כותרות TheMarker >
    ';

    It´s not only profession זה לא רק מקצוע

    זה מה שקורה כשעושים הכל ביחד, ועוד באנגלית. כשאת גם אמא לשתי ילדות קטנות, גם עובדת בסטארט אפ וגם מתחילה את הריצה לשוק עם מוצר חדש - זה מה שקורה, וככה נראית הדרך.
    http://creativecommons.org/licenses/by/2.5/il/

    אני פורקת את ספרייתי (ואת לבי)

    22 תגובות   יום שישי , 9/3/07, 16:19

    וולטר בניימין בטקסט נפלא אומר:

    "אני פורק את ספרייתי. כן, אני פורק. הספרים עדיין אינם מונחים על המדפים, ולפי שעה לא דבק בהם שממונו המתון של הסדר. אינני יכול לצעוד הלוך ושוב בחזית טוריהם כדי לחלוף בסך לעיניו של קהל צופים אוהד. אל חשש. במקום זאת, אנא הצטרפו עמי אל אי־הסדר הזה של ארגזים שנקרעו לרווחה, האוויר רווי אבק שבבים, הרצפה מכוסה קרעי נייר, ללכת עמי בין ערימות הכרכים הרואים שוב אור יום לאחר שתי שנות חשכה, כדי שתהיו נכונים לחלוק עמי מקצת מן האווירה"...

     

    באווירת בנימין, באווירת ספרים עסקיים, באווירת סיפור מרצד ומקוטע שסיפרתי אתמול - את פוליאנה סיפרתי אתמול במסנג'ר, בשורה אחרי שורה, כבר היה מאוחר וסיפור פוליאנה לבש אווירה קודרת וצינית משהו, ספרי ילדות היו תמיד הפטיש הגדול ביותר שלי, בספרייה של הקיבוץ בו למדתי הייתי צועדת ומעמיסה שמונה ספרים לפחות, כרוכים באחידות קיבוצניקית טיפוסית.

    בכניסה לספרייה היה תמיד קר, ותחת רגליינו היחפות תמיד המעבר בין החום לקור היה כמעבר לעולם אחר, מחוץ לזמן שלנו. התחנה הבאה היתה המשק, שם גידלתי ארנבת עקרה במפעל הבלתי אפשרי שכונה על ידי המורה שלנו "גידול אישי" (בלי שום שמץ של מבוכה אונקולוגית).

    כשעברתי לגור לבד, אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה למלא את המדף, שני ספרים לפחות בשבוע, למגינת ליבו של חשבון הבנק שלי.

    את כל ספרי הילדות האהובים עלי הייתי חייבת להשיג, לא מסתפקת בלקרוא אותם בספרייה, עכשיו אני מבוגרת, הם חייבים להיות שלי (מכירה לפחות עוד אדם אחד בקפה שחולק איתי את הפטיש שלי, ובטוחתני שיש עוד..)

    לא לפי סדר כרונולוגי, אני אוהבת את כל הילדים שלי (ואם שכחתי משהו, סביר להניח שהוא של ספריית מרגנית..) ומראש אני עוצרת ב20, כך שברור ששכחתי משהו.

    1. שלושים וחמישה במאי, בעיקר ארץ העצלנים, מזיגה של טירוף מוחלט ואהבת אדם, אריך קסטנר מכניס בשקט עוד כמה ספרים לרשימה (הכיתה המעופפת, אמיל והבלשים הנהדר, אורה הכפולה  ועוד)

    2. כתר הדרקון (אורי אורלב) אחת האגדות המסעירות ומלאות החשק שנכתבו בעברית, עד היום חולף בי זיק של התרגשות כשאני קוראת אותה.

    3. מומו (מיכאל אנדה, ה"אבא" של הסיפור שאינו נגמר, הוא יכול היה להכנס לרשימה אלא שהוא במפורש סיפור למבוגרים), כל מילה מיותרת, כאילו הזמן והדמיון עצמם שיתפו פעולה וגילו לנו מעט מטיבם האמיתי.

