מיומנו של נכה מצוי
בבלוג זה אני אספר את הסיפור שלי,נכה פיזית שמנסה להשתלב בתוך החברה \"הרגילה\" אך זו דחתה אותו ועודנה וכך דחתה ועודנה דוחה גם את מכריו הנכים.
אבל היומן הזה,הרבה דפים נסתרים יש בו,ואתם מגלים כל פעם טפח.............
פוסטים פופולאריים
-
מכתב אהבה
7/10/11 | 28525 צפיות
-
אבוד בלעדייך
14/5/13 | 955 צפיות
-
למה?
26/12/08 | 648 צפיות
-
גם אתן מרעידות את הקיר!!!!!!!!!!!
8/1/09 | 584 צפיות
-
כביש החיים
8/2/08 | 411 צפיות
-
ההפסד כולו שלי
14/2/11 | 1319 צפיות
פוסטים אחרונים
- מתנה שבורה 17/11/16
- קשר מיוחד 24/10/16
- פחד 15/10/16
- להתקרב,שוב......... 13/10/16
- "לשמן את הצירים" 2/9/13
- אבוד בלעדייך 14/5/13
לפרוק תכתף?
קרה לכם פעם שרציתם לתמוך באנשים שאתם אוהבים,אבל הם דחו אתכם על הסף? פגעו בכם אנושות,יצרו פצע וזרו עליו מלח? ואתם באים מכוונות טהורות,באמת ממקום טוב,של לעזור להושיט יד,כתף תומכת למי שזקוק לה נואשות. אבל הם הודפים אתכם בגסות רוח ולבסוף משתלחים בכם בצורה חסרת רסן ומתמשכת. ופוגעים לכם ישר בנקודות הקשות והכואבות,בעקב אכילס הרגשי הזה. כאילו שורפים חלק מהנשמה שלכם, זה נשמע דרמטי,אבל זה לא .
אני לא יודע למה למרות ה"שריפות",יש בי עדיין רצון עז לתמוך ולהקשיב. אולי מפני שאין לי כתף להניח עלייה את ראשי,אולי מפני שעל ידי התמיכה באחרים אני לומד משהו על עצמי, אולי כדי לאותת,אני כאן בשבילכם עכשיו,אני מצפה כשתהיו שם גם בשבילי בשעת הצורך. ואולי סתם כי יש לי לב עם הרבה מקום,וכתף עוד יותר גדולה . . אבל דבר אחד אייני מוכן לספוג:
אני לא מוכן בשום אופן להיות שטיח,שניתן לדרך עליו בגסות, מיילא לנער,אבל לדרוך????? בשום פנים לא אתן יותר. נכון שבשעות מצוקה אנחנו יכולים לפגוע לא בזדון, וזה מובן ואפשר לסלוח על זה. אותו אדם,שפגע או פגעה בשעת מצוקה ולחץ יכול להדוף את כתפי ואוזני המושטות בחפץ לב,זכותו/ה. אבל להסיט את האש אלי? לבוא אלי בטענות ש98 אחוז מהן לא מוצדקות? לא לא,לא אתן!!!!!! ביחוד לא לאנשים שאני בקשר איתם מבחירה.
עובדה ידועה היא שאדם המרגיש לא בנוח,יוצא להתקפה ומשתלח לרוב באופן חסר בסיס,וחסר זכות התגובה. אם אוהבים ומוקרים,בפעם הראשונה-סולח אני מייד. בפעם השניה, כנ"ל, בפעם השלישית היה קשה,אבל סלחתי . ברביעית יהיה זה קשה לסלוח,אבל עוד אפשרי,יצטרכו להתאמץ .
ניצתה בליבי שריפה קטנה,אשר 1000 כבאים לא יצליחו לכבות אותה ומתמלא לו אגם דמעות פנימי קטן 1000 חלוצים לא יצליחו לייבש אותו. אבל מישהו אחד יצליח,לכבות את השריפה וליבש את האגם, יהיה לו או לה קשה מנשוא,אבל קודם תמיד כדאי לנסות.
כשאני נתקל במקרים כאלה,אני שוקל ושואל עצמי: האם כדאי לפרוק תכתף?
מוגש כחומר למחשבה. |
תגובות אחרונות
-
הקשתית
בתגובה על קשר מיוחד
-
נערת ליווי
בתגובה על מוש
-
אריאל, חיפה
בתגובה על "לשמן את הצירים"
-
נהר גועש
בתגובה על מכתב אהבה
-
or1503
בתגובה על זה לא סתם אולי.. אתה האור בחיי...
-
נהר גועש
בתגובה על אבוד בלעדייך
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שאלה לא פשוטה
חשוב מאוד לעשות תיאום ציפיות עם הצד השני
אני משתדל להתרחק מכל מה שנגוע בשלילי
אני מאחל לך המון בהצלחה
אוהד יעקב
"הדרך שלך להצלחה"
חברים אמיתיים לא יפגעו בך
ובהחלט ירצו ויעריכו את הצעותיך וכוונותיך
ואם יש תקופות שאינם רואים את מחשבותיך
פשוט מומלץ להתרחק לזמן מה
זו לפחות דעתי
תיראה, בדרך כלל, כדבר מה שקרה לך בחייך......
זהו דבר מה המלמד, והמחשיל, והנותן, והלוקח וכול דבר שאתה נותן לו כתף יש בזה משמעות רבה.......
משם אתה תחייה ותיבנה את חייך בצורה הטובה ביותר......
