הכרתי בחור חדש. הוא שונה מכל הדייטים שהיו לי בשנה האחרונה. הוא ילד טוב. הוא בגילי. חכם. ביישן. רגיש. וחסר נסיון. מהדייטים הקודמים שלי, למדתי המון על עצמי בין היתר. למדתי על סקס, ואיך אני משתמשת בו נגד עצמי. ואז הגעתי להחלטה שיותר אין דבר כזה. ושאין יותר סטוצים. ואין "לא נעים לי להגיד לא". והייתי קצת לבד, קצת לא נעים, וקצת עצוב גם בגלל נסיבות אחרות בחיים שכבר כתבתי עליהן. ויום אחד הסתכלתי בחנות שליד החנות בה אני עובדת. תמיד אני הולכת להגיד להם שלום, כשאני על סף קריזה מהעבודה.פתאום הבנתי שיש שם בחור חדש, צעיר, שקט, יפה. מדי פעם הצצתי עליו, ככה כמה שבועות עברו. ניסיתי לברר מיהו, מאיפה.. ובסוף עשיתי צעד והצעתי לו לצאת איתי. הייתי כל כך מאושרת.. הוא פשוט מקסים, ולא יכלתי להפסיק לחשוב כמה שהוא חמוד. אז בחודש האחרון אנחנו מתראים כל יומיים (מעבר לשעות העבודה). אני מאוד נהנית איתו, הוא מצחיק ומעניין, אני מרגישה שהוא מכבד אותי, מרגישה ממש טוב איתו. בהתחלה, כשהגענו לשלב של מגע ותשוקה, פחדתי להתקדם איתו לסקס. פחדתי להפגע שוב, פחדתי ממה שהיה עם הבחורים הקודמים. שרק ניצלו לסקס. והוא כיבד את זה. הוא לא ניסה שוב. עד שאני ביקשתי. ואז זה פשוט לא הלך. חשבתי שהוא אולי לחוץ. אולי לא מסתדר טוב עם קונדומים, זה קורה להרבה בחורים. אבל אתמול, זה קרה שוב. הוא בא לישון אצלי, ואחרי כישלון הוא נראה מתוסכל, ואז אמר לי שהוא לא היה צריך לבוא.. אמרתי לו שהוא מדבר שטויות ושזה לא כזה נורא. ואז הוא אמר לי שיש לו נקיפות מצפון, ושאולי זה עוד מוקדם מדי. אוקי, בסדר, אני חושבת שהגבתי בסדר, אמרתי לו שזה בסדר גמור, ושאם לא נח לו אז אין לאן למהר. אבל סה"כ אני אוהבת סקס. אני צריכה סקס. זה שלנו הנשים אין "כאב ביצים" לא אומר שאנחנו לא סובלות כשמחרמנים אותנו ובסוף לא נותנים לנו ללכת עד הסוף. אז אני אחכה עוד קצת בסבלנות. כמה אני אמורה לחכות? ואם יש לו בעיה? ומצד שני אני חושבת... עד שהכרתי בחור כזה טוב, שאין לי מילה אחת רעה להגיד עליו, בסה"כ סובל קצת מחוסר נסיון... זה ניתן לתיקון. אז אני ארים ידיים כ"כ מהר רק בגלל סקס? אני אוותר כ"כ בקלות? כבר ראיתי שלא קל למצוא גבר טוב, שגורם להרגיש טוב, כי הוא באמת מתכוון לזה. שלא רוצה אותי רק בשביל הסקס, ומתנהג כמו ג'נטלמן אמיתי... אז אני לא מוותרת, לא כ"כ בקלות. |