת.

        30/4/09 16:23:

      והנה שבתי לי כעת לבנות ולהיבנות*
        30/4/09 15:16:

      צטט: אנקת גבהים 2009-04-30 14:45:55

      אהבתי

      הדור של הורי בא ממעברות וזה מאוד מדבר אלי

       

       

      שכחנו כנראה כמה אנשים התעשרו אז מבנית המעברות ואחר כך מ"פנוי ובנוי" המעברות.

      פשוט לא היתה תקשורת חוקרת שחושפת מחדלים ושחיתויות.

       

        30/4/09 14:45:

      אהבתי

      הדור של הורי בא ממעברות וזה מאוד מדבר אלי

       

        30/4/09 10:11:


      מה יפה כתיבתך ומה שנונה היא,

      אשוב לעת ערב...

        30/4/09 10:11:

      יפה ...כתוב מקסים ..ציפרגוע
        30/4/09 09:42:

      עם הזמן נוטים אנו לשכוח את שהיה,

      וזוכרים רק את הדברים הטובים,

      זאת טיבה של הקידמה,מה שמרגיז היום

      הם הפערים וחוסר ההזדמנות השווה

      לכלל התושבים...

      כתבו פעם..שחבר היה חבר...

      בראי הזמן גם אוהל דולף ניראה רומנטי..

        30/4/09 09:11:

      שיר מקסים

      לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב24 שעות
      יום טוב ובשורות טובות - מיכאל

        30/4/09 08:59:


      הי עזרא, מה שלא השתנה במשך אלפי שנים הוא הטבע האנושי. תמיד היו חמדנים, גנבים וגם אנשים טובים...   היום יש תקשורת דינמית ולכן המידע גלוי.   לנו היה טוב מאחר והיינו תמים ותמימים.

       

                                          כתבת יפה. תודה.  

       

       

                             אבינועם קוסובסקי.

        30/4/09 08:13:


      ומה הדגם? מה הצו ?   

      נביחות סביב: "הב, הב !".

      עזרא,

      שיר  עם נוסטלגיה

      אך גם עם ביקורת נוקבת

      על פני החברה.

        30/4/09 07:57:


      הטלויזיה הראשונה (שחור לבן)  בה צפיתי   -בשנת 1962 הייתה של שכני עולים חדשים ממצרים (כן של  הרודן המצרי נאצר)  עאלק פליטים של חילופי אוכלוסין .הם גרו ברח צ'לנוב בתל-אביב .

        30/4/09 07:52:

      קשה לי להשלים, לפחות עם חלק משירך...

      האם נשכח אשר ידלין?

      מה קרה לעופר?

      פעם שמעתי מאיש הגנה ותיק ובעל זכויות במודיעין ובבטחון ובהקמת  המדינה:

      כן, "עבדתי בנמל והחברה פשוט העבירו ציוד מערמה של הבריטים לערמה שלנו"

      "היינו מוכרחים - כדי לבנות את כוחנו"   "אחר כך אנשים התרגלו שלגנוב מהשלטון זה מצווה ולא פשע"

      ואני מוסיף, היו גם אז מועלים ולא רק שועלים בכרמים... ופשוט שכחו שעכשיו אנו מועלים בשלנו, במדינה שלנו,.

      נוסטלגיה זה יפה, הרבה נשק עבר ממחסני המבא הבריטי למחסני ההגנה ולסליקים, אבל לצערנו זה מתחיל בתרנגולות לקומזיץ שזה לגיטימי וזה גומר באנשים כמו ידלין הירשזון ואולי גם בראשון טורס..

       

       

        30/4/09 06:26:


      יש נטייה לשכוח דברים מן העבר.

      יתכן מאוד שגם בעבר וגם בהווה צועקים את אותו "הב! הב!".

      אתה כותב נהדר.

        30/4/09 06:05:


      איפה הדור של ההסתפקות במועט

      של הצנעה

      של הנתינה

      בלי הקבלה..

      ישנו  דור כזה גם היום והוא חבוא אל הכלים

      ומטבע בריאתו קשה למוצאו

      בד"כ הוא מתגלה לאחר מותו...

      שבוע טוב לך

      יוסי

        30/4/09 01:00:

      הי,

      ואו מדהים!

        30/4/09 00:45:

      החזרתני לימי ארידור העליזים ולימי המחיקון והאנטי-מחיקון. 
        30/4/09 00:11:


      עדיף להשאר בעבר? למרות שהעבר היה נחמד

      ומה עם הקידמה, הנוחות,

      השאיפות ???????????????????

      יש יותר עניין.

      בלהה

        30/4/09 00:11:


      עזרא היקר שלום.