גם אם צובט, וכואב ופוגע תבין שזה גם אתה לפעמים כזה....
ואם משמח, עם חיוך על הפנים אתה כזה כשאתה רוצה.....
אתה נותן ומקבל בחזרה.....
זהו משמעות גלגל החיים.........
שבת שלום
נטלי
לפעמים בחיים הייתי צריך לבלוע צפרדעים עם הריר
וכשדורכים עלי אני משמיע קולות של שטיח
החיים לפעמים קשים
האנשים, הסביבה ובעיקר מוסדות לא תמיד ידידותיים
איתך
לא צריך לפרוק כתף !
הצעת פעם אחת, פעם שניה.
די !
לא רוצה עזרה, לא צריך.
כשיבין את טעותו, וירצה אוזן קשבת... תתייחס, תענה, תקשיב.
אבל בשום אופן לא להידחף ולהיפגע שוב ושוב !
אור ידידי הצעיר
חבל שקורים מקרים כואבים כאלה
לאנשים של כוונתם הייתה לעזור.
לא ניתן לצפות מראש את ההתנהגות
של האדם שמושיטים לו את הכתף
לכן זאת בעייה.
שמור על עצמך!!!!
אור יקירי, ישנם אנשים שלא מוכנים לנתינה...זה נשמע מוזר אבל לא כל אחד יכול להכיל ולקבל...
אתה תמשיך להיות מי שאתה כי זה שלהם ולא שלך ולא קשור בכלל למי שאתה. ישנם אנשים המייחלים לנתינה ובשמם, כל אותם חברייך הקיימים או שיבואו, בשמם אל תפרוק כתף
למד להבין גם את אלו שעדיין לא עברו שיעור להכיל נתינה
חיבוק גדול ממני ומבינה ומזדהה איתך במקומות מסויימים
*
אני שברתי את הכתף לפני שלוש שנים
שבר חלקי אבל שבר, זה כואב
אאוץ' לפרוק כתף זה סופר כואב... קרה לי לא כדאי לך מותק שלי ובטח לא בגלל אחרים!
אם אתה מרגיש ככה - זה עצוב.
אני פשוט נותנת מרחב למי שלא רוצה עזרה ממני וזזה אחורה.
לא חייבים לקבל ממני עזרה ואני בוחרת לזוז כדי לשמוא על עצמי.
לפעמים אנחנו לא יודעים מה עובר במדיוק על הצד השני משום שהוא לא יודע לשתף כשהוא במצוקה. לכן, תן לו מרחב ואם ירצה את עזרתך אני בטוחה שיבקש.
:-)
אפרת.
אחחחחחח כואב לפרוק כתף.. :-)
ולא לא כדאי..
קודם כל לבדוק מה היה שם
מאיפה נובעת ההשתלחות הזו..
למה זה קרה..
לברר..לא להניח הנחות!
וחוק 24 לא מאפשר לככב.
היי חמוד הבעיה היא שלפעמים אנחנו לא שמים לב שהבן אדם מולנו לא בדיוק בנוי למה שאנחנו מציעים ולא מעוניינים בעזרה ..צריך להיות רגישים ..זה כמו שתציע שוקולד שאתה אוהב והוא ממש מצויין ויקר , והבן אדם מולך בכלל לא אוהב שוקולד .. תנסה להסתכל מנקודת המבט הזאת .. ואלי משהו ישתנה בגישה שלך ולא תיפגע .. ציפ
מובן שאיני מכיר את כל הנסיבות, ויתכן ש"אני על הבנקט", אבל שקול נא את האפשרות הבאה.
אם אדם זה יקר לך עדיין, חכה שהרוחות יתקררו, ואז הסבר בשקט כיצד נראו הדברים מצידך, ועד כמה נפגעת.
סביר להניח שאם אתה יקר לו - הוא יבין, יתנצל ולא יחזור על כך להבא. יתכן גם שיציג את גירסתו הוא למקרה, וגם מכך תלמד כמה דברים. חשוב רק לשמור על רגיעה מצידך.
לא כדאי לפרוק כתף...
היא שווה מליונים, ויש משהו ראוי שמחכה לה.
הבעיה של מי שדחה אותה, הוא הפסיד, לא אתה...
אל תתןצ למשהו זקוק באמת להפסיד.
כתף קשוחה ממני.
הדס
לצערי, הדינמיקה והשונות בין בני אדם היא כזו שבה גם "פורקים לעיתים כתף" המושטת לעזרה.
אין שום סיבה לסבול פגיעות שוב ושוב, ודינמיקה כזו ראוי שתיבחן לעומק.
אבל...
לא בכזו קלות מוותרים על חברים ואוהבים.
לפעמים הדינמיקה השלילית הזו, נובעת פשוט מהסיבה שהפרטנר האחר לא מוצא את הדרך הנאותה לבטא את עצמו.
אני חושבת שדינמיקה כזו והגעה אל לבו ומוחו של האחר יכולה להיבחן רק ברגעים של צחוק, חיוך ושמחה.
רק אז יהא אותו פרטנר קשוב להערות, הארות על התנהגותו בעיתות משבר.
לפעמים חבר טוב, הוא גם זה הסופג לא פעם את עלבונות חברו.
זה לא צריך להיות כך, אבל אם יעזבו החברים בגלל פגיעותיהם, אז לעולם לא ילמד הפוגע לשנות את התייחסותו.
בהצלחה !