    4. הרייט המרגלת, בתור ילדה שלא פעם הוחרמה על ידי בני כיתתה הנאלחים (קיבוצניקים ארורים :-P ) ובין השאר, על בסיס דברים שכתבה, יכולתי להזדהות, חוץ מזה שמדובר בדמות של ילדה מהטובות שהומצאו, חריפה, שנונה, מצחיקה ואובססיבית.

    5. נשים קטנות, נו, תירו בי (להגנתי ייאמר שלא הצטערתי על לכתה של באת', ואני בפירוש בעד הפרופסור של ג'ו)

    6. אסטריד לינדגרן, לא יכולה להחליט על ספר, האם זה יהיה האחים לב ארי המרגש? האם קלה בלומסקוויט הבלש ועלילותיו הנועזות והמעריץ הדמיוני שלו העטופים שפה נפלאה כל כך? לא יכולה להחליט, בילבי הוא הספר הגרוע ביותר שלה, היא מדהימה.

    7. דני אלוף העולם - רואלד דארל (מר שועל המהולל, צ'רלי והשוקולדה..) על קשר בין ילדים והורים, עשירים מפוטמים ושמץ של אנרכיה ממזרית, ותיאור מגרה ביותר של פסיון בתנור (ופשטידת בשר נימוחה) ואיך אפשר בלי העי"ג? הענק הידידותי הגדול, והליפלופונים, וקסם של חלומות צבעוניים ננשפים בקשית.

    8. ידידתי פליקה, בתור אוהבת סוסים מושבעת, יש בו קסם בלתי מתפשר.

    9. עוד של מיכאל אנדה, אבל כל כך שונה שמגיע לו סעיף משלו "ג'ים וכנופיית ה-13" ו"ג'ים ונהג הקטר" - מדינת נוחיה הזעירה, ילד שמתגלה כמלך עתיק יומין השואב ממסורות נוצריות קדומות, עצים שקופים הצומחים במעמקי הים וקיסר סיני ובתו יפת התואר (והיום תמר הגיעה עם תיאוריה חדשה על סין "אמא, נכון שלסינים אין שינים"?)

    10. שונאת, אגב, את "מר אל כאן אנה" הנחשב, גם לא מחבבת יותר מדי את האסופית, שתהיה בריאה, וגם את פוליאנה, אבל אליה יש לי יחס מיוחד, לצד רצון להשמיד אותה במיידי. גם ג'ין אייר מקבלת אצלי תחושות מעורבות, הכי רומנטי, אין ספק, אבל גם קצת מבאס.

    11. המומינים, משפחת החיות המוזרות, כל הקורות אותן בעמק המופלא, והחלק האהוב עלי בו הם יוצאים לטיסה קצרה על ענני הכשף.

    12. ספר על ילדים וספרות וזיכרון, לא קשור אבל באותה האווירה "עין החתול" מרגרט אטווד, על איך זה להיות ילדה, על הרוע של ילדים ועל עולם פנימי עשיר ואמנות מתפרצת, כמה שאני אוהבת את הספר הזה.

    13. סטפן קינג בטוויסט מפתיע באגדת ילדים/מבוגרים מכשפת, דמיינו משטחי שלג קודרים, אורות מרצדים בכחול וסגול, זוהר זהוב של אש ותנופת גלימה אדומה כדם, מגדלים גבוהים באפור אבן, וזיק חולף בעיניים כחולות, זו האווירה שעולה מהספר, עין הדרקון.

    14. לילדים קטנים קצת יותר, או למבוגרים מבוגרים הרבה יותר, ספריה של נורית זרחי (תנינה המכשפה האלופה, הלוואי והייתי כמותה), הסיפור על קרשנדו.

    15. "קרקס שמונת הנערים" מאלפי חתולים אמיצים, קצת כמו מחניים הטראגי והאהוב גם הוא, אבל אף אחד לא מת בסוף.