      ההשואה של אז והיום

      כלל אינה פשוטה

      מכיוון שאז לא היו דברים שיש היום

      ולהיפך  (לטוב ולרע)

      אני לא יודעת מתי היה טוב יותר,

       או מתי האנשים היו טובים יותר

      ונראה, כי יקשה עליי להחליט

      ולחרוץ תשובה חד משמעית

      כנראה התשובה, איפושהו באמצע.

      אני חייבת להחמיא לך על השפה השנונה והעשירה

      וסגנון הכתיבה המהוקצע והמוקפד.

      כל הכבוד

      ותודה שאתה מאפשר לנו לקרוא את שיריך!!

      לימור


      כתבת מקסים...
        30/4/09 00:06:


      עזרא כפי הנראה

       

      שכך תמיד יהיה.

       

      והלא מזמן מזמן לפני הרבה מאד שנים

       

      היו שאמרו..זה נוער זה?

       

      והמבין יבין.*

        30/4/09 00:04:
      ועוד ידינו נטוייה........קריצה
        29/4/09 23:55:

      מה שהיה לעולם לא ישוב

      וזו דרכו של העולם

      לעומת זאת תמיד יש לשאוף

      לשפר ולתקן את הטעון תיקון, בהווה

      למען לא ניצר על כך בעתיד

       

      רננה

      הנוסטלגיה בהתגלמותה

      תמיד יש ערגה לימים עברו

      וכאילו העבר טוב יותר מהעתיד

      אך אני דוגלת בלחיות את כאן ועכשיו

      ולמצות את כל כולו

      ותמיד אפשר לשפר

      אך לא רע גם בהווה

        29/4/09 23:26:
      אהבתי *
        29/4/09 23:19:
      היו זמנים היו לילות.
        29/4/09 23:04:


      היה זה "המשורר הלאומי" חיים נחמן ביאליק, שחלם באחד ממאמריו על הגנב העברי הראשון. היה להם חלום, לציונים הראשונים, להפוך את העם היהודי לעם ככל העמים עם מדינה משלו.
      והם הצליחו. עם ככל העמים? ועוד איך. עם שיש לו גנבים ורוצחים, רמאים ונוכלים.

      כלום לא חסר לנו היום במדינה.

        29/4/09 22:54:

       אָז וְהַיוֹם / מאת עזרא מורד

       

                                     פני הדור כפני הכלב?  

       

      הפעם אינני מסכים עם הפסימיות שלך.

      אז לא היה כל כך טוב והיום לא כל כך רע

      כמי שמתנדב במספר עמותות, אני פוגש המון אנשים שמטרתם לעשות טוב וזו חשובה להם מאד מאד.

      לא כולם רודפי בצע חסרי מצפון.

      אין כל רע בשאיפה לשמור על ערך חסכונותיך לעת זקנה ואולי קצת גם עבור הצאצאים.

      (אני גם מכיר כלבים שפניהם חביבים מאד)

       

       

       

        29/4/09 22:54:
      לשאלתך, משהו כזה *
        29/4/09 22:50:


      ההבדלים הם
      אותם המחלות
      בשמות אחרים...
      יפה
      אחזור...
        29/4/09 22:48:


      *

      אהבתי

        29/4/09 22:48:

      נהניתי...

      אהבתי....

      כן כן היו זמנים....

      תודה.

        29/4/09 22:46:

      ושום דבר לא השתנה אז והיום.

      תודה .*

        29/4/09 22:43:


      לדעתי אז הימים היו הרבה יותר שלווים ומאושרים...בלי הרעש והלחץ של היום..הכל היה רגוע ונעים בסביבה..

      מצא חן בעיניי השיר..תודה..

      חלי

        29/4/09 22:42:
      יפה
        29/4/09 22:41:

      כיף לקרוא את שירך ותכניך

      משמח שיש עוד דברים אידואולוגים

      עקרונים ציונים אמיתים לא הספקתי להגיב לקודמים

      קראתי ונהנתי המשך סוף שבוע נפלא ולילה טוב

      אלי

        29/4/09 22:39:

      למרות שנכתב ב-1982, שירך עדיין אקטואלי...

      ולגבי שועלים...אז יש עדיין: יחד עם נמיות, תנים וחזירי בר, גרים כולם בואדי מתחת לביתי.

      שבוע טוב.

        29/4/09 22:38:

      60 ועוד 1

      "פסל ידידות אמריקה ישראל"

       

      אין לי יכולת לשלוח דואר ,

      משהו היתקלקל אז פתחתי בלוג חדש ,וגם זה לא עובד.סליחה

       וחג שמייח

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1001187

        29/4/09 22:38:


      היו זמנים.... הלוואי שיחזרו..

      כתיבתך נהדרת

        29/4/09 22:37:
      שיר מקסים ונכון מאד:)