    16. אחד הטובים, יותם הקסם (יאנוש קורצ'אק), מלבד השם יותם שיהיה השם של הבן שיהיה לי (במידה ויהיה) מדובר בספר שבתוכו נוצקים הרע והטוב במהילה כמעט כואבת.

    17. ז'אנר הילדים היתומים, באמת או זמנית: "באין משפחה" "האקלברי פין" "אי הילדים" "בעל זבוב" - כאמור, טריגר מצויין לסיפורים.

    18. סדרת נרניה, על חבורת החנונים הבריטיים שבה, על אסלן האציל ובעיקר אחיינו של הקוסם, על טבעותיו הירוקות והצהובות, נגיעה, מעבר לעולם אחד, אשליות ומציאות מנוכרת.

    19. עליזה בארץ הפלאות, ניחא, אבל ארץ המראה המעוותת והביזארית עוקף אותו בכל פרמטר אפשרי, הזמן והמרחב הם רק המלצה, פרוורטי ומרענן.

    20. די.. רק עשרים?? קרבס קרבסיים, ארוחת הצהריים! הבו גודל לברמליי, ספר לילדים קטנים שלא נס ליחו.

    ונסיים בעוד קצת בניימין קולע

    "אספן כפי שראוי לאספן להיות - הבעלות על קניין היא היחס האינטימי ביותר האפשרי לאדם כלפי חפצים. אין זה משום שהם קמים לתחייה בדמותו; הוא־הוא החי בתוכם. וכך הקמתי לעצמי לנגד עיניכם מקדש־מעט, שספרים הם אבני הבניין שלו, והוא עתיד עתה להיעלם בפנים, כיאה וכנאה"...

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/3/07 20:56:

      ווקשה. קסטנר, ואפילו ראשון!

      אני מנסה לשכנע את הבת שלי לקרוא את נשים קטנות כבר שנתיים. היא אומרת שלא בא לה כזה ספר.

        13/3/07 16:26:

      כי אלו ספרי ילדים-ילדים, זו כבר רשימה אחרת לגמרי, ויש לי שם מלא דברים :)

      כמו באמת עלילות פדהצור הנפלא, וסדרת המופת "הרגשות של סשה" (וכל האלה קארי ונוריקו סאן, מדהימים)

      זו כבר רשימה אחרת, ותסופר במקום אחר (כפי שאומרים ב"סיפור שאינו נגמר"..) 

        13/3/07 16:09:

      ספרים נהדרים.

      מייד זה העלה בי את התהייה על כך שלא הכנסת אף ספר ילדים קצר, כל ספרי המשל המקסימים.

      נניח: "עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור", "דירה להשכיר", "החייט האמיץ", "העץ הנדיב"-(כמעין אהבה מזוכיסטית, אפשר לומר). "גן גורים".

      או סדרת ספרי מסע כמו: "דירק הילד מהולנד", "אלה קרי הילדה מלפלנד", "נוריקו- סאן הילדה מיפן".

      אבל שוב, כאמור, רשימה יפה.

        11/3/07 17:10:

      האמת!!!?... שקראתי אולי חסמב"ה אחדנבוך...אבל

      רציתי להוסיף משלי, הספרים שאני קראתי כילד לא

      היו תחת קטגוריית "ילדים" , אני היום משלים הרבה חסכים

      והרשימה שלי הוסיפה לי עוד כמה, אז תודה

       

        10/3/07 21:24:
      פקח: קראתי את כולם, אבל מה לעשות, הם לא ברשימה :) (הכי הצחיק אותי ה"דור הבא" של חסמב"ה)
        10/3/07 20:16:

      בלי חסמב"ה אחד?!!

      איזה זורקין לרפואה?

        10/3/07 15:20:

      שולה, זה קטע הקרוי, כאמור "אני פורק את ספרייתי" ואת הציטוט הספציפי העתקתי מאתר "רסלינג" שם חלקו מופיע.

        10/3/07 15:03:

      שלום עמית

      מניין לקוח הציטוט של וולטר בינימין

      כל טוב

      שולמית

        10/3/07 10:45:
      ד"ר דוליטל המקורי.. נכון..
        10/3/07 01:50:
      "מבוכה אונקולוגית" איזה צירוף מעולה.
        10/3/07 01:20:

      שלום עמית

       

       אינני מכירה את מרבית הספרים שהצגת, כך נדמה לי. קראתי ספרים אחרים בילדותי, רובם הובאו מפולין. דר' דוליטל, סיפורי מיטולוגיה יוונית, אגדות עם רוסיים, ספרי שינקביץ ושירים של טובים ומיצקביץ' ( קובץ שיריו שמור עמי ועוד כמה שנותרו) ובעיקר

      סידרה של ספרי איליה ארנבורג שתיארו כיצד הקומוניסטים פועלים כנגד הקפיטליסטים. מכל אלה, אני זוכרת צרפתיה צעירה ונועזת ( יפה כמובן) בשם מאדו שהשתתפה בהדיפת טילים אמריקנים, לים במרסי ( אולי אני ממציאה זאת) אני הייתי היא ( היה שם גם איש יפה וצוד). בעברית קראתי את  " אהבת ציון" ואהבתי אותו. הישראלים ממש צחקו ממני כשציינתי זאת.

      שבת שלום

      שולמית 

        9/3/07 21:05:

       

      צטט: עמית כנעני 2007-03-09 20:59:15

      שי גולדן: הספרים של ג'ראלד דארל הם כבר למבוגרים, אם כי להודות על האמת קראתי אותם מאוד מוקדם, לצד תוף הפח ואחרים.

      שבוע הבא, אותו מקום אותה שעה, פוסטים על ספרים למבוגרים?

      יהיה מאלף, מותחת את ספרייתי לקראת זה..

       

      סגור.

        9/3/07 20:58:

      ושי כנעני :-)

      בתור האב שאסף את כל ספרי הילדות הישנים שלי והביא לי אותם עם הולדת הילדות, אתה יכול לצטט את הרשימה בעצמך.. כולל ספרים שחיפשתי שנים בחנויות יד שנייה ללא הועיל..

        9/3/07 20:59:

      שי גולדן: הספרים של ג'ראלד דארל הם כבר למבוגרים, אם כי להודות על האמת קראתי אותם מאוד מוקדם, לצד תוף הפח ואחרים.

      שבוע הבא, אותו מקום אותה שעה, פוסטים על ספרים למבוגרים?

      יהיה מאלף, מותחת את ספרייתי לקראת זה..

        9/3/07 20:45:

      תגידי, את לא נערת "משפחתי וחיות אחרות" בכלל?

      וכשתעשי פוסט על ספרים למבוגרים, גיב מי א קול רגע לפני זה, ונעשה חגיגה גדולה.

        9/3/07 20:37:
      בתור אבא של הבלוגרית, בנם של ספרנית ואספן ספרים - וקורא סידרתי בעבר (ונלהב בהווה) נהניתי לקרוא את צבר הזכרונות הארוז בקפידה. אני בטוח שהבלוגרית שליד מיטתה היו ספרי ילדים אורחים של קבע לצד ספרי הנוער, יכולה בנקל, להרכיב גם רשימה נוספת, ועוד אחת שתשקף גם את טעמי וזכרונות הילדות שלי.
        9/3/07 20:25:

      פוסט מקסים.

       

      והרשיני להוסיף את אן שרלי ואן מאבונלי (כל הסדרה ההיא)

      ואת אבא ארך הרגליים

      ואת אריך קסטנר הזכרת עם אורה הכפולה?

      ומה לגבי פנג הלבן?

      ומה עם קארל מאי ויד הנפץ ווינטו שלו - היו אצלכם בקיבוץ?

       

      היינו ילדים וזה היה מזמן, אני וסימון ומואיז הקטן......................

        9/3/07 20:07:

      היי! הצהרתי שאין מיקומים :-)

      והזכרת לי את זקני בית הספר בווילובי! איזה ספר נפלא, ומזכירה פה קבל עם ועדה ספר מדהים ששכחתי "הבקתה הקטנה של ג'נינגס" - גם על חיי פנימיה באנגליה..

      והחמישיות והשביעיות והשמיניות, כבודן במקומם מונח (בעיקר כשהם שתו לימונדה במחסן..)

       וכמובן, אמרתי שאני מגבילה ל20, לא פייר :) עכשיו אני כל הזמן אזכר באחרים וארגיש ייסורי מצפון :)

       

      היתרון המפוקפק של האינטרנט, יכולת הטיקבוק..

        9/3/07 20:03:

      איזה יופי של פוסט...

       

      אני חושב שאולי כדאי לעשות חוק שבמקום תעודת זהות אנשים יצטרכו להצהיר על הספרים שהם קראו. (שאני ניזכר בשמעון פרס אז אני מציע גם שיהיה סעיף מיוחד שמכריח אותם להוכיח שהום גם קראו אותם באמת..)

       

      פער דורי הרגשתי שקראתי את הרשימה הזאת שלך...חצי מהספרים אני לא מכיר (הילדים שלי גדלו בארה"ב ) אבל איפה? איפה כל הספרים שגדלתי עליהם...?

       

      אבל איפה ...איפההה? ואיפה שביל קליפות התפוזים ולובנגלו מלך זולו (אסור? בגלל המילה כושי? )  ויהושוע פרוע וכל הגרינים  בכלל (טוב אני מבין שאסור אבל אנחנו קראנו..)  איפה "הלב"? ואיפה "פוליאנה"? ואיפה "באין משפחה" (ככה בתור תת ספר קטן בפינה..? נו באמת) ואיפה "מעשה ראשונים" של שמואלי (אהה זה הציונות האכזרית זה אסור..) ? ואיפה  כל הז'ול וראנים? ואוהל הדוד תום? ותום סוייור (טוב שמת את הקלברי ..) , ואיפה אי המטמון ואיפה רובינזון קרוזו וגוליבר (הגרסאות המעובדות ) ,  אמיל והבלשים ועליסה במקום 19? נוווווו באמת  זקי בית הספר בווליבי (שזה מביא את התרגום של אז איך שתירגמו seniors) 

      ומיכאל סטרוגונוב? בכלל כל הז'אנר הסוביטי של מלחמת העולם? ולנוער? "הטיס הקיטע"" הטיס הגידם"? "נץ מעל מאלטה"?  וקורצאק? ואפילו 100 ילדים שלי.

      ומלחמות ישראל.....

       וחסמבות (טוב את בת לא חשוב(אאההה זה גם שוביניסטי...) וטרזן על העצים (לא החוברות הקטנות שהיו מוכרים בקיוסקים אני מדבר על ה"באמת" בכריכה הקשה). טוב על האבנר כרמלי והימאים והחמישיה והחשמישה הסודית? שמעת? ועל  והשביעיה?  ועל "קופיקו" זה אני מבין שיש סיכוי שפה זה נחשב לתוכן לא איכותי אבל קצת כבוד כי כולם קראו את זה....וזה רק קציר פיצפון אסוציאטיבי ....

       

      ואיפה כל סיפרי המדע הפופולארים...הספר על מדאם קירי ואיפה איפה הימים ההם...

       

       

      איך שאני זקן יאאאאאאאאאאא

       

      עדי

       

      נ.ב כיף לקרא אותך...

        9/3/07 19:21:

      ג'ינג'י? :)

      ואני בהחלט חושבת שסטימצקי צריכים לשלם לי אחוזים, אבל במקום זה, הם בנו מהכסף שלי עוד כמה חנויות לפחות...

        9/3/07 18:00:

      את מזכירה נשכחות.

      מאוד אהבתי את ספריו של ז'ול וורן

      את יכולה לקבל אחוזים מסטימצקי כי בשבוע הבא אקנה לילדיי ולי כמה....

        9/3/07 17:29:

      נו את רואה שאת יותר חכמה.

      ובכל זאת אני אוסיף משלי. ג'ינג'י 12 בבית נבאללה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עמית כנעני